שואל יקר.

אכן למכור אח זה דבר מזעזע, שלא היינו מצפים מאף אחד לעשות, וביותר מבניו של יעקב ש – הם ולא אחרים – אבותיו של עם ישראל.

אבל אל תשכח שזו לא היתה התכנית הראשית, כי בתחילה הם רצו להרוג את יוסף, ורק בגלל מחאתו של ראובן הם התפשרו על להשליך אותו לבור, ורק אחרי בקשת יהודה הוחלט להמתיק את ענשו ו'רק' למכור אותו לעבד.

ואם כן השאלה מתעצמת, היאך רצו האחים להרוג את יוסף?

אם נעקוב אחרי פשט הכתוב נראה שהיה כאן סיפור של קנאה ושנאה בין האחים לבין יוסף סביב השאלה מי יהיה המוביל, מי ינהיג את המשפחה. יוסף הוא הבן המועדף על יעקב, שמבטא את זה בכתונת הפסים שנתן רק לו, על אף שהוא כמעט הצעיר שבכולם, ובמקום שיוסף יכיר במעלת אחיו הגדולים הוא מביא את דיבתם הרעה לאביהם כדי שיכעס עליהם. יוסף חולם שני חלומות שמבטאים- בעיני האחים – את רצונו לשלוט עליהם, ובמקום לשמור אותם לעצמו הוא מספר אותם להם, מה שמחזק את החששות שלהם ומגביר את השנאה כלפיו.

וכאשר יוסף הזדמן לידם בלי שאבא שלהם היה באיזור הם ביקשו לנקום ממנו, להרוג אותו ולהעלים את המעשה.

כך על פי פשוטו. אבל חז"ל מלמדים אותנו שיש כאן מבט מעמיק יותר. יעקב ובניו לא היו סתם משפחה, הם היו נכדים של אברהם שחידש את האמונה בבורא עולם, שהלך לבדו נגד עולם שלם של עובדי אלילים, והקב"ה הבטיח לו שמזרעו יקום עם שינחול את ארץ כנען ויהיה עם שלם של עובדי ה'. אבל איש לא ידע במי תתקיים ההבטחה, תחילה היה זה ישמעאל שמעשיו הוכיחו שלא הוא אותו הזרע המיוחל, אלא יצחק אחיו הצעיר. וגם יצחק עצמו לא הקים את העם הזה, כי בכורו עשו לא עמד בציפיות כדי שבו תתקיים ההבטחה, ונשאר הדבר מסור ליעקב, וכעת היה הדבר בספק, האם גם בין בניו של יעקב תהיה הבחנה שתמסור את היעוד המיוחל רק לאחד מהבנים? אולי הצעיר? ותשאיר את אשר האחים בחוץ, בלי תכנית אלוקית עבורו, בלי תורת ה', בלי חלק בארץ הקדושה, בעצם להיות גוי. והספק הזה ריחף מעל ראשם, שמא הם לא יזכו להיות עם ה', וכאשר הם ראו שיוסף אהוב יותר, קרוב יותר לאבא, מביא את דיבתם כדי להרחיקם מאבא, וחולם חלומות איך הוא ישלוט עליהם, האחים ראו בזה השתלטות של יוסף שנועדה להרחיק אותם מלהחשב ההמשך של האבות, ואם כן, יוסף הוא זה שמסכן את כל העתיד שלהם, ואם הוא יצליח לשכנע את אבא הם יורחקו מהמשפחה ויסולקו מהירושה הרוחנית הגדולה, ובעיניהם – אין הפסד ואבדן גדול מזה. ולכן הם הרגישו שהם מוכרחים לעצור אותו, אחרת זה יהיה אובדן לדורות, ולשם המטרה הזו הם ראו את כל האמצעים כשרים, כולל להרוג אותו, כי הבא להורגך (להרוג את הנפש) השכם להורגו.

וכעת שהבנו כל כך טוב את המכירה, אם כן איפה הם טעו? למה הם התחרטו אחר כך?

התשובה היא שהם הבינו שהמעשה לא היה נקי לגמרי מנגיעות אישיות, היתה כאן גם קצת קנאה רגילה, הם יכלו להתגבר על הרגשות הגואים, ולפתור את החשש שלהם באופן אחר. בדיוק כמו שנהג ראובן, שבתור הבכור היה צריך להיות ראש השונאים של יוסף, שהרי הוא יפסיד הכי הרבה, אבל הוא הכיר בכך שיוסף עושה מעשה נערות, ואין לו כוונה רעה. ולכן ראובן התנגד למכירה. וכאשר האחים התבוננו כעבור שנים על מעשה המכירה הם הכירו בכך שהם נהגו באכזריות, והתחרטו על כך.

זהו תקציר הענין, אתה מוזמן להעמיק בכתובים ולראות איך הדברים מתבארים, ואיזה אור הם שופכים על האחים הקדושים.

בהצלחה.

נועם.