שלום לך שואל יקר.

ראשית ברכת מזל טוב חמה לרגל אירוסיך!!

כמה טוב לשמוע כי זכית להיכנס בברית הארוסין בתהליך יפה כל כך.

יצאתם חודשיים הכרתם זה את זה, ונהניתם מאוד מהחיבור ביניכם. זה דבר כל כך לא מובן מאליו. לא לכל זוג שנפגש יש תקשורת שכזו, ולכן משמח מאוד לשמוע כי אצלכם תקופת ההיכרות הראשונית עברה באופן חלק ונעים.

אתה מספר על כך כי כעת לאחר שהתארסתם אתה מרגיש שהשיחות סובבות סביב דברים טכניים בלבד, וזה מטריד אותך כי אולי החיבור ביניכם אינו נכון מספיק.

אפשר בהחלט להבין את החשש שלך. התהליך בפניו אתה עומד, הוא התהליך המשמעותי ביותר בחייך, זהו תהליך של בניית הבית שלך, וכשיש לך חשש שמשהו שם לא נעשה כפי שצריך, טבעי שתחוש חשש גדול.

אמנם למרות שהחשש שלך מובן, יש להניח כי אינו מצביע על בעיה אמיתית בקשר ביניכם, אלא הוא תופעת לוואי מתבקשת של התהליך המיוחד אותו אתם חווים כעת.

יצא לי לשוחח אם אין ספור חתנים בתקופת האירוסין, ונדיר מאוד לשמוע על חתן שהספיקות אותם אתה מעלה, אינם מנת חלקו גם כן.

אנסה להסביר את התהליך אותו חווים חתן וכלה מרגע ההיכרות הראשונית ביניהם ועד לחתונה עצמה, ואקווה שזה יסייע לך מעט להבין מדוע החששות שלך הם טבעיים, ואפילו בריאים:

יש אמנם שלבים רבים מאוד בין הרגע שבו הבחור והבחורה נפגשים לראשונה, ועד לשלב שבו הם עומדים תחת החופה, אך לצורך הדיון ניתן לחלק את התקופה לשני חלקים:

השלב הראשון הוא כל הזמן לפני שהתקבלה ההחלטה אצל הבחור והבחורה כי הם רוצים לבנות את חייהם יחד, והשלב השני הוא כל מה שמגיע אחר כך.

בשלב הראשוני כשעוד לא "נסגר" כלום, הקשר עוד לא מחייב. כשהקשר לא מחייב, יש לנו את היכולת להתבונן בסקרנות על בן הזוג לעתיד, ולנסות ללמוד את אישיותו ואת אופיו. זהו שלב המבחן האמיתי, האם טוב לנו יחד? האם התקשורת חלקה וזורמת?

אם עברתם את החלק הזה בהצלחה מן הסתם אתם זוג מתאים שבעז"ה תוכלו יחד לבנות בית למופת.

אך השלב השני, הוא השלב של אחרי ההחלטה. כעת כבר בני הזוג החליטו כי הם רוצים להיקשר זה בגורלו של זה, וזו החלטה שתשפיע עליהם לשארית חייהם.

בין אם זו החלטה נכונה ובין אם לא, הגוף שלנו ישדר לנו פחד שלפעמים יהיה אפילו מצמית.

לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה רבים שמזהירים אותנו מלהסתכן, וכאשר מתקבלת אצלנו החלטה בסדר גודל שכזה, כל הפעמונים זועקים.

לא שהגוף מאותת שזו החלטה לא נכונה. ממש לא! הגוף מאותת לנו שים לב מה אתה עושה! שים לב להשלכות!

ואכן אנחנו נענים לגוף. אנחנו מתחילים לשים לב. אבל כששמים לב כל הזמן הקשר מפסיק להיות זורם. משלב זה והילך גם אם החששות גדולים יותר וגם אם פחות, הם תמיד ברקע.

חשוב מאוד לדעת, כי כמעט בלתי אפשרי להסיק מהדינמיקה של בני הזוג בתקופה הזו, כיצד ייראו חייהם בהמשך.

אחרי שקיבלנו את ההחלטה להינשא, כל התנהגות של בן הזוג יקפיץ אותנו ויעלה בנו חרדה כי אולי טעינו ואנו לא מתאימים.

באווירה שכזו, גם אם היא החשש הוא פנימי ונשמר על אש נמוכה, קשה מאוד להתנהל באופן משוחרר וטבעי, ולכן תקופת האירוסין היא תקופה שמוטב שתתקצר ככל הניתן.

נדיר מאוד שתקופת האירוסין עוברת ללא שיש מהמורה ואי נעימויות בין החתן והכלה, ובמרבית המקרים החששות לא פוסקים עד החתונה. במקרים לא מעטים מחשבות טורדניות על פירוק השידוך גם הם צפות מפעם לפעם.

יתכן שאף אחד לא יידע מכך, ואפילו ההורים לא תמיד מודעים לסערה העוברת על החתן או הכלה, אך אני אומר זאת באחריות, כי אין כמעט חתן וכלה שנמנעים מכך לחלוטין.

זו תקופה מרגשת מחד, אך זו תקופה מלאה חששות. כל טלפון שלא נענה מבן הזוג, כל אמירה שנראית לנו שאינה במקומה, מקפיצה אותנו, ואנו מייחסים לה משקל גדול בהרבה ממה שמחייב ההיגיון.

זו הסיבה שמדריכי חתנים וכלות קוראים תמיד לקצר את התקופה הזו למינימום הנדרש. הפוטנציאל שלה הוא נפיץ.

אתה ברוך ה', בחור חכם ומודע היטב לעצמו, והשכלת לפנות לקבלת עצה, אך לא כולם כמוך, ויש רבים שהמחשבות הללו מייסרות אותם מאוד, ולעיתים בשל הלחץ הם יעשו מעשים נמהרים ופזיזים.

אני משוכנע כי לאחר החתונה החששות ייעלמו ותחוש בהקלה.

אני מבין את הקושי אתו אתה מתמודד כעת, אך הדרך היחידה שאוכל לייעץ לך כיצד להתמודד, היא ההבנה והמודעות לכך כי זה חששות בריאים וטבעיים שכולם מתמודדים בהם.

החששות שלך אינם בעיה. להיפך. הם מעידים על היותך אדם בריא עם חושים בריאים.

אך חשוב להוסיף:

כל עוד אתה מתמודד עם קשיים בתקשורת ואי הבנות, ניחא. אך אינני קורא להתעלמות גורפת מכל תופעה, ובמידה ואתה נתקל במשהו משמעותי יותר שמעלה בך חששות, בהחלט לא כדאי להתעלם, ומומלץ לך בהחלט להתייעץ על כך.

מאחל לך שתזכה להמשיך ולהקים את ביתך בנעימות מתוך אהבה ורעות, ומזמין אותך לשוב ולשוחח בכל עת שתחפוץ.

דניאל אברהם.