שלום וברכה

האמת, שהפעם במקום לענות לשאלה, אני פשוט צריך להציג את המציאות השונה, מן המציאות שבמקרה הזדמנת אליה. בעבר אולי כך היו מגיבים כמו שהגיבה אותה קבוצת דיון בה השתתפת. היום זה כבר אחרת, כיום מודעים למענה המצוין שפסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים להביא. רבנים/ ראשי ישיבה/ מנהלי מוסדות/ שולחים כל הזמן תלמידים הזקוקים לטיפול אצל פסיכולוג או כל איש מקצוע אחר. ישנם בהחלט בעיות שלא זקוקים לטיפול פסיכולוגי אלא לעבודה עצמית, לא כל התמודדות דורשת התערבות של איש מקצוע, אבל כשצריך שולחים, ואינני מכיר את המציאות אותה את מתארת. אני מתאר לעצמי שנשארו עוד מעט אנשים שחושבים כך, ועובדה שאת הזדמנת לדיון שכך דיברו, אבל כל גדולי הרבנים היום חושבים אחרת, ומכוונים לאנשי מקצוע, אני עצמי שמעתי כך מכמה מגדולי ישראל.

כיון שראוי לנסות להבין כל אדם, ואם הזדמנת לחבורה שדנה בנידון יתכן והם אנשים שאת אמורה לפגוש גם בהמשך, אני רואה לנכון לנסות להבין את הלך הרוח שלהם, ואולי אם תביני אותם תוכלי להסביר להם במה הם טועים.

ובכן, פסיכולוגיה, הוא מדע, מדע העוסק בנפש האדם, כאשר חוקרי המדע עמלו לברר תופעות נפשיות מסוימות, והתחקו אחר תהליכים בנפש האדם, ודרכי מילוט מבעיות מסוימות העלולות להתרגש על האדם במשך חייו.

מדע הוא לא תמיד כלי מדידה מדויק, ודאי כאשר מדברים על מדעי הרוח. כשעושים חשבון מתמטי הוא יהיה נכון, אחד פלוס אחד, שווה שתיים. החשבון הזה הוא מציאות ברורה אין נתון משתנה התלוי בהשקפת האדם שעשוי לשנות את הנתון הזה. גם כאשר מדובר על דברים יותר מורכבים, כל עוד לא מדובר במדעי הרוח, המדע בדרך כלל עוסק במחקר של נתונים שאמנם החוקר משלב את הכרעותיו, ושיקול דעתו, וכישוריו, בקריאת הנתונים ושקלולם יחדיו, אך אין סיבה שהשקפה יהודית תשנה את המחקר הזה.

אך, כאשר מדובר על מדעי הרוח, ובמקרה זה בנפש האדם, יש ליהדות הרבה מה לומר. הבחירה שניתנה לאדם, האיסורים שהתורה מציבה, ההשקפה על מתירנות על חופש ועל גבולות, ועוד נושאים, עלולים להשפיע מאד על הבנת נפש האדם. פסיכולוג שמאמין בעולם מתירני, ועל פיו הוא בוחן את הלכי הנפש של האדם, השקפתו המתירנית עלולה להשפיע על המחקר שלו, על הבנת הצרכים של האדם, וממילא גם על הצבת פתרונות שלא תמיד יתאמו את רוח היהדות. כך דעתו של החוקר על הצורך בחופש יכולה להשפיע על מחקריו, וכך גם דעתו על היחס לכפיפות לתורה למצוות, וסולם הערכים המעוות שלו עלול להשפיע על המחקר שלו.

יאמר האומר, מה אכפת לי מחקריו של הפסיכולוג, אבדוק את המשימות שהוא אומר לעשות אם הם תואמות את דרך התורה, אבקש ממנו להתחייב לעמוד בתנאי התורה והמצוות ודי לי בזה בכדי שאוכל לשלוח אליו אנשים. אך זה לא נכון, כי אינני מדבר על המשימות, אני מדבר ברמת המחקר על נפש האדם, המחקר שממנו הוא יצר את השיטה, פעמים וכל המחקר נגוע במחשבות מעוותות על פי היהדות, כאשר מחקריו והבחנתו בהלכי הנפש של האדם נשענים על הנחות יסוד כפרניות או שאינם תואמות את השקפת התורה. ובהחלט ישנם שיטות מעוותות מאד, של גדולי הפסיכולוגים שהמציאו שיטות הנשענות על עולם פילוסופי מתירני, כפרני.

האם בגלל זה נכון שלא להיעזר בעולם הפסיכולוגיה?

ובכן, ראשית, לא כל שיטת טיפול נשענת על שיטות כאלו. ולכן כל עוד לא נודע שיש בעיה בדרך של הפסיכולוג המדובר אין להימנע מללכת אליו. וכי תאמרי מדוע לא לחשוש לספק? על כך יש לומר שצריך לומר להיפך, מי התיר לחשוש מספק ולסכן אדם מחמת חשש של ספק?

קיבלתי מרבותי שאדם שנמצא במצב שזקוק לטיפול פסיכולוגי עלינו להתייחס אל זה כפיקוח נפש, במצב כזה אסור לחשוש מחששות רחוקים. מלבד מה שבדרך כלל מצב נפשי לא טוב עלול לדרדר את הזקוק לטיפול למצב רוחני לא ראוי, בכדי לקיים מצוות כראוי צריך להיות במצב נפשי תקין.

ולכן לא צריך לחשוש, אך מאידך, צריך להיות ערני ולבדוק שהפסיכולוג נאמן לדרך התורה ומבין את צרכי הציבור החרדי, ואת דרך חייו, שהוא מכבד את הדרך, ושאינו מכווין את המטופל לשנות את דרכו החרדית.

כמובן שאין בשום פנים להזדקק למטפלים שונים שלא התמחו במקצוע הטיפול באופן מקצועי. אין הבדל בין הנפש לגוף, בדיוק כפי שאין ללכת לרופא גוף שלא למד את המקצוע ברצינות, כך ממש אין ללכת לרופא נפש שלא למד את המקצוע ברצינות, הנפש מורכבת יותר מן הגוף, ויש צורך להתמקצע ולהבין בנפש האדם היטב ולא לסמוך על אנשים שלא למדו את המקצוע היטב.

אני חושב שאחרי דבריי תוכלי להבין את הרתיעה של אותה קבוצת דיון שהשתתפת בה, אך מאידך הבנת יותר למה הם טעו בגישה שלהם.

בתקוה שכל הזקוקים לטיפול יקבלו את המענה המגיע להם.

בברכה מרובה

שלמה

[email protected]