הורה יקר

בשאלתך כתבת גם את התשובה.

מהמילים שכתבת אפשר להרגיש את האינטואיציה הבריאה של הורה שמזהה את הצורך של הילד שלו.

אנסה לתת לך כמה כיווני חשיבה בנושא של ריבים של ילדים ומקווה שבעזרת ה' יהיה לך לעזר.

ראשית ילדים אכן לעיתים קרובות רבים בשביל להשיג את תשומת הלב של ההורים. וכשההורים מפסיקים להיות מופעלים מהריבים (כלומר- להתעצבן, לכעוס, להגיב בכל מיני צורות) הריבים יפחתו..

ובאופן כללי חוסר תגובה הינה תגובה מאוד משמעותית. כשמפסיקים לתת תגובה להתנהגות שלילית אין כבר צורך לילד ולהתנהג באותה דרך שוב.

אם מרגיש לכם שהילד הבכור זקוק לתשומת לב ממכם חשוב לתת לו בדרכים אחרות. למשל: לשים לב להתנהגות טובה שלו ולחזק אותו… לעודד אותו לשיח אתכם, לשחק איתו משחק לפעמים וכו'.

דבר נוסף, באופן כללי כדאי עד מאוד להתרחק מלהיות ה"שופט" בריבים של הילדים ולמה?

אחים שנמצאים באותו בית חולקים את אותם דברים ולכן באופן טבעי יצטברו כעסים לעיתים במודע ולעיתים שלא במודע.

כשאח מוציא כעס על אחיו ולעיתים זה נראה לנו לא תואם סיטואציה הגיוני מאוד שהסיטואציה הנוכחית הייתה רק טריגר להוצאת הכעס לדוגמא: הילד הקטן לקח לילד הגדול טוש מהמגירה. הילד הגדול מגיב בהתפרצות כעס גדולה מאוד שלנו ההורים נראה שזה מוגזם למקרה הספציפי. ובכן יכול להיות שהילד הגדול כרגע מוציא כעס על אחיו הקטן כי אחיו מקבל יותר תשומת לב.. כי אחיו תמיד אהוב בבית של סבתא, מצליח יותר עם חברים וכו'.

וכשאנו ההורים שופטים ביניהם אנו יכולים מאוד לפגוע ברגשותיו של אחד מילדינו ולכן ממליצה לא להתערב.

מה כן? נעצור התנהגות שלא מקובלת עלינו. לדוגמא אם הילד מגיב באלימות פיזית או מילולית נעצור את ההתנהגות.

לדוגמא: אני מבין שאתה כועס אבל אצלנו בבית לא מרביצים… וכו'.

ועוד משהו קטן אצל ילדים בכורים, הרבה פעמים כשיש ריבים בין ילדים אנו מצפים מהילד הגדול לוותר / להבליג/ להמשיך הלאה כי הוא הגדול.

וכאן מצטבר המון כעס אצל הילד הגדול כתוצאה מתחושה שלא רואים אותו.. לעיתים ההתנהגות של הילד הקטן יותר יכולה להיות באמת מציקה או מעצבת ואפילו פוגעת…

וכשאנו ההורים ניתן יחס לתחושה של הילד הגדול הכעס בו יפחת ואז הוא יהיה מסוגל להגיב בצורה מאופקת יותר.

בהצלחה רבה רבה

פייגי ו