The Butterfly Button
האם לספר לבחור שאני נפגשת איתו על אתגרים נפשיים שלי?

שאלה מקטגוריה:

אשמח לעזרתכם
אספר את הרקע ברשותכם כדי שאוכל אח"כ לשאול את השאלה, בת 25 בת בכורה יש לי עוד 4 אחיות קטנות, התקופה הקשה של חיי הייתה בסוף י"א התחילו אצלי מחשבות טורדניות בנושא של ניקיון ושטיפת ידיים אני מניחה שמה שגרם לזה להתפרץ היו כמה גורמי לחץ באותה תקופה אחותי הקטנה חלתה והייתי בעלת משקל עודף גבוה והייתי בודדה מאוד.
באותה תקופה הייתי עצבנית ורבתי המון עם המשפחה, כעסתי והייתי מאוד לא נעימה. זה השפיע על אחותי האמצעית ואני מרגישה שיש לי חלק בכך שגם אצלה התפתח ocd היא לקחה תרופות כיום היא בטוב ב"ה והפסיקה עם התרופות.
התקופה הזו חלפה ב"ה הדבר המשמעותי שעזר לי זה התחזקות באמונה שהכל לטובה מאת ה' גם התחלתי תואר ראשון בפסיכולוגיה והייתה לי יותר תעסוקה והיום שלי החל להתמלא. באותה תקופה של הלימודים הבנתי שזה בעצם ocd אבל אף פעם לא הייתי בטיפול נפשי או תרופתי ולא אובחנתי בזה.
*אציין שגם בתחילת התיכון הייתה לי תקופה שהייתי בודקת דברים בחזרתיות גם באותה תקופה הייתי חסרת ביטחון והייתה לי חברה שהתנכלה אליי ואחרי שהתנתקתי ממנה זה פסק.
כיום אני בקשר עם מישהו ואני יודעת שאני רוצה לספר על התקופה הזו אבל לא יודעת איך (בקשר הקודם סיפרתי על כך בהודעה והוא נעלם, אבל אין לי אומץ לעשות את זה בדרך אחרת)
אז רציתי לשאול מה אני חייבת לספר- האם גם לספר על הocd של אחותי ?
האם לכלול גם את הסיפור של תחילת התיכון ?
האם לספר שזה נקרא ocd ויכול להיות שזה גם עובר בגנים? (אני יודעת שכמו כל תכונה שעוברת בגנים לא בהכרח שתהיה התפרצות אלא זה תלוי גם במידה רבה בסביבה)
*אציין שהייתי אצל מאמנת דתייה מרווקות לחתונה בהתחלה היא אמרה לי שאין צורך לספר כי לא אובחנתי וזה כבר באמת לא משפיע על חיי בשום צורה, אבל אחרי שאמרתי לה שזה חלק משמעותי מחיי ואני מרגישה זה עוצר אותי מלהפתח, היא אמרה שאני יכולה לספר בטפטופים, אין לי מושג איך ומה לעשות אבל אני יודעת שאני רוצה להיות כנה.
אני משתדלת להאמין שה' ישלח את הזיווג המתאים שלא יפחד או יחשוב שאני משוגעת.
בבקשה אשמח לעזרתכם.
תודה רבה ובשורות טובות לכולם.

תשובה:

שלום שואלת יקרה בת ישראל כשרה

למה כינתי אותך "כשרה" כי את שואפת להיות כשרה למהדרין ולא להגיע לידי חשש של שקר אם לא תספרי לבחור על חלק חשוב שעיצב את חייך.

בבואנו לדבר על שאלתך יש לשאלה זו שני היבטים עיקריים

מבט ראשון על החיוב ההלכתי

מבט שני על החיוב האנושי זוגי

מבחינת הלכה היחס של פוסקי ההלכה בהגדרה שלהם על שידוך/ היכרות זה שזה חמור אפילו מלעשות עסקה היות ותלוי בזה שאלות חמורות של חשש נישואין לבטלה כי אם יש מידע שהוסתר והוא ברשימה שמופיע בחז"ל כדבר שמוגדר מום אז האשה הזו אפילו לא צריכה גט מעיקר הדין (להלכה אנו פוסקים שמספק כן תקבל גט) כי הנישואין הללו בטלים מלכתחילה וזה היה חתונת טעות, והיות שזה שאלה חמורה פוסק בעל האגרות משה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל על פי פסקו של הנודע ביהודה שזה יותר חמור מעסק רגיל וחייבים לספר הכל מראש.

אם נביט מה החוט שעובר בין כל סוגי המומים שצריך לדווח מראש נראה שהעיקר הם דברים שנראים בחיצוניות או דברים שמפריעים בתפקוד היומיומי..

לכן אם ההתמודדות שלך היא משמעותית בתפקוד החיים בהווה או בעתיד או שניכר בחוץ יש חובה לספר את זה מראש אחרת זה עוון חמור.

במקרה שלך כלפי חוץ לא ניכר כלום, ולא אובחנת רשמית ואפילו לא טופלת תרופתית אלא התגברת על זה באופן עצמאי פלוס סיוע של שיחות עם אשת מקצוע, ולכן לכאורה אין צורך לספר, אממה יתכן מאוד ובהריונות או אם תזדקקי לסיוע בהורמונים במהלך החיים זה עלול להתפרץ שוב, ואז אנחנו בבעיה של מקח טעות….

מצד שני לספר לו על הגנטיקה ואחותך זה לא משהו שאת צריכה לספק לו מידע ואם הוא רוצה שיבדוק בגוגל ויעשה שיעורי בית ויחליט מה לברר ולשאול ומה שלא אין צורך להוסיף מעבר לעצם סיפור התופעה.

עד פה דיברנו מבחינה הלכתית בלבד, אבל יש פה נדון הרבה יותר חשוב מהשאלה ההלכתית, שאלת האמינות הזוגית לא רק שהוא יפגע ביום שיוודע לו בדיעבד שלא ספרת לו, אלא איך את תסתובבי כל החיים אם לא תספרי לו בתחושות בטן שאת מסתירה מאהובך מידע שחשוב לך בחיים, זה עצמו יצור ריחוק ובעיה בבניית יחסי אהבה וזוגיות ראויה.

מלבד זאת כאמור יש פה חוסר אימון שזה עצמו יכול להיות טריגר לבעיית שלום בית בעתיד יותר מעצם הבעיה, כי העלמת המידע יגרום לריחוק וחוסר אימון שאת אחריתו מי יכול לדעת ל"ע.

תרשי לי בנימה אישית לספר לך כאדם בעל רקע רפואי שחשש מאוד מי תרצה להתחתן איתו, אמר לי אדם חכם "המחלה שיש לך היא עוד כלי לבירור מי היא אשתך, כי מי שלא רוצה אותך בגלל המחלה זה סימן משמים שהיא איננה הזיווג שלך, יש לך מתנה מה' יתברך לברור דרך עוד כלי מי מתאים ונגזר שיהיה בת זוגתך" כך הוא אמר לי וזה מאוד חיזק אותי והנחה ומנחה אותי.

על אף כל האמור החכמה הגדולה זה מה לספר איך ומתי, אם זה ייעשה בצורה נכונה במינון הנכון ובמקום הנכון את יכולה להיות רגועה שעשית את המקסימום כלפי שמים וארץ.

מה לספר?

כל מילה חייבת להיות מדויקת היטב! וכדאי לתרגל את זה מראש עם חברה או בת משפחה.

המסר הוא: "היה תקופה בצעירותי שהיו לי תחושות אישיות של כפיתיות שלא הזדקקתי בגללם לטיפול תרופתי ובס"ד זה עבר לי אחרי תקופה שקיימתי שיחות אישיות עם אשת מקצוע"

איך לספר?

לא להודיע לו מראש שיש לך היום הודעה דרמטית בדייט/פגישה,או גם לא להיות לחוצה תוך כדי ולהגיד אני קצת בלחץ כי יש לי מידע חשוב לספר לך אלא פשוט להשחיל את זה תוך כדי דברים כאילו את מספרת של שבכתה ח' היית בגן חיות ונבהלת מהאריה בערך… ככל שהוא ישאל שאלות תעני בטביעות ובלי סמני התרגשות או דרמות, גם אחרי שאת מסיימת לספר לא לשאול אותו אם זה מפחיד אותו, או להגיד לו איזו הקלה יש לי ממש פחדתי לספר לך… פשוט להמשיך בשגרה.

מתי לספר?

בשלב שנראה לך שזה מתקדם לכיוון חיובי, ושהבחור מוצא חן בעיניך וזה הדדי, תקיימי דייט/פגישה במקום פתוח תטיילו בין הגינות והעצים ושם תוך כדי שיחה בהליכה כשאתם לא פנים מול פנים, תספרי את הדברים בביטחון ותפילה שמי שעזר לך עד היום לא יעזוב חסדו מאתך לעד.

תגובה שלו:

יתכן שיגיב בבהלה, יתכן שיגיב בהתעניינות סתמית או מעמיקה, ויתכן שמבחינתו זה לא כלום והוא הבין את העומק, את לא צריכה להיפגע או להתרגש משום תגובה ולהיות מוכנה להכל ולהגיב במתינות והגיוניות. יתכן שזה רגע מורכב עבורו שהוא רק רוצה להבין ולעכל.

לסיכום דברי יתכן מאוד שעל פי ההלכה הפשוטה את צריכה לספר את שעבר עליך אבל לא זה מה שמנחה אותנו בשאלתך היקרה, אלא שאלת החוסר אימון שייוודע בדיעבד למי שיהיה בעלך או חתנך על המידע, זה יכול לפרק בית לא עלינו ולפגוע באהבה לנצח.

ולכן מומלץ בשלב מתקדם לספר את המידע ללא דרמות והודעות הכנה מראש, אלא בגינה / פארק/ ליד הים, תוך כדי הליכה, לא להרחיב במידע ועל ידי כך לחסוך לו עבודה בגוגל אלא אם כן הוא ישאל שאלות, להיות מוכנים לכל תגובה ולענות עליה בחכמה ותבונה.

ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל

כתיבה וחתימה טובה וסליחה על האיחור במענה

ותבשרי טוב בקרוב

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לי לשאוף לבית שאני בעצמי עוד לא מושלמת מספיק כדי לבנות?
  אני גרושה צעירה. הייתי נשואה כחצי שנה והתגרשתי בס"ד, ללא ילדים, לפני כמעט שנתיים. החיים שלי מלאי מורכבויות, ואני לא בחורה עם רקע חלק. מלבד היותי גרושה, גם ההורים שלי גרושים. אומנם הם התחתנו בשנית אבל עדיין זה מין אות קלון בשידוכים, בעיקר במגזר שלי, המגזר החסידי. מתקופת הגירושין...
מי יבטיח לי שלא אעבור את הסבל שאמא שלי עברה בנישואין?
תודה רבה על האתר המדהים והאופציה לשאול שאלות. אני בחורה בת 21 אני נמצאת כיום בתקופת השידוכים וחיה בפחד מתמיד שאכנס לנישואים קשים כמו של ההורים שלי, שהתגרשו לפני כמה שנים אחרי שנות סבל ומריבות בלתי פוסקות. בגלל החשש לשחזר את הסבל של אמי, אני מחפשת בכוח תירוצים להוריד בחורים...
בין הרצון להתחתן לפחד לבחור
  אני בת 30, ומתמודדת כבר שנים עם קושי משמעותי בכל הנוגע להיכרויות ולנישואים. מצד אחד, יש בי רצון להקים בית ולהביא ילדים, ומצד שני, אני מפחדת שלא אצליח להכיר את הבחור מספיק במסגרת של מספר פגישות, שאקבל החלטה שגויה ושאתחתן עם מישהו שלא אהיה שלמה איתו. בנוסף, אני מאוד...
אם אני צריכה להשתנות בשביל בחור זה אומר שהוא לא מתאים לי?
  נפגשתי לפני שבוע בשידוך עם בחור פעמיים. על פניו הוא נראה בחור טוב, איכותי ובעל מידות טובות, חכם מאוד ובעל הבנה עמוקה, משהו שלא נתקלתי בו עד כה בשידוכים. הפגישות היו נעימות, השיחה הייתה קולחת ונוצר בינינו חיבור מסוים, אך כמובן שאני עדיין לא מכירה אותו לעומק. במהלך הפגישות...
האם כדאי לנסות לחזור ולהיפגש איתה?
אני בחור בן 25, לומד בישיבה, וכבר שנתיים וחצי בשידוכים. לאחרונה נפגשתי עם בחורה שהיו בה תכונות טובות שאני מאוד מעריך: זרימה ושלוות נפש. לאורך הפגישות היה לה קשה מאוד להיפתח אליי, וגם כשהיא נפתחה, היא נסגרה מהר מאוד אחר כך. מה שהציק לי מאוד היה שלאורך כל הפגישות היא...
זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן