דלג לתוכן
שלום,
תודה רבה על פיתוח האתר, המענה האדיב והמחכים.
תבורכו!
באשר לשאלה,
מדוע היו אמוראים שבחרו ללמוד תורה מתוך עוני? ובהיקש לדורנו, מדוע יש אנשים שבוחרים להיות אברכים ומתוך כך יש כאלו שחיים חיי עוני ומחסור?
האם יש מעלה בזה? מה המטרה של הבחירה הזו? האם זה מתאים לכל בחור? ומה נאמר על דורנו, הרי זה לא קל לחיות כאברך ועדיין להמשיך ולהתמיד בכך לאורך ימים ושנים.
מה יתן את הרצון והתשוקה לאיש להמשיך ללמוד, וכן לאישה להיות שמחה בזה?
ושוב, תודה על ההתייחסות ופינוי הזמן בשביל לענות.
חג שמח.
שבוע טוב וחודש טוב!
שאלת שאלה נהדרת. טוב מאד שאת שואלת ומבררת ונכנסת לחיים מתוך מודעות, ולא נכנסת לחיים מבלי לחשוב – כפי שלצערי הרבה נכנסים.
הפסיכולוג ויקטור פרנקל כתב משפט שמאד התחברתי אליו:
"אם יש לך איזה למה לחיות למענו, תוכל לפתור איתו כל איך"
יש לנו בחיים 2 שאלות שמלוות אותנו בצורה סדרתית:
יש את השאלה של איך:
פרנסה, בריאות, דירה, רכב, משכנתא, ארנונה, וכדו'.
ויש את השאלות של למה:
אלו הן השאלות הנוגעות למהותם של החיים.
למה להביא ילדים, למה ללמוד תורה, למה לעבוד את השם, למה להיות יהודים. וכדו'.
כעת בואי ניגש לשאלה ששאלת.
שאלת הפרנסה היא שאלה מובהקת של "איך".
אם נלמד תורה כל היום, מהיכן נתפרנס?
כיצד נשלם ועד בית?
כיצד נשלם את שכר הדירה?
לעומת זאת, לימוד תורה הוא תשובה מעולה לשאלות של "למה": (שאלות המהות)
למה לחיות?
מה המטרה בהבאת ילדים לעולם?
מדוע הגענו לעולם?
מהי מהותו של העולם?
מהי הדרך הישרה שיבור לו האדם?
מהי דעת התורה על ….?
בדורנו, אנשים רבים מנסים להדחיק את שאלות ה"למה" באמצעות שאלות ה"איך".
הם לא יחשבו על מהותם ועל מהות החיים, אם הם ימצאו עבודה שתכניס להם המון כסף.
הם יענו על שאלת משמעות החיים באמצעות בית מרווח או רכב יוקרתי (למרות שרכב אמור לענות על שאלה של "איך" – כיצד להגיע ממקום למקום…).
הם יעבדו מבוקר עד לילה וידחיקו את שאלת משמעות קיומם.
לעומתם בואי נציב את ציבור האברכים.
האברכים מציבים בראש מעיינם את שאלת ה"למה". ועל שאלות ה"איך" הם עונים בצורה המינימאלית.
יש להם משמעות בחיים, הם מחוברים ודבוקים בבורא עולם, עובדים אותו, חיים בהתעלות אינסופית, ואין להם צורך בפינוקים שהעולם משתוקק להציע להם.
הם מעל זה.
בדרך כלל בשביל לחיות חיים פשוטים לא באמת צריך סכומים גדולים.
הם חוסכים, לא מבזבזים מעבר למה שצריך, ובדרך כלל חיים בצורה סבירה מאד.
האם זה מתאים לכולם? התשובה שלילית בהחלט.
ישנם אנשים שלא נמצאים בדרגה הזו, חלקם סובלים מקשיי ריכוז והלימוד לא מתאים להם.
לחלקם הקב"ה גלגל תפקיד אחר בעולם, והם לומדים תורה בשעות הפנאי.
אשתף אותך בניסיוני.
אני אישית לא ראיתי אברכים שעוזבים את הכולל כי אין להם מהיכן לחיות.
ראיתי אברכים שעוזבים כי הלימוד היה קשה עבורם, או כי העולם הזה קרץ להם ברמה זו או אחרת, ואני לא כותב את זה בביקורתיות.
הקב"ה הציב כל בן אדם במשבצת המתאימה לו, וכל אחד אמור לפעול בכלים שהקב"ה נתן לו ולהיות שמח בהם.
ולשאלתך האחרונה:
כתוב בספר יהושוע: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"
וכמו שאנחנו אומרים כל יום בתפילת ערבית: "כי הם חיינו ואורך ימינו"
המהות של החיים שלנו זה לימוד התורה.
כמה לימוד תורה ביום, ועל חשבון אלו דברים?
על זה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור… ותלמוד תורה"…
אני מאחל לך שתהיי תמיד מחוברת למשמעות חייך, תממשי את תפקידך, ותזכי למצוא את החצי האבוד שלך, שביחד תוכלו לממש את תכלית ייעודכם בעולם.
ישראל ג.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
2 תגובות
התשובה נכונה בחלקה, אכן חלק ניכר מהאברכים בחר בחיי אברכות מהטעמים של:
"יש להם משמעות בחיים, הם מחוברים ודבוקים בבורא עולם, עובדים אותו, חיים בהתעלות אינסופית, ואין להם צורך בפינוקים שהעולם משתוקק להציע להם."
אבל גם חלק ניכר הם אברכים מסיבה פשוטה, ה-ח-ב-ר-ה.
הם גדלו מילדותם בחברה שבה הצורה הלגיטימית היחידה לגבר לחיות היא להיות אברך, לא באמת הציגו להם אפשרות אחרת, כשהאווירה היא שמי שלא אברך הוא סוג ב' ומטה. כמו כן לא אפשרו להם ללמוד משהו שכעת הם יכולים להתפרנס ממנו בכבוד.
ככה שאין להם הרבה ברירות, והם אברכים.
לצערי אתה צודק בהחלט.
אך השואלת היקרה לא שאלה שאלה סוציולוגית, ושאלות חברתיות פחות חשובות מהשאלה הערכית והעקרונית: מה ההיגיון כן לשבת בכולל…
על שאלה זו בלבד עניתי.