שלום וברכה פונה יקרה .

קראתי את פנייתך הכל כך אימהית, וכאב -אמנם למתבגרות- לא למתבגרים, חויתי את מה שמתחולל בליבך כאשר את עומדת מהצד רואה מתבוננת חוששת וחווה דילמה כל כך משמעותית בה את דנה עם עצמך מה הצעד הכי נכון לעשות ברגע כזה .

אין דבר יותר הורי מזה , ואין דבר יותר מצוי מזה ,בשלב בו אנו רואים את ילדינו מתבגרים לנו ככה בלי ששמנו לב מנסים לפרוש כנף ולעיתים מועדים.

אך בעיקר אנו חוששים לבל יפרשו כנפיים למחוזות בהם נמצאים הטורפים הגדולים וחלילה ימצאו את עצמם בהתמודדות כזו בה לא יוכלו לשרוד חלילה .

אם אנסה להגדיר את הדילמה היא בעצם כפולה.

א. אולי אני סתם רואה צל הרים כהרים ואז אם אפתח את זה אתו הוא ירגיש כאילו אני מנסה לחדור לחייו ואיני נותנת בו אמון

ב. גם אם אני אכן בטוחה בזה והסיבה שאני מתנסחת בלשון ספק היא בעיקר כדי להרגיע את עצמי מה באמת נכון לעשות האם נכון לדבר אתו או אולי לתת לו להתמודד עם התבגרותו בצורה בה הוא בוחר .

אך לפני שאתייחס למה כדאי לעשות בואי ננסה יחד להבין אותו , נער בן 17 בשיא גיל ההתבגרות שחלק משמעותי מאוד ממנו זו ההתפתחות המינית,

וכפי ששמעתי פעם מפרופ' גיל זלצמן "נער בגיל ההתבגרות זה לא נער עם טסטוסטרון אלא מוח טבול בטסטוסטרון" כך שכל נער בריא בגיל הזה אם מתאפשר לו סביר מאוד שהוא יימצא עניין בקשר עם נערה.

רק כאן נכנסים ההבדלים הסוציולוגיים בין החברה הכללית לחברה החרדית / דתית בעוד בחברה הכללית נער שלא תהיה לו חברה יחשב כבעייתי וכחריג,

בחברה החרדית הקלאסית נער שייצור קשר עם נערה יחשב כבעייתי ועושים הכול כדי לא להגיע למצב כזה , כאשר זה כולל הימנעות משיח על נושאים אלו , הרחקה מקסימלית בין נערות לנערים כולל בהווי המשפחתי למעט המשפחה הגרעינית ממש ,

כך שהנער החרדי הממוצע יירתע מיצירת קשר עם נערה וכנ"ל להיפך , אך במקביל משקיעים רבות ביצירת הווי חברתי גברי לנערים ונשי לנערות.

בחברה הדתית זה יתחלק בין כאלו שיהיו מאוד קרובים לצורת היחס החרדית לבין אלו שאולי לא יעודדו את זה אבל חיים באקלים כזה בו אם ייוצר קשר כזה זה יהיה טבעי לחלוטין בוודאי כל עוד זה יהיה ללא מגע או עם מגע מינימלי.

אחד המשפטים הזכורים לי יותר מכל זה קטע בו הרבנית רחל נריה ע"ה מסבירה לחברות תנועת הנוער בני עקיבא שעליהן לדעת שכאשר נער רוצה ליצור אתה מגע פיזי הוא חושב אז על עצמו ולא עליה ולכן היא ממליצה להימנע מכל קשר כזה ולא רק מההיבט הדתי.

אך כאשר אנו כהורים חושבים אולי המתבגר שלנו יוצר קשר עם נערה הדבר הראשון שאנו צריכים לזכור שזה הדבר הכי טבעי שיקרה לו בשלב הזה של החיים,

גם אם אנחנו חושבים שאנחנו ממש לא רוצים שזה יקרה , הוא נמצא בשלב שבו הוא מאוד נמשך , הוא נמצא בשלב בו הוא פעמים רבות מרגיש צורך בחוויה הרגשית שזה מספק , סוג ההכלה הרגשית שהיא מספקת לו , הריגוש שזה יוצר אצלו , ובפרט אם הוא חשוף למפגשים עם נערות בנות גילו או בימינו אפילו דרך הרשת אם היכולת הזו זמינה לו.

עד כאן סקירה קצרה על קשר כזה בהיבט כללי .

וכאן אני עובר לחלק ב'

את כותבת ילד טוב לומד טוב , וזה נפלא כאשר אם רואה את בנה בצורה כל כך חיובית אך זה שהוא לומד טוב לעיתים רק מסביר את הצורך שלו בזה.

אם איני טועה הוא בשלב של הכנה לתחילת בחינות הבגרות המתח הלימודי גדול ואפילו גדול מאוד, והוא מחפש וזקוק להרפיית המתח.

זה יהיה אך טבעי אם היכולת ליצור קשר זמינה לו שייווצר קשר כזה , ברמה החברתית (מכיוון שאין לי מושג באיזה מוסד הוא לומד לא ידוע לי מה יחס הצוות)

אך אני מכיר לא מעט נערים מישיבות תיכוניות מכל הרמות וישנו שיח כזה או אחר על בנות ועל היחס לקשר עם בנות בין החברים ,

ובדרך כלל דבר כזה יקבל התייחסות חיובית כרעיון גם אם רוב הנערים או אפילו כמעט כולם לא ינסו את זה באופן מעשי, כך שמחסום חברתי שהוא המחסום העיקרי בפני הנער החרדי אין לא ,

המחסום הדתי הוא לא רלוונטי כי אין לי ספק שגם אם יש לו קשר עם נערה הוא וודאי לא חשב שזה יחרוג ממפגשים בהם הם רק ידברו , והתכתבות דרך הרשת , כך שמבחינתו אין בזה שום איסור .

אך כאן נשארת השאלה מה תפקידנו כהורים האם עלינו לעמוד מהצד ולתת לזמן לעשות את שלו או עלינו לשוחח אתו , ואם כן איך לשוחח איתו.

וכאן נחלק את זה לשניים כל עוד אין לכם ידיעה ברורה ושיתוף מצדו שיש אכן קשר כזה לא כדאי לפתוח שיחה ישירה ,

וכן אין צורך להמשיך הלאה בבירור ומעקב דבר שרק עלול להזיק כאשר הוא יקלוט את זה ,

שיחה כזו רק תשאיר אצלו תחושה שהוא במעקב תמידי ולא סומכים עליו וכו'.

אך באותה מידה אחריות הורית כוללת הכנה של הילד לשלב הזה בחיים תוך פרוט כל הסיכונים הכרוכים בקשר כזה מירידה בלימודים ועד אבדן אישיותו בעקבות תלות שעלולה להיווצר.

ולכן אם יש לך יכולת ופתיחות לשוחח אתו זה הזמן לצאת אתו למפגש בו תשוחחו שיחה פתוחה על התבגרות , על תשוקה , על כל מה שיש שם ללא התייחסות למשהו ספציפי אלא אך ורק כשיח בוגר על שלב משמעותי בו הוא נמצא

וכך להגיע לכל מה שקשור לנושאים אלו ממיניות ועד סתם קשר חביב בין נער לנערה .

אם הוא ישאל מה קרה שפתאום החלטתם לדבר על זה התשובה יכולה להיות מאוד פשוטה פשוט אתה כרגע בשנתך ה18 וזה הזמן לשיחה כזו .

במהלך שיחה כזו הוא ישמע כמה פעמים בכל מיני צורות שאתם כהורים שם בשבילו לכל דבר שהוא רוצה ומעוניין לשתף ,

כך תשיגי גם את החלק הזה שהוא יהיה מודע לסכנות הטמונות בקשר וגם לדעתכם האישית על חוויה כזו וכל זה ללא שהוא ירגיש מותקף וללא צורך להתגונן ,

היה והוא יבוא לשתף תוכלו אז לבדוק אתו את הצרכים אותם קשר זה ממלא לו ולראות איך הוא יכול לספק באמת את אותם צרכים ללא קשר כזה בגיל כל כך צעיר בו הוא עדיין לא אמור לחלום על נישואים , וכך לתת לו מענה אמיתי ואחראי ממקום הורי .

במידה ואין היתכנות לשיחה כזו ביניכם ניתן להציע לו מפגש עם איש מקצוע שנותן הכוונה לגיל ההתבגרות יש לא מעט אנשי מקצוע מעולים שעושים את זה כך שהוא יקבל את כל המידע הרלוונטי ושם הוא גם ירגיש יותר בנח לשתף את חוויותיו האישיות ,

ניתן לקבל המלצות גם ע"י פניה לאקשיבה , באם היועץ החינוכי בישיבה הוא כזה שידוע לכם שיש לו קשר טוב עם בנכם והוא אחד שרואה את טובת הנער לפני טובת המערכת ניתן לפנות אליו לשתף בחשש ולאפשר לו לנקוט בדרך הנראית לו , בדרך כלל יש להם ניסיון איך ומה נכון לעשות במקרה כזה ,

אך העיקר שתמשיכו הלאה ליהנות ממנו ולראותו צומח מתפתח ועולה בהתאם לשאיפותיו ושאיפתכם ותרוו ממנו רוב נחת ,

הרבה הצלחה ובעיקר סייעתא דשמיא בעשיית הנכון והטוב לו ולכם

בהערכה רבה מאוד

יהודה