שלום חוי יקרה,

אתחיל מהבקשה שכתבת בסוף : אני רוצה לדעת שאני נורמלית. אני חושבת שעצם הניסוח הכל כך נקי, מדוייק, מודע לעצמו, מעורר הזדהות, עצם זה, מבחינתי לפחות מספר לי שאת נורמלית.

הדבר הנוסף הוא שאת פונה לעזרה שזה הדבר הכי נורמלי וטבעי ובריא לעשות! כל הכבוד לך!

חרדה היא תגובה נורמלית למציאות לא נורמלית- בסיפור שאת סיפרת, ברור שמפחיד נורא להרגיש שלא נושמים והגיוני שזה יעורר חשש ולא תרצי להרגיש שוב את הפחד הזה. ואני לא יודעת אם הייתי אומרת "רק חרדה" כי לפעמים היא באמת משתלטת על היום יום שלנו ולא מאפשרת לנו להתנהל ואז זה ממש לא "רק". במקום להיות תגובה לאירוע שקרה או חשש שיקרה משהו היא הופכת להיות האירוע עצמו ואז אנחנו כבר נמצאות במציאות שבה מה שמנהל אותנו, מי שמנהלת אותנו, היא החרדה. ההבנה שלך שהחרדה הנורמלית שלך לאירוע הספיציפי, משתלטת לך על החיים היא הבנה מאוד מתקדמת ומודעת והדרך שבה את מתארת את ההתמודדות שלך עם החשש מהתקף, עם זיהוי המחשבות שמעוררות חרדה, עם הפנמה של איזו מחשבה משרתת אותך ואיזו מונעת ממך לתפקד, הכל הכל מאוד נכון ומעורר הערכה גדולה אלייך ולאופן בו את מתמודדת.

אבל את מתארת גם קושי שנשאר, למרות מה שאת יודעת ולמרות איך שאת מתנהלת. כשקראתי את השאלה שלך בפעם הראשונה חשבתי "מה מבקשים ממני להשיב, טיפול CBT טוב פשוט יעשה את העבודה"

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא מה שמוגדר בספרות הפסיכולוגית כ "טיפול קו ראשון" הטיפול הראשון שאנחנו אמורים לתת למי שסובלת מהתקפי חרדה. הטיפול הוכח כמאוד ממוקד ויעיל והוא באמת מתמקד בקוגניציה שלנו, במחשבות שלנו שמובילות להתנהגות נמנעת, להתנהגות שפוגעת בנו ובחיים שלנו. יש ממש פרוטוקול ושיעורי בית לעשות ובאמת אני מכירה אישית נשים שהטיפול הזה הציל את חייהן. אבל…

ואחר כך חשבתי על התיאוריות שהן לא CBT, אלו שרואות בחרדה ביטוי למשהו עמוק יותר- לפעמים אלו חוויות ילדות קשות, לפעמים זאת חרדה קיומית עמוקה. ואני חושבת שחשוב לתת לך כאן בתשובה את האפשרות להבין שאולי יש כאן באמת עוד סיפור,

שאחרי שתלמדי להתמודד עם היומ יום ועם ההמנעות (על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי כאמור), יהיה לך פנאי נפשי לשבת על ספת המטופל לתקופה ארוכה יותר, לתהליך פחות ממוקד במחשבות ובהתנהגות ויותר ממוקד במי את ומה קרה לך עד היום בחיים. מהם הדברים הגדולים והמפחידים שאולי את מתקשה להודות בקיומם או לומר אותם. מה הטריגרים, הגירויים שמעוררים את החרדה שהם לא המחשבות אלא הרגשות, הסביבה, הריח, האנשים…

אני לא אומרת בשום אופן שבהכרח יש משהו רע, יכול להיות שבאמת הכל סביבך ובעברך היה בדיוק מה שנכון עבורך, אבל ממה שאני פוגשת במציאות (ואני פסיכולוגית אז כמובן שיש פה הטיה רצינית) הוא שהרבה פעמים אנשים סוחבים איתם דברים שחשבו שהם לא מאוד משמעותיים או חשובים ובתוך תהליך לומדים ורואים שיש להם השפעה על החיים ועל ההתנהגויות שלנו. לומדים שיכול להיות אחרת.

לסיכום

• ממה שכתבת נראה לי שאת די נורמלית.

• גם אנשים נורמליים צריכים עזרה.

• טיפול CBT יכול להיות מאוד יעיל לחרדות שלך ולהתמודדות המיידית איתן.

• טיפול דינמי יכול להיות מאוד טוב כתהליך בו תכירי את עצמך ותפגשי את הגרסא העמוקה של החרדות שלך.

מאחלת לך המון הצלחה בדרך בה תחליטי להתמודד עם החרדה.

שלך

נועם