The Butterfly Button
שאלות מהותיות, שוני בין הדורות, זוגיות

שאלה מקטגוריה:

היי,

מגיל מאוד קטן מתעסקת בלי סוף בשאלות מהותיות שמהדהדות בפנים וגורמות לי לבטל חשיבות כמעט מכל דבר: חתירה לרכוש גשמי, עשייה שדורשת השקעה מעבר לאזור הנוחות וכו'.
תמיד השאלה שמרחפת- היא אם בסוף מתים, אז למה בכלל?
ואז נופלת לתהומות של התעסקות בנושא בו אני חסרת שליטה אבל בעל חשיבות גדולה מאוד.
מידי תקופה- מסיחה את דעתי בעוד מטרת ביניים שמציבה לעצמי, כמו לסיים תיכון בהצלחה, מקצוע , הקמת בית וכו', אבל בין לבין , ובמיוחד כשקצת קשה- מרגישה שלא מוכנה 'לשלם' מחיר אפילו קטן, אם המטרות חסרות החשיבות (לטווח רחוק) באות על חשבון הנוחות או ההרגשה העכשווית.
מרגישה מאוד רע עם ה'עצלנות' הנגררת, לא בטוחה באילו תשובות להיתלות? מחפשת את ה'אני מאמין' החזק שלא ניתן לערעור במיוחד כשקשה, ומתקשה למצוא במה להיאחז.
כשמספרים לי על 'עולם הבא', מרגישה שנותנים לי תיאוריה שהיא לא בהכרח אמיתית רק כדי להתמודד..

באותו נושא- האם זה נכון שהדור הקודם התעסק קצת פחות בעומק הדברים? שומעת מסביב שהדור שלנו נוטה לעסוק בשאלות מהותיות ותוהה אם זה פחות טוב? מה השתנה?

ומפערי הדורות לבררנות בזוגיות..
גם כאן, אומרים כי בעבר היה 'קל' יותר, ששאלו פחות שאלות- מה שהקל על התהליך שמעלה לי שלל של ספקות: ידוע שהרבה מהשידוכים לא נעשו מתוך 'אהבה' או 'משיכה' , רצון לנתינה דווקא לבן הזוג המיועד אלא מתוך ברירת מחדל(סיפורים של הדור הקודם במשפחה).
יוצאת כיום עם בחור, שמלא בהרבה תכונות פנימיות שהייתי רוצה: אמת, רוגע, סבלנות, וכו'
אך לא מרגישה את ה 'פרפרים' בבטן. מניחה שבעבר לא ייחסו לזה הרבה חשיבות, מה בנוגע להיום? להמשיך, מרגיש לי כמו סיכון ההזדמנות הטובה יותר..

אשמח מאוד למענה, קראתי כמה מהתשובות שניתנות באתר ומתחברת מאוד לרוח הדברים שמתבטאת במילים נכונות.

תשובה:

שואלת יקרה,

 

השאלה העמוקה שמעסיקה אותך מגיל צעיר הינה שאלה קיומית ומהותית שבה התעסקו פילוסופים והוגים בכל הדורות.

היא מעידה על נפש בריאה שאינה מכילה אלא אמת צרופה. היא מעידה על מח חושב ומעמיק שאינו מרפה עד שתנוח דעתו.

בדור האחרון, כתב ויקטור פרנקל את ספרו האגדי "האדם מחפש משמעות". גישת הלוגותרפיה שפיתח כפסיכולוג שעבר את אימות השואה, טוענת כי אם האדם מוצא משמעות, אזי חייו אפשריים ובעלי ערך בכל רגע. הוא מעודד בחירה מתוך האפשרויות הקיימות, מה שמאד רלוונטי ונכון.

אבל גם הוא אינו פותר את המבוי הסתום שאליו הגעת כבר מזמן: ומה קורה אחרי שמשיגים את המשמעות שלשמה היה שווה לחיות??

וכאן נגמרים מעיינות הפסיכולוגיה להרוות את הצמא.

רק מענה שמגיע מהרובד הנסתר, זה שאין לנו מגע איתו בעולם הזה- יכול להכיל מידע שחורג מגבולות העולם הזה.

אני לא יכולה להמליץ לך בחום גדול יותר ללמוד את הספר "דרך ה'" לרמח"ל, הממפה את כל סיפור החיים. לאחר שתלמדי אותו בעיון והשקעה, אשמח מאד מאד שתחזרי ונפרוש את התהיה מחדש, עם המידע הבסיסי והקריטי שחסר לך. ממליצה עם פירושו של הרב ספינר, או הרב אפרתי.

וכאן אני מבקשת להתנצל קמעה, שתחת תשובה – קיבלת משימה.

אבל את מבקשת אמת, וכך היא. כי אם ארחיב כאן – אחטא לידע שמגיע לך ביושר, והוא קיים. קחי לך.

הנושא השני שהעלית נראה לי כיחידה נפרדת מעט, ואתיחס אליה: כאדם עמוק ולא שטחי, חשוב שתדעי מהו ההבדל בין "אהבה" ל"התאהבות"

אהבה – היא תוצר של השקעה לאורך זמן, מבוססת על נתינה ורצון להיטיב.

התאהבות- היא תוצר של משיכה והורמונים שמטרתם לעורר תהליך של אהבה.

כלומר: התאהבות היא כמו גפרור, ותפקידו להצית מדורה גדולה ועמידה של אהבה. כשהיא עומדת לבדה ללא אהבה- אין לה אחיזה והיא מתפוגגת במהירות, משאירה טעם של בזבוז אנרגיה ומשאבים.

אהבה היא אש שאפשר להצית גם ללא גפרור. גם קרני שמש יכולות להצית. השמש פחות דרמטית, אבל כוחה רב.

התאהבות אומרת שיש עם מה להתחיל. אבל מה שחשוב באמת- זה כל ההמשך.

לכן במבט מעמיק אל החיים, ההתניה אינה פרפרים בבטן, אלא יכולת לראות פוטנציאל של קשר ארוך ומיטיב.

השאלה הבאה יכולה לעזור לך להבחין ולהתבהר:

כשאת מדמיינת את עצמך בעוד 20 שנה עם הבחור הזה, מה את רואה?

מה התמונה, התחושה שעולה לך?

– זה יתן לך אמת מידה הרבה יותר נאמנה מאשר התאהבות ופרפרים.

להרחבה, ממליצה שתקראי תשובה מצוינת https://akshiva.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%aa%d7%90%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9d/

שלך בתפילה לחיבור שלם של כל רבדי ההוויה שלך: גוף-נפש-רוח

אל השכינה,

וחיבור של שלמות עם חצי נשמתך,

והכל- באהבה רבה ומבט אמיתי.

בהערכה ועידוד,

אל תפסיקי לדרוש אמת,

הלב שלך הוא מצפן שקיבלת במתנה מה'. תמשיכי להקשיב לו!

שפרה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...
בעלי לא חרדי כמו שרציתי שיהיה
אני ובעלי חוזרים בתשובה הכרנו בשידוך . בעלי דתי לאומי תורני (אברך) ,אני יותר בזרם החרדי גם במראה וגם בהשקפה . כשהכרנו בשיחות שהיו לנו בפגישות היה ברור לשנינו שאני יותר נוטה לזרם חרדי . בעלי הוא מאוד תורני מחמיר קלה כבחמורה שומר עיניים ונגיעה על הנייר בחור מושלם ....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן