שלום לך!

אכן, מבין השורות ניכרת מידת החיבור שלך לתורה, הידע המקיף בה והאופן שהיא מלווה אותך בחייך על הספקות והלבטים השונים שבהם. אולם מעבר לכך: ניכר האומץ שלך. האומץ לסלול לעצמך את דרכך ולבחור את מה שנכון בעיניך.

אשריך! אתה פוסע ב"אורח צדיקים" שמעטים זוכים לפסוע בה, שבה דבר ה', הטוב והישר טבועים בך ומנחים את דרכיך, ולא אילוצים חיצוניים – זוהי הדרך אל האני. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב על דרך זו דברים מפליאים:

"'אני' הוא מדה האחרונה שהשם יתברך שוכן בתוך לבות בני ישראל ממש, עד שהנביא יוכל לומר בפיו 'אני ה" כי הוא עצמו לבבו הוא משכן כבודו יתברך"… (רסיסי לילה אות כ).

אולם יתרה מכך, אתה מטפח בתוכך את כוח הבחירה העצמית החופשית שלך, שבעיניי חכמי ישראל כמו המגיד מדובנא, ה"אור שמח" והרב קוק, מבטאים את היות האדם נברא "בצלם אלוקים"! "עיקר הצלם הוא החופש הגמור שאנו מוצאים באדם, שעל כן הוא בעל בחירה".

חופש זה לבחור אותו אתה מטפח בתוכך הוא – נוסף על עוד דברים מן הסתם – מאפשר את אנרגיית החיים החזקה שאתה מרגיש לעיתים קרובות כזורמת דרכך.

אולם דרך חיים זו איננה פשוטה כל עיקר, היא מאתגרת מאוד, כפי שאתה חווה על בשרך. כאשר אתה נפגש מול קושי בלחיות אותה או חוסר היענות אליה מצד הסביבה, אתה שוקע לדיכאון ולתהיות ביחס לדרך.

זאת משום שלבחור באופן חופשי הוא הדבר הנפלא ביותר, אולם יש לו גם מחירים: הסביבה שלנו לא תמיד תאהב או תעריך את הבחירות הללו, ותמיד יש משהו אחר עליו אנו צריכים לוותר תמורת הבחירה. לכן על פי הקבלה, הספירה של החירות הינה "גבורה". הגבורה לבחור.

בדבריך היו שאלות חיים שונות ומגוונות, שכולן נפגשת זו בזו ביחס ל"עת מצוא" – ביחס לחיפוש האישה. זה לא בכדי. אכן יש משמעות רבה לאישה איתה נבחר לחיות, והסביבה מייחסת חשיבות רבה לאיך שהיא תופסת אותנו כאשר עומדת על הכף השאלה: למי נינשא? או במילים אחרות, איך שהסביבה תופסת אותנו יבוא לידי ביטוי בעוצמה הרבה ביותר בקשר לנישואין.

ברשותך אסכם את השאלות שלך לכדי שלושה ספקות, שניים מעשיים והשלישי תיאורטי:

1. בחירת האישה: האם לחפש מישהי שתהיה יותר מחוברת לדת ולערך של לימוד תורה, כזו שאתה סמוך ובטוח שתגדל דור של יראי שמים וצדיקים, על חשבון מידת החיבור שלך לאופי שלה; או להתמקד במה שחשוב לך בה כאישה: שמחת חיים, מה שנשי בעיניך, אנרגיה טובה, ושתהיה מישהי שבוחרת את דרכה בעצמה, כמוך.

2. איזו חברה תבחר להיות זו שמקיפה אותך ביום יום? מצד אחד אתה לא מוצא את מקומך בישיבה ובחברה החרדית הסובבת אותך מעבר לקשר עם רבנים ומורי הוראה, ומאידך החברה החילונית שאתה מכיר מקבלת אותך כפי שאתה, אך גם פותחת לך פתח לעשיית מעשים שאתה לא מעוניין לעשות. ובכלל, הם הרי לא שייכים לעולם הערכים שלך: התורה והמצוות.

3. עד כמה הדתיים והחרדים מתכוונים למה שהם עושים? עד כמה התורה והמצוות הם משהו פנימי אצלם, או שהכל רק חיצוני: רדיפת כבוד, מעמד והישגים?

הזכרת עוד התלבטות ביחס לעבודה, אבל אני מניח אותה בצד מפני שכפי שהבנתי מדבריך אין לה כרגע כל השלכה מעשית, שכן כפי שציינת אין לך ברירה אלא לפרנס את עצמך, עם כל הצער שביציאה מים התורה המצמיח, העוטף והמרפא. אתה וודאי מכיר, ואולי טוב ממני, את האמור במסכת ברכות (ח ע"א): "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים".

השאלות הללו הינן כבדות משקל. בחירת האישה, כאמור, הינה אולי הבחירה הכי משמעותית שאנו עושים בחיים.

שאלת ההשתייכות החברתית והקהילתית אף היא חשובה מאוד, ויש לה משקל רב על חיינו.

והשאלה השלישית – הינה עמוקה מכל. היא נוגעת בדרישה הפנימית שלך לעשיית טוב וחיבור לתורה מתוך מקום אמיתי, נקי, בוחר, אישי מאוד. זו שאלה שאנו יכולים להפנות החוצה ולשאול אותה על סביבתנו, והיא יכולה להיות גם בירור פנימי ועבודת חיים: להיות יותר מחובר לרצונות שלנו, לבחור ממקום יותר עמוק ואמיתי.

אני מאחל לך הצלחה במסעך הכנה והאישי למצוא בתוכך את התשובות לספקות הללו.

אני יכול להציע קו מנחה כעצה וכסיוע בבירור שאלות אלו:

נדמה כי הדרישה הפנימית שלך מבקשת את המוחלט והטוטאלי. דרישה זו יקרה מאוד: היא עוזרת לך לדייק את הדרך שלך בעולם. אבל היא גם עלולה להוביל אותנו בשגגה להסתכלות על העולם מתוך משקפיים של "או הכל או כלום". אולם למען האמת, החיים האמיתיים מורכבים יותר, הם פעמים רבות גם וגם וגם. כך ייתכן שאתה יכול למצוא מישהי שהיא גם נשית וזורמת, וגם מחוברת לתורה. גם אמיצה מספיק לבחור את דרכה, וגם אוהבת את הדרך שאתה בחרת.

אולי ניתן למצוא חברים שהם גם אוהבי ה' ואוהבי תורה, אבל גם זורמים ומלאי חיים?

גם ביחס למניעים של בני החברה הדתית והחרדית, עליך להעמיק ולחקור: עד כמה זה "או או"? עד כמה אתה יודע מה יש בליבו של כל אחד ואחד? מה המשקל של המעשה ביחס לכוונה? האם לא ייתכן שאדם גם מאוד אוהב את ה' ומקיים את מצוותיו, אך יש לו גם אינטרסים אחרים שהוא דואג להם: מעמד חברתי, "שידוך" טוב וכו'?

ואפילו ביחס לתורה ועבודה: האם לא ניתן לשלב בין שניהם: גם להיות מרוכז בלימוד בעת הלימוד, וגם להיות מרוכז בעבודה ופרנסה בזמן אחר?

את המורכבות של הדברים בחיים אתה עשוי לפגוש גם מתוך עצמך: מצד אחד אתה בוחר את דרכך בכנות, באומץ מתוך אהבת ה' ואהבת התורה, על חשבון שיקולים אישיים של מעמד חברתי וכבוד. ומצד שני, כאשר הסביבה איננה תומכת בדרכך אתה נופל ברוחך ותוהה לגבי הדרך שלך.

אינך היחיד שמתמודד עם המורכבות הפנימית הזו. היא מעלה שאלה שנוגעת במקום מאוד עמוק בזהות של כולנו: היחס בין ה"אני" לסביבה. בין העצמאות, להשתייכות החברתית והסביבתית.

זה לא סתם ששאלה זו פוגשת אותך בדרכך לחיפוש אישה, כיוון ששאלה זו עומדת בבסיס הקשר הזוגי, העומד על הצורך לאזן בין המקום הפנימי האישי שלנו, לבין התשוקה להתחבר, להיות חלק ולחלוק את חיינו עם בת זוגנו.

אני מאחל לך הצלחה רבה במסע הייחודי שלך, הן למימוש הקול הפנימי שלך, והן למצוא אישה כלבבך, שתוכל יחד איתה לבנות בניין עדי עד מתוך אומץ, כבוד ואהבה.

אם תרצה ללבן בצוותא את השאלות הללו או שאלות אחרות, או שיש חלקים שאתה חש כי לא קיבלו מענה בתשובה זו, אתה מוזמן ליצור איתי קשר.

בכבוד רב

חיים