בחור יקר

שאלתך מלאת אכפתיות ודאגה לחברך, ואתה מקדיש מחשבה רבה, ואף מוכן להשקיע כסף עבורו. זה לא דבר של מה בכך, אכפתיות לזולת, חברות ונאמנות הם תכונות נפלאות, ואולי אף הנפלאות ביותר על מנת להגדיר אדם כאדם נעלה. לב טוב, אומר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו, הינה התכונה שכוללת את כל התכונות המגדירות דרך ישרה (אבות ב).

אדם החש את חברו, רואה אותו, אכפת לו ממנו, הוא זה שיש לו סיכוי להתקרב לאתה מדרגת הכלל הגדול של התורה ואהבת לרעך כמוך. אשריך שזכית לקנות תכונה זה, שמור עליה מכל משמר.

ודווקא משום כך, דווקא מהמקום האכפתי, שים לב לנקודה שמפריעה לך, למה באמת אכפת לך בחבריך. ר' ישראל סלנטר לימד אותנו שה"גשמיות של השני היא הרוחניות שלנו", כלומר עלינו קודם לכל, ובעיקר לדאוג שלחברינו יהיה טוב. האכפתיות קודם כל צריכה לפנות לצרכיו הגשמיים של החבר, שיש לו מקום לינה טוב, אוכל טעים ובריא, ושמצב רוחו שפיר ושמח. רק אחרי שבאמת ובתמים דואג אדם שלחברו יהיה טוב ויתמלאו כל צרכיו, רק לאחר מכן עליו לחשוב טוב טוב כיצד גם לסייע לו ברוחניות.

חשוב שתדע, גם כלפי חבריך, אך גם כלפי עצמך. ירידה רוחנית או הסחפות אחר בטלה ודברים גרועים מזה נדיר מאוד שהיא באה מתוך יצר הרע שבפתע פתאום קפץ על האדם. זהו תהליך שתחילתו ריקנות, המשכו בטלה, וסופו חיפוש מתמיד אחר תוכן ועומק ומשהו שימלא את הלב. ואין אין מים, אז הבור ריק ומתמלא בנחשים ועקרבים.

אם ברצונך לסייע לחברך, דאג לסייע לו בתוכן, היו לו לאח הן בהקשבה למצוקתיו הרוחניים, הקשה נטו, ללא תוכחה ומוסר, והן בסיוע במילוי תוכן משמעותי, בקביעת עיתים לתורה, בהליכה משותפת לשיעורים או לארועים בעלי תוכן רוחני. כך תוכלו יחד למלא את החוסר והחיפוש אחר תוכן שכנראה ממלא את לב חבריך בחייו המתפתחים.

בכל התהליך הזה הזהר מאוד מלהעמיד את עצמך כמוכיח בשער. אנו איננו יודעים לחשב נסיונותיו של אדם, ואף לא של חבר קרוב, ועל כן אין לנו יכולת לדון אותו או להעמיד את עצמנו במקומו, ולא די שאיננו יודעים אנחנו גם לא במקום בו יכולים אנו להוכיח אחרים. חז"ל אומרים ש"תמהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח" (ערכין טז) ואם מי שאינו יודע – מוכיח, הרי בדבריו יש רק הרס. הם נתפסים כהתנשאות, כצביעות וגורמים לאפקט הפוך ממה שנדרש.

בחור יקר, לכל אדם יש בחירה, זוהי מתנה נפלאה מאת הבורא, שעל כל אדם להשתמש בה על פי רצונו. אתה אחראי על בחירותיך, ואינך אחראי על בחירות חבריך. לך ולחבריך יש בחירה האם להיות צדיקים או רשעים, בכל מקום ובכל מצב בו תהיו. אך רק אתה אחראי על בחירותיך, ורק חבריך, בסופו של דבר אחראי על בחירותיו. לכן נוסף על מה שאינך צריך לקחת אחריות על בחירותיו, אתה נדרש להיות זהיר עם בחירותיך. ולכן למרות הרצון הטוב, והחברות והנאמנות, שים לב כל העת האם אתה אינך נפגע מחברותכם הנפלאה, ואם אכן אתה חש כך, כדאי לטכס עיצה עם דמות מבוגרת כיצד להגן על עצמך מפני פגיעה זו, לעיתים למרות המחיר שהחברות תשלם.

לכן המשך בדרכך האכפתית, אך דאג קודם כל באמת לחייו הפשוטים של חבריך, לתחושותיו, לכעסיו ושמחותיו, ורק לאחר מכן סייע בידו למלא בתוכן את חייו, ללא תחושת התנשאות וללא תוכחה, היי חבר.

ואם אכן תצליח בחכמה ובתבונה לשמור על חברות אמיצה שתעלה את שניכם (בזהירות וברגישות הנדרשת), אני בטוח שעוד תקבלו מכך ערך רב בהמשך חייכם.

אשמח לדעת אם תשובתי סייעה לך ואתה מוזמן בשמחה לפנות שוב

בהערכה רבה

מיכאל

[email protected]