The Butterfly Button
קושי להעריך את בעלי

שאלה מקטגוריה:

אני לא מעריכה את בעלי בכלל, לפעמים אני אפילו מרגישה שאני ממש בזה להתנהגות שלו. הוא כן רוצה ולפעמים משתדל אבל לרוב כבד ולא מצליח. הןא עובד מחוץ לבית, נותן שם את הנשמה ובזה נגמר הסיפור בדרך כלל. הוא לא מצליח להתקדם בעבודת השם כבר שנים , אפילו לא מניח תפילין או מברך למרות שהוא יודע ואומר שרוצה. אני לא מדברת על רוחניות בכוונה.

שמעתי שאישה צריכה לדעת להרפות ולתת לבעלה לקחת את השליטה וככה להיות כנועה.
איך אפשר להרפות מטעויות שלו. הוא הראה לי מלא פעמים בעבר כמה בחר ברע.. ועשה טעויות הרות גורל. גם בענייני אמון.
להגיד עכשיו הוא רוצה טוב ואני אתן לו להוביל זה מפחיד
זה לא מספיק והוא עדיין רחוק מהאמת
ולהעריך קשה לי , עוד יותר להעריץ.
אני לא מוצאת פה המון דברים מיוחדים
הוא כן רוצה , ואולי בגלל הקשיים הרבים שלו אני יכולה לראות נקודה טובה שהוא מצליח קצת לעמוד על הרגליים ולהיות איתי ועם מצב רוח טוב.
אבל אני לא ממש מצפה למעבר.
וזה מבאס אותי. במיוחד שיש גברים שהם יוזמים כריזמטיים דואגים מתעניינים והוא לא. הוא פשוט במקום שהעיקר שלא יפןל יותר.
הלוואי ואצליח לראות בו יותר טוב . אני מאוד רוצה להעריך אותו ובטח להעריץ. אבל איך עושים את זה . שאת רואה שהוא ישן רוב השבת לא מתפלל לא מתקדם. נכון שיש מדיי פעם הצלחות אבל בגדול זה יותר קשה להעריץ ככה שאת לא רואה אדם מוצלח כל כך. אשמח להסבר . רוצה להצליח לשנות תפיסה לאהוב יותר ולהרגע. תודה רבה .

תשובה:

חברה יקרה,

קראתי את שאלתך והתרגשתי ממך. מתוך השאלה עולה רצון יקר, נשי וטבעי כל כך, להעריך את בעלך, החצי השני של נשמתך.

את מתארת מציאות כואבת בה בעלך, האיש שאת אמורה לסמוך עליו, עשה טעויות הרות גורל, כמו שאת כותבת, ובחר ברע. הוא נמצא רחוק רוחנית מהמקום בו דמיינת ורצית לראות את חייך. ואת נמצאת בפחד אמיתי מהרעיון לתת לו להוביל, כי נכווית. היית רוצה כל כך להישען עליו אבל את מרגישה שאת לא יכולה.

את מנסה להחזיק, והאיש שלך לא מתחזק ומחזיק איתך, אלא עומד במקום ואולי אפילו נחלש, ונמצא במצב שורד. כמה מאתגר…

ובכל זאת את עושה נסיונות: לראות את נקודות הטוב שבו, להחזיק ולייצב את מה שביכולתך, ואפילו מגדילה לעשות ופונה לשאול מה ניתן לעשות. אשרייך.

ואני שואלת בכנות אם את מוכנה לאסוף שוב פעם כוחות, שוב לנשום עמוק ולהאמין, ולעבור עוד כברת דרך על מנת למצוא את האיש שלך כשהוא בכוחו הגברי?

כי לצאת לדרך ידרוש ממך להשקיע שוב, השקעה נוספת, שונה.

אם חבויה בך התקווה, ויש לך רצון, ופנית גם לקבל מענה, אני מאמינה שיש בך הכח והיכולת לעבור גם את הים הזה.

אבל איך?

על הפסוק בחומש ויקרא: "הכהן הגדול מאחיו", יש וורט חסידי שמפרש שהכהן הגדול, מקבל את כוחו, ונהפך להיות גדול – מאחיו. כלומר, מכח אחיו היהודים המקבלים אותו עליהם, הוא מקבל כח להיות גדול.

ואני רוצה לשאול אותך אם יש לך כח שמכוחו בעלך יוכל לחזור להיות בעל הכח בבית?

וגם – איך תוכלי לתת לו הכח הזה?

כבר התחלת לעשות זאת על ידי חיפוש נקודות הטוב שיש בו, כמו שכתבת: הוא עובד, וקשה. לא מתעצל. הוא מביא פרנסה. הוא נמצא איתך. כשאתם יחד הוא שומר על מצב רוח טוב.

בואי ננסה לחשוב איך כל הטוב הזה יכול לגדול? ואיך יתגלו עוד כוחות?

בבריאת העולם הקב"ה יצר מציאות של זכר ונקבה, המייצגים את המשפיע מול המושפע, ובמילים אחרות את הנותן לעומת המקבל. כל הבריאה בנויה על עיקרון זה: השמים = זכרי, נותן, משפיע גשם, לעומת הארץ, האדמה = נקבי, מושפע, מקבל. ועוד דוגמאות רבות.

במערכת הזוגית בין הזכר לנקבה ההתמקמות הטבעית בין האיש לאישה, היא שהאיש נמצא במקום המשפיע, הנותן. והאישה נמצאת במקום המושפע, המקבל.

בסדר הטבע הזה שיצר הבורא קיים סוד גדול של הקיום שצריך לגלות.

סדר ההשפעה הוא שהאיש משפיע לאישה, כיוון ההשפעה הוא כלפי האישה.

האישה היא כלי שהאיש אמור ורוצה להשפיע אליו את כל השפע = ההשפעה הטובה שלו.

וזה מתרחש כשהאיש מאיר את האישה שלו. כשהוא רואה אותה, באמת, לתוכה, באופן שמחיה אותה. האישה משתוקקת לחווית הנראות הזו. להיות מושפעת מאורו הטוב של האיש שלה.

אבל כשאישה מרגישה חווית בדידות ונטישה היא רוצה לשלוט במצב. ובניסיון השליטה הזה היא הופכת את סדר היוצרות הטבעי בינה לבעלה, ומפרה את האיזון העדין בין משפיע למושפע.

פעמים רבות תוך כדי הפרת האיזון היא שוכחת כמה היא טובה ויקרה וראויה להשפעה הגדולה שהקב"ה רוצה עבורה שתגיע אליה. ומרוב מאמץ לשנות ולהשיג האישה הופכת את כיוון ההשפעה, ועסוקה בבעלה, לעזור לו, לכוון אותו, לתקן אותו, להסביר לו. ומאמינה שמשם תבוא ישועתה.

או שהיא חוסמת את עצמה מההשפעה שלו ומתנתקת מההשפעה שלו.

כלומר, האישה יוצאת מכיוון המושפעת כלפי פנים, ועוברת להשפעה כלפי חוץ.

ניתן לחוות זאת אפילו ברמת הגוף. כשאישה מכוונת לקבלה ולעמדה מושפעת היא נשענת לאחור, תנוחה של קבלה. וכשהיא מכוונת להשפעה על בן הזוג שלה הגוף שלה נוטה קדימה, תנוחה של משפיעה.

הגוף הוא המדד האמין ביותר של האישה להבין באיזו עמדה ותודעה היא נמצאת.

ברגע שאישה נמצאת בעמדה של משפיעה, כלפי חוץ, האיש מרגיש שחודרים לטריטוריה שלו, והוא נרתע, ומאבד את העמדה מלאת הכח וההשפעה שלו. ונעלם או נאלם, וממילא אינו נמצא שם עבור האישה, שפחדיה הגדולים ביותר, להיות לבד, בלי בן-זוג תומך, מתגשמים.

החוויה הקשה הזו והכאב הנלווה, היא קריאה מלאת חמלה מלמעלה, להזכיר לאישה לחזור למקומה הטבעי, לעצמה.

כיצד האישה חוזרת למקומה? כשהיא מתמקמת גופנית ונפשית בעמדת המושפעת, להסכים להשתחרר מהשליטה, להאמין שמה שהיא רוצה נועד להגיע אליה מבלי שהיא צריכה להתאמץ להשיג אותו. ע"י הכח להיות מושפעת האישה יכולה למשוך כל דבר שתרצה מהאיש שלה, כבוד, אהבה, ערך, פרנסה…

הסוד הוא בהבנה שהכח הנשי אינו נמצא בשליטה, אלא בהשתוקקות, כמו אדמה צמאה שכמהה לגשם ומושכת מים משמים בכח ההשתוקקות והנזקקות. הכח של האישה הוא להתחבר בחוזקה אל התשוקה העמוקה שבה. לרגש שלה. לא בנסיון לפתור את הקושי או הבעיה. אלא להישאר ברגש, בהשתוקקות ובחסר, גם אם כואב.

דרך החוויה של החסר הקב"ה מראה לנו למה נועדנו, ואיזה שפע גדול הוא רוצה להזרים אלינו. הרגש שאותו את רוצה לחוות – חיבור, אהבה, הערכה, נראות, שמישהו לוקח ממך את האחריות ודואג לך, זה בדיוק גם מה שה' רוצה לשלוח לך! והוא שולח לך תזכורת לעורר בך את זה. שאת ראויה מעצם היותך, בלי צורך להצדיק למה.

כשאנחנו מצליחות לחוות זאת ולשקף את החסר שלנו, ואת הכמיהה של מה היינו רוצות להרגיש, מעמדה שמספרת לאיש שלנו את החוויה המושפעת שלנו, מתחילה הגאולה.

לא כדרישה, לא כהאשמה. לא בהתרסה.

ממקום שמספר לו: "כשאתה ישן כל השבת ואני צריכה לנהל את הסעודה אני מרגישה כל כך לבד, אני זקוקה כל כך לנוכחות שלך איתי להרגיש שאני לא לבד".

כשהאיש חווה את ההשפעה שיש לו על האישה, הוא מזדקף, הוא מתמלא באור וברצון להשפיע עליה עוד.

הכח הגדול ביותר למשוך שפע, הוא כח ההודיה. כשהאיש שלנו מנסה, אפילו מעט, אפילו עקום, אפילו רק רוצה ולא עושה, הכח של ראיית הכוונה ולא התוצאה, ואיך היא משפיעה עלי, בכוחה לגרור עוד טוב ושפע. "ראיתי שהתאמצת לקום בשבילי, תודה זה ריגש אותי, הרגשתי שאתה רואה את הרצון שלי", גם אם הוא לא קם בסוף. היכולת לזהות את הרצון הטוב ולהודות עליו מגבירה את מה שאני מודה עליו. אם אני מודה על שהתאמץ עבורי הוא יתאמץ עבורי עוד, אם אני מודה על שהקשיב לי הוא יקשיב לי עוד.

חשוב להדגיש שאין להשתמש בכח ההודיה בשביל לדרוש ולהשיג את מה שאני רוצה, כי אז שוב, אני הופכת למשפיעה, אני נוטה קדימה, כלפי חוץ. ההודיה צריכה לבוא ממקום מושפע, נשען לאחר, מאמין שנועד לקבל את כל השפע שבורא עולם רוצה לשלוח אלי דרך האיש שלי. זו לא אסטרטגיה אלא תדר להיות בו.

כשאני מצליחה לראות ולהמליל את הכוונות הטובות של האיש שלי, גם אם המעשים שלו כרגע פחות מתיישבים על ליבי, אני מצליחה לראות אותו, את הניצוץ האלוקי הטהור שבו, והטוב הזה שלו יגדל, וישאף להשפיע עלי עוד. כי הרצון האמיתי של האיש להשפיע על אשתו, לשמח אותה, להיות גבר עבורה.

לסיכום, אני לא שואלת מה אני רוצה להשיג או לשנות. זאת שאלה זכרית, של משפיע. אני שואלת את עצמי "מה אני כמהה להרגיש מהאיש שלי?" זאת שאלה מושפעת, שמחזירה אותנו אל עצמנו, לאנרגיה הנקבית שלנו, אל התשוקה הפנימית שאותה נוכל לחוות בגוף, לנכוח איתה, גם בלי פתרון מיידי, להאמין בבורא שרוצה לשלוח אלינו טוב, ולתקשר זאת ממקום מושפע, מכבד ולא מתאמץ.

מחזקת את ידיך

מכוונת איתך את שאלתך – "מה את כמהה להרגיש מהאיש שלך?"

מייחדת איתך את הלב באמונה שאת ראויה לכל מה שתרצי

ומברכת אותך שתזכו לחזור לדבוק אחד בשני,

גיטי

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן