דלג לתוכן
דבר ראשון קראתי מעט מהספר שלכם ותרמתי מכך רבות
יש לי בעיה שמציקה לי מאוד אנסה לתרגם אותה מעט למילים
אני בחורה שלומדת מקצוע קשה מאד במכללה
אני ברוך השם מצליחה מאוד בלימודים אבל ההצלחה שלי מלוות במתח מאוד גדול
בזמן הלימודים אני כל הזמן בלחץ
לכן אני שונאת את הלימודים ואין לי כול לחזור ללימודים למרות שנשאר לי רק שנה אני לא יכולה לחשוב שנשאר לי עוד שנה של סבל אני ממש שונאת את הלימודים עכשיו בחופש אני כ"כ רגוע ושמחה איך אני יכולה להפוך את חוויית הלימודים לחוויה לא מלחיצה
תודה מראש
שואלת יקרה,
מהשאלה שלך אני שומעת שאת חווה לחץ ומתח סביב הלימודים, שגורמים לך להרגיש ממש סבל, זאת למרות שאובייקטביית את מצליחה מאד ברוך ה'. ראשית, אני רוצה לומר לך שזה ממש טוב שעשית את העצירה הזו והקדשת זמן להבין את התחושות שלך, כי המודעות היא חלק חשוב לקראת הפתרון.
דבר נוסף שחשוב לי להקדים ולומר, זה שבאופן כללי זה מאד טבעי להרגיש לחץ ומתח כחלק ממסלול של לימודים גבוהים, והשאלה החשובה בעיניי היא לנסות להבין ממה נובע הלחץ שלך.
מאחר שלא פירטת על התחושות שלך ביחס ללימודים עצמם, האם את אוהבת את המקצוע, האם הלכת אליו מבחירה או מברירת מחדל, מה היו הסיבות שלך לבחור במקצוע… לכן אני אנסה לפרט לך כמה אפשרויות, ומזמינה אותך לזהות את האפשרות שיותר מדברת אליך ומתחברת למה שאת חווה.
האפשרות הראשונה היא שאת סך הכל מרוצה מהלימודים, אבל חווה לחץ מהעומס שלהם, שזה הכי מובן וטבעי בעולם. במקרה כזה הייתי מציעה לך לנסות לאתר מה בדיוק גורם לך ללחץ, השיעורים עצמם? המטלות שמתלוות אליהם? ההכנה למבחנים? ברגע שתביני מה הנקודות שגורמות לך לחוות את המתח, תוכלי למצוא פתרונות שיעזרו לך -לארגן אחרת את לוח הזמנים שלך, להבין האם את זקוקה לתיגבור לפני מבחנים, לתת לעצמך הפסקות רענון, וכו' וכו'. ושוב אני חוזרת ואומרת, המעבר משנות התיכון לשנים של הלימודים הגבוהים הוא קפיצת מדרגה, ומאד יכול להיות שמה שעבד בתיכון לא בהכרח יעבוד באותה צורה בשנים הבאות.
האפשרות השניה היא שאת כן רוצה לראות את עצמך עוד שנה עם המקצוע ביד, אבל מרגישה ש'זה גדול עליך', שהחומר הלימודי קשה לך מידי ואת צריכה לגייס מאמצים מאד גדולים כדי לעמוד במה שמצופה ממך.
לפני שאני אפרט על האפשרות הזו, אני אעבור לאפשרות השלישית, שהיא שאולי באמת הלחץ והמתח שאת מרגישה נובעים מהעובדה שאת מרגישה שהלימודים לא מתאימים לך, ואת לא רואה את עצמך נשארת בתחום בעתיד.
הסיבה שחיברתי בין שתי האפשרויות האלה, היא שאני חושבת שפה טמון המפתח להבין את הלחץ והמתח שלך.
מאמץ הוא לא מילה גסה. מאמץ הוא במילים אחרות, התגייסות כדי להשיג משהו. מה שקובע בעיניי האם נצליח לעמוד במאמץ, זה מה המטרה שלנו, מה מניע אותנו להתאמץ. יש משפט יפהפה שאומר "מי שברור לו ה'למה', יכול לשאת כל 'איך' ". ואני חושבת שזה גם עובד הפוך, כשה'איך' לא כל כך מסתדר לנו, זו הזמנה לחזור ולשאול את עצמנו – 'למה'?
וכאן אני מזמינה אותך ללכת בעקבות השאלה הפנימית שעלתה בך והעלית על הכתב, ולנסות לשאול את עצמך מחדש, למה בעצם בחרת במסלול הלימודים הזה. האם זה מקצוע שאת מתחברת אליו, האם זה מקצוע שאת מקווה לעבוד בו בעתיד, האם יש לך בו סיפוק ועניין?
אם התשובות שלך לשאלות האלו הן חיוביות, ואת ברמה הכוללנית רואה את עצמך ממשיכה עם המקצוע הזה, אז ה'למה' שלך ברור. עכשיו נשאר לברר את ה'איך', ואולי גם לקבל במידת מה שבתקופת הלימודים, שהיא קצובה בזמן למרבה המזל😊, יכול להיות שתצטרכי למשל לוותר על פעילויות פנאי שהיית רגילה אליהן, וכן לארגן את הזמן שלך בעיקר סביב רכישת המקצוע שלך. בנוסף כדי לחזק לעצמך את המוטביציה, הייתי מציעה לך לנסות לאסוף כמה שיותר היבטים חיוביים של הלימודים שלך, למשל: הם מספקים אתגר אינטלקטואלי, הם מאפשרים לך להתנהל נכון עם הזמן, הם ממלאים אותך בסיפוק, יש תחושת הנאה בהגעה להישגים ומילוי מטלות (אין יותר כיף מלמחוק מהיומן מטלות שביצענו), ועוד ועוד…
אבל אני כן רוצה לתת מקום גם לאפשרות השניה, שיכול להיות שאחרי ששאלת את עצמך את השאלות האלו, הגעת למסקנה שלא, משהו השתנה, ואת בעצם לא רוצה את המקצוע הזה. אם זה המצב, זה מאד יסביר את המתח והלחץ שאת חווה ושגורמים לך לא לאהוב את הלימודים. ואם זה המצב, הייתי מציעה לך לחשוב על זה ברצינות, אולי להתייעץ עם יועצת לימודים, לבדוק את האפשרויות שלך, ולעשות חישוב מסלול מחדש.
אני רוצה גם לומר, שאולי עצם זה שתתני לעצמך את המקום לנשום רגע ולהגיד לעצמך, המסלול שבחרתי הוא לא גזירת גורל, הוא בחירה שלי והוא בחירה שעשויה להשתנות, עצם זה יכול להוריד מהכתפיים שלך חלק מהלחץ והמתח, ולאפשר לך למצוא יותר הנאה וחוויה בלמידה.
מאחלת לך המון בהצלחה
אסתי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
