שלום לך אישה ואמא צעירה!
וואו, כמה שינויים קרו בחייך בשנה הזאת. נישואים וקשר זוגי ואימהות! שני אירועים כ"כ משמעותיים ומשני חיים. קודם כל מזל טוב.
אתחיל בכך שהקושי שאת מתארת הינו מצוי ונורמלי. אני לא אומרת את זה כדי שתתרגלי חלילה ותוותרי. משיכה ותשוקה בקשר הם החיים שלו ומקור הכח שלנו.
אלא רגע לנרמל. הרבה פעמים היריון ולידה משפיעים מאד על תחושות החשק שלנו. ישנן נשים רבות שנמשכו מאד אל האיש שלהם וכשהרו וילדו משהו שם השתנה.
שנית, בואי נעמיק רגע. מהי בכלל משיכה? רצון לקשר? למגע? ביטוי לאהבה? דגדוג נעים בבטן?
בתור התחלה נסחי לעצמך מהי בעצם אותה משיכה עליה את מדברת.
ישנה משיכה חיצונית שמשהו בעין מושך אותי ויכול להיות נעים ולעורר עניין.
משיכה בתוך קשר ארוך טווח היא מעט שונה. ראשית, היא דינאמית ועונתית, משתנה ומתחדשת כל העת, הן אצל גברים והן אצל נשים.
לפעמים אישה מתארת "חוסר משיכה" שבפועל היא מתכוונת למשהו שונה לחלוטין.
אני אתן לך כמה כיוונים ראשוניים לחשוב עליהם. אם משהו מהם ידבר אלייך ותרצי להעמיק בו יותר, מוזמנת לחזור ולשאול.
- הרבה פעמים חוסר המשיכה שומר עליי ממשהו. אם אני לא נמשכת אז אני גם לא "חייבת" לקום ולפעול. חוסר משיכה מאפשר לי להישאר בעמדה פאסיבית, אולי אפילו קורבנית ובכך להימנע מלקיחת אחריות. אחריות על מה? על הרצון שלי. על מה עושה לי טוב, מה משמח אותי, מה מושך אותי.. כשאנחנו הופכות לאמהות לפעמים אנחנו שוכחות או מתביישות לעסוק ברצונות שלנו כנשים פן חלילה נהפוך לאמהות "אגואיסטיות" או "לא אכפתיות" כלפי התינוק שלנו.
- לפעמים חוסר המשיכה מספר לי בכלל על נוקשות מחשבתית: אם זה לא בדיוק כמו שרציתי ותכננתי, אז הלב שלי נסגר. האם בחיים שלך באופן כללי את מרגישה נוקשות? שקשה לך לשחרר שליטה? להתגמש עם הסיטואציה ולזרום? את מתארת שדמיינת ורצית גבר אחר. ייתכן ואת עדיין נאחזת באותה דמות דמיונית שלא מאפשרת לך לראות את מה שיש לך במציאות ולהיות סקרנית לגביו, לרצות ללמוד עליו ואותו.
- הפנטזיה היא תמיד יותר מושכת מהמציאות. המציאות לא יכולה להתחרות עם פנטזיה, משום שפנטזיה היא קיפאון, אין בה חיים וממילא אין בה טעויות, סטיות תקן ופגמים. נסי לברר עם עצמך האם משהו בך נשאב למקום ההוא המפנטז על חשבון הקשר החי והפועם שקיים בחייך.
אני מוצאת שאחת הדרכים לייצר משיכה היא בעצם לייצר סקרנות.
נסו לקבוע מפגשים/דייטים/פעולות משותפות שנועדו להעמיק את ההיכרות ההדדית, לא רק ההיכרות דרך התפקוד היומיומי.
זה יכול להיות משחקי קלפים כגון so do you או סדנת יצירה משותפת או אפילו הליכה לאיזור לא מוכר.
האדם שמולך, בדיוק כמוך הוא אדם. עצם היותכם אנשים, כבר הופך אתכם למושכים ומסקרנים.
תזכרי שמשיכה היא עמדה בנפש. היא לא בהכרח תובנה שיורדת עליי מהשמיים.
אפשר ואפילו רצוי לייצר משיכה באופן יוזם ואקטיבי ע"י הסתקרנות כאמור (למה רצוי? כי משיכה כזאת מנטרלת תחושת קורבנות, עוזרת לי לדייק את הרצונות שלי והיא יותר עמידה לאורך זמן) .
אומנם לא התייחסתי במובהק למשיכה מינית כפי שאולי את כיוונת לשם כי בעיני זה לחלוטין מה שכתבתי לך עד כה.
משיכה היא אל האדם. אל כל מה שהוא מביא איתו. העלית את עניין המראה החיצוני וחשוב לי לומר-מראה זה אולי 20% ממה שמרכיב את האדם .
וכשאישה נמשכת ורוצה את מי שהוא בעלה. רוצה בקרבה שלו. זה עצמו המשיכה המדוברת שאת מחפשת אותה.
ועוד נושא שחשוב מאד להעלות. לפעמים נשים אומרות אני לא נמשכת לבעלי
כשבפועל מה שקורה אצלה הוא- אני לא חווה עוררות מינית
וזה משהו שלה עם עצמה. זה לא קשור לבעלה.
זה משהו אצלה שלא מתרחש ולא קורה . זו תחושה שכרגע לא נחווית תדר שפחות מתבטא
וזה המוקד גם לשינוי
באופן שהיא תצליח לחוות את עצמה כאישה מינית. כאישה רוצה בקרבה. לא באופן שבו היא תחווה את בעלה או תימשך אליו. זה לא השורש.
והכי חשוב לזכור שזה תהליך. לכל החיים! תהליך הוא דבר מתמשך, דינאמי, עם עליות ומורדות. אתם עדיין בתחילת החיים המשותפים ובעז"ה השמיים הם הגבול.
מאחלת לך מסע מבורך, נעים ומלא בהפתעות,
נועה