The Butterfly Button
נקרעת כדי ללכת לעבודה שאינני אוהבת

שאלה מקטגוריה:

שלום אני בת 26 ואני מרגישה חוסר יכולת להתמיד בעבודה לא הייתה לי שם עבודה שעבדתי בה מעל חצי שנה בד"כ לאחר 3-4 חודשים אני מרגישה שמיציתי את עצמי בעבודה ונהיה לי קשה בעבודה, היום אני לראשונה מחזיקה מעמד שנה בעבודה אך מרגישה כל יום קריעה חדשה אין לי חשק ללכת לעבודה ואני ממש חולמת שהמעסיק יפטר אותי מהעבודה ומתפללת כל בוקר שיקרה משהו ואני לא אצטרך ללכת לעבודה (לעזוב אני לא יכולה עקב קשיים כלכליים), אני מרגישה שזה משליך לי על הבית ואני חוזרת עצבנית ואין לי חשק וכוח להתייחס לילדים שלי וזה שובר אותי ממש מצד שני אני אומרת לעצמי שאם אני שוב אעבור עבודה זה מה שיקרה אז אולי כדאי להמשיך לסחוב…
הייתי מעוניינת לדעת האם יש פיתרון למצב כזה? ניסיתי כבר הרבה דברים – לחשוב טוב, לצאת קצת עם עצמי, וכד' אבל המצב נשאר אותו דבר איך שארני חושבת על העבודה אני נעגמת ומתעצבנת.

תשובה:

שלום אישה יקרה

ראשית אני רוצה להודות לך שכתבת ושאלת.

יש כל כך הרבה אנשים שסוחבים איתם לאורך שנים ארוכות עבודה במקום שהם לא אוהבים ולא רוצים ללכת אליו בבוקר, ולא עושים עם זה כלום!

עצם זה שהנושא הזה מעסיק אותך, ושאת כל כך רוצה שנות ולהצליח ליצור שינוי בו – הוא כבר חצי מהדרך!

את מעלה פה שני נושאים חשובים: האחד – ההתמדה במקום עבודה, והשני – סיפוק וחשק מהעבודה.

לא סיפרת לי במה את עוסקת, ולכן אני כותבת באופן כללי על הקשר שלנו לעבודה, וכמובן אם תרצי שנדייק יותר לתחום ממנו את באה – את מוזמנת לפנות אלי שוב.

בעולם התעסוקה של היום, יש שני דברים שמשפיעים מאד על ההתמדה שלנו בעבודה.

האחד הוא הקצב של החיים ורמת הדרישות בעבודה. העבודה הרבה פעמים מכתיבה לנו סדר יום, קובעת את דפוסי העבודה שלנו גם בבית (שעות עבודה ארוכות, משמרות, זמינות בטלפונים, ולפעמים אפילו קודים של לבוש וכו) ודורשת מאיתנו חיבור וקשר למקום בו אנחנו עובדים. אנחנו רואים אנשים שמגדירים את עצמם לפי הקשר שלהם למקום העבודה שלהם. זה נהפך לחלק מהזהות שלהם. העבודה הופכת להיות פרמטר בעל משמעות של זהות והגדרה עצמית הרבה מעבר למקום שנותן פרנסה. יש אנשים שמתאים להם לעבוד בצורה כזו, והשיכות לעבודה עושה להם טוב ומגדל אותם, ויש אנשים שהמחויבות הזו עושה להם לא טוב, והם נמנעים ממנה. ויש, שפשוט מחפשים את המקום אליו הם יהיו מוכנים להתמסר.

הנושא השני החשוב כשמדברים על התמדה בעבודה – זה העובד או העובדת עצמה. אני מאמינה שנתקלת במושג שנקרא: דור X ודור Y כשמדברים על סוגי אנשים שעובדים. דור X הוא הדור של ההורים שלך כנראה, שמה שענין אותם זה היציבות בעבודה עד הפנסיה. הם היו מוכנים לבלוע הרבה צפרדעים העיקר לעבוד במקום עם קביעות, עם משכורת יציבה, עם מחויבות הדדית לטווח ארוך. דור Y לעומתו חושב הרבה יותר לטווח הקצר, מסתכל על האתגר והדינמיות, חושב הרבה על הסיפוק ומה יוצא לי מזה. (את יכולה לקרוא על דורות בתעסוקה גם בספר של עוז ותמר אלמוג "דור ה-Y – כאילו אין מחר". ושימי לב שבמגזר שלנו אנחנו מאפיינים את הדורות כ6 שנים מאוחר יותר)

למה אני כותבת לך את כל זה? קודם כל שתביני שזה הגיוני שאת מרגישה ככה. המחקרים מדברים על כך שדור Y מחליף 3 עבודות ב5 שנים! אבל עדין את מדברת על טווחים קצרים יותר – אז אנחנו צריכים להבין מה מחזיק אותך בעבודה כבר שנה, או מה גרם לך לעזוב עבודות אחרות אחרי 3-4 חודשים.

תשאלי את עצמך כמה שאלות על כל מקום עבודה, ואז תוכלי להתחיל לראות האם יש משותף בנוגע למקומות עבודה – או לעצמך ביחס למקומות בהם עבדת:

1. עד כמה יש גמישות בעבודה- בשעות, באופן ביצוע המטלות?

2. כמה השקעה נדרשת מחוץ לשעות העבודה בפועל?

3. עד כמה אני מומחית בעבודה הנדרשת?

4. עד כמה אני מחוברת למטרות של העבודה?

5. כמה מרחב ועצמאות יש לי בעבודה?

כשתעני את התשובות האלו תוכלי להתחיל לראות האם יש תשובות שחוזרות על עצמן. מה היה חסר לך במקומות עבודה הקודמים, ומה בעצם את מחפשת במקום עבודה. את מוזמנת לכתוב לי את זה ואוכל לעזור לך לדייק.

יש ספר נוסף שאני מאד ממליצה לך לקרוא – הוא נקרא מוטיבציה של דן פינק. שם הוא מסביר הרבה מה אנחנו מחפשים במקום העבודה שלנו ואיך אנחנו יכולים למצוא את זה.

שימי לב שאני באמת חושבת שמציאת המניעים הפנימיים שלך ואת מה שחשוב לך בעבודה – הם המפתחות לסיפוק ולהתמדה בעבודה, ואני באמת מאמינה כי כשתמצאי אותם ותראי איפה הם באים לידי ביטוי – בעזרת ה' תמצאי את העבודה המתאימה ביותר לך!

מזמינה אותך להמשיך לכתוב לי עד שנגיע לדיוק מלא

אודליה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם נכון להשקיע רגשית בעבודה? או שזה בגדר קללה שצריך לעשות וזהו?
תודה על האפשרות לשאול באתר הנפלא שלכם ולקבל תשובות. השאלה שלי היא כזו: תכלית הבריאה תכלית העולם, בשביל ישראל בשביל התורה. תכלית הגבר היהודי לקיים תורה ומצוות, לעסוק בתורה. לכאורה נראה שכל נושא הפרנסה היא אומנם גזירה, אומנם קללה, אומנם כדי לקיים את חובת ההשתדלות. אבל מה עושה הגבר שעזב...
דואגת מה תהיה ההתנהלות הכספית שלי כשאהיה נשואה
גדלתי בבית שנחשב ממוצע מבחינה כספית אף פעם לא היה הרבה כסף והיו גם תקופות קשות יותר מבחינה כלכלית ותקופות קצת יותר רגועות אבל תמיד היה למה שצריך ולא מעבר בתור ילדה גדלתי כשקיבלתי כל מה שאני צריכה לא הרגשתי חוסר כל שהוא גם כשהיו תקופות קשות לא ידענו עליהם...
רוצה בעל לומד אבל גם חיים שאוכל לעמוד בהם
וואווווווו! דבר ראשון, תודה! תודה על האפשרות לשאול ככה, באנונימיות ולקבל תשובה על כל כך הרבה שאלות! כל כך הרבה נושאים שביום- יום "אסור" לדבר עליהם בפורומים ומציקים לכולם!, ומקבלים עליהם תשובות כאן. תזכו למצות. יש לי שאלה שמציקה לי מאד, אמנם סובלת דיחוי, אך אשמח לתשובה. אני בחורת בית...
עבודה בסביבה חילונית
אני בחורה חרדית בת 23 ובעז"ה עתידה להתחיל עבודה חדשה אחרי החגים באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בישראל, מה שיפגיש אותי עם סביבה חילונית מאוד. אני מודעת לאתגרים ולקשיים שהדבר עשוי להציף, אך בכל מקרה אני מרגישה שזה הדבר הנכון עבורי לעשות. אני מגיעה מתוך רצון להשתלב במקום בצורה נעימה, מכבדת ועניינית,...
חולמת על חיים עם רווחה כלכלית- זה סותר חיי תורה?
יישר כוח על האתר הקדוש! אני בגיל 21 לפני פרק השידוכים. הרצון שלי זה שבעלי יהיה אברך יום שלם אבל יש לי בעיה שנראה לי עוברת לכל בחורה בראש.. הקטע הכלכלי… אני מגיעה ממשפחה של 12 ילדים אמא היא המפרנסת היחידה אבא שלי הי"ו אברך כל השנים יש לציין שבבית...
אני נקרא אברך ובפועל אני מתבטל
אני כבן 40 משתייך למגזר הליטאי נקרא אברך, נשוי ואב לכמה ילדים. בעודי בחור למדתי באחת הישיבות הטובות בארץ אהבתי מאד ללמוד והשתדלתי להתמיד אבל בהחלט עניינו אותי עוד דברים… בהיותי כבן 20 לקראת חודש אלול החלטתי בהחלטה גמורה שאני משתנה לחלוטין, ומהיום מעניין אותי רק תורה ומעשים טובים, שיניתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן