דלג לתוכן
שלום רב.
אשתי ואני חושבים לגור במקום מסוים, ואנחנו יודעים שאמה של אשתי (חמותי) מאוד לא רוצה שנגור שם.
שנינו יודעים ומבינים שעלינו לעשות כפי שאנחנו מבינים, אולם בסופו של דבר קשה לנו רגשית עם העובדה שאמה מאוד מאוד לא רוצה שנלך לשם. יצוין שאיננו יודעים לכמה זמן נגור שם, אלא אנו רק רוצים לבדוק את המקום במשך כמה חודשים.
[אגב, בעוד שגם לי הדבר מפריע, הרי שלאשתי הדבר מפריע שבעתיים, כמובן].
מה ניתן לעשות בקשר לרגשותיה של חמותי, ומה ניתן לעשות בקשר לרגשותינו אנו ביחס לרגשותיה של חמותי?
שלום לך שואל יקר!
בשאלתך ציינת כי אשתך ואתה קיבלתם החלטה לעבור לגור במקום מסויים וכי חמותך אינה רואה זאת בעין יפה (בלשון המעטה).
על אף שלא הארכת לפרט, נראה שהמעבר למקום המגורים החדש הנו לא עוד מעבר למקום מגורים אחר בסביבה דומה, אלא מעבר למקום מגורים הדורש שינוי מהותי באורח החיים.
ניתן לשער, כי החלטה חשובה ומשמעותית כזו, אשתך ואתה לא קיבלתם במחשבה קצרה וכי שקלתם היטב את מגוון היתרונות והחסרונות בטרם קיבלתם החלטה. משכך, ככל הנראה הגעתם למסקנה כי המעבר (ולו רק באופן זמני ו/או לניסיון) מטיב עמכם, ואם יצליח עשוי להיות הזדמנות גדולה בעבורכם. אם אכן הגעתם להחלטה כזו, יש לתת לה צ'אנס ולנסות בטרם מוותרים.
מצד שני נמצאת חמותך אשר קשה לה עם זה, אבל היא איננה יחידה בתמונה. גם אתם עצמכם על אף שקיבלתם את ההחלטה, עדיין הנכם מסופקים וקרועים בשאלה אם טוב עשיתם בהחלטתכם, ולו רק בגלל העובדה שחמותך חשובה לכם, וכיוון שהיא עם הרגשה לא טובה הרי שהדבר משליך גם עליכם. תחושתה הקשה גם מעלה אצלכם שאלות, אולי האינטואיציה שלה צודקת? אולי על אף ששקלנו את הדבר היטב וקיבלנו החלטה, אולי ישנם אלמנטים שלא שקלנו נכון והיא בנסיונה הרב רואה זאת???
באינטראקציה חברתית ובין-אישית, פעמים רבות שינוי גישה יכול לפתור הרבה בעיות. אנו מדברים אמנם אל הזולת אך לרוב מדברים את עצמנו. אנו מדברים מתוך המחשבות שלנו, אנו מביעים את מה שאנחנו רואים לנכון להביע, אך לא תמיד מצליחים ממש להיכנס לנעליו של הזולת ולדבר אליו בשפה שלו באופן שבו הוא יכול לקלוט ולהבין.
כלפי מה הדברים אמורים?
אתם מן הסתם השתכנעתם בהזדמנות הקיימת במעבר הזמני למקום המגורים החדש. יתכן כי חמותך אינה ערה או יודעת את כל השיקולים שהנחו אתכם ולכן היא רואה רק את הסכנות מבלי להבחין בהזדמנויות. יתכן אף שבשל החשש מתגובתה הקשה המעטתם להסביר לה את כל הצדדים והשיקולים, ועל כן היא מקבלת תמונה חלקית של הנושא, מה שגורם לה תחושות קשות ביחס למעבר.
גם אם דיברתם איתה והסברתם לה, עדיין יש לחשוב על הטרמינולוגיה הנכונה בה יש לנקוט. קחו בחשבון כי היא בנסיונה הרב רואה את הסכנות והחששות, מעבר לכך שהיא כנראה גם "מאבדת" את קרבתכם ולו באופן זמני. היא מנקודת מבטה רואה את היתרונות הגדולים שבמקום המגורים הנוכחי שלכם, הן בשבילה והן בשבילכם, ומתקשה להבין מדוע אתם יוצאים להרפתקאה זו. מאידך, אתם כצעירים וככאלו המוכנים לשינויים ונסיונות, רוצים לתת צ'אנס להזדמנות שנקרתה בדרככם, אך מתקשים לתווך לה את תחושותיכם במילים הנכונות.
במקרה כזה רק שיחות כנות וישירות עשויות להפחית את חששותיה. שבו איתה, אל תחששו מתגובותיה הקשות, היפתחו בפניה ותנו לה להרגיש את תחושותיכם כצעירים המעוניינים לחוות ולנסות, דברו איתה בכנות ובישירות תוך דיבור "מלב אל לב".
אין ספק כי הפחתת חששותיה של החמות עשויה להשפיע גם עליך ובעיקר על אשתך לטובה. כאשר הולכים אל הלא-נודע, כל גורם סביבתי גורם לתחושות מועצמות אצלכם. התנגדותה של חמותך מעיקה עליכם כי היא מצטרפת אל הספקות והחששות שמקננות בלבכם האם קיבלתם את ההחלטה הנכונה. ברגע שתצליחו להפחית את חששותיה ואולי למצער אף לקבל ממנה ברכת הדרך כלשהי, הרי שגם תחושתכם תוטב ואתם תעברו בתחושת הקלה ותוך רגשות הרבה יותר חיוביים.
מזמין אתכם להמשיך ולהתייעץ בדרככם החדשה, ככל אשר תחושו צורך בכך.
בהצלחה
דניאל
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
