The Butterfly Button
אולי עשיתי פשרה בזה שהתארסתי איתה?

שאלה מקטגוריה:

התארסתי בשעה טובה לפני פחות משבוע. מצד אחד, יש לי הרבה על מה להודות. ארוסתי היא בחורה עם לב טוב, יש בינינו תקשורת טובה, פתיחות ומטרות חיים משותפות. היא רוצה באמת להקים בית של תורה, אין פערים מהותיים בהשקפה או באופי ויש בינינו חיבור.

אבל מאז האירוסין, מציפות אותי מחשבות שאני בקושי מעז להגיד לעצמי. קודם כל, זה נושא המראה החיצוני. היא לא מספיק יפה או מרשימה בעיניי.היא נראית נחמד אבל לא איזה יפה במיוחד.

בנוסף, אני בחור רציני, עם משמעת עצמית גבוהה, שאיפות רוחניות, ויש לי הרבה יכולות ומעלות להציע. אני מוצא את עצמי חושב: אם כל כך הרבה בנות יכולות להתאים לי, אולי אני יכול לחפש מישהי יותר טובה ממנה? מישהי יותר מרשימה, יותר יפה, או יותר שאפתנית?

במבט לאחור על תקופת השידוכים, אני חושב שאולי במשך כל הדייטים בדקתי שאין משהו שמפריע, ואכן לא היה משהו משמעותי, במקום לבדוק עד כמה היא טובה בצד הטוב שלה.

אני מרגיש קושי אמיתי. מדוע אני לא מצליח להעריך אותה מאוד? אולי באמת אני טוב ממנה בכמה מונים? אני פוחד שהתפשרתי על משהו בסדר במקום למצוא את ההכי טוב שאני יכול.

איך אני אמור להתמודד עם המחשבות האלו עכשיו, כשאנחנו כבר מאורסים?

תשובה:

שלום לך שואל יקר,

ראשית הרשה לי לאחל לך מזל טוב,

בתוך כל השאלות המאתגרות שאתה מעלה, יש כאן חתן יקר שעשה ממש כעת צעד משמעותי בחייו, ואני רוצה לברך אותך מקרב לב שזה צעד שיקדם אותך ויביא אותך קרוב יותר לייעוד שלך בעולם.

קראתי את השאלה שלך כמה פעמים.

האמת היא שבקריאה הראשונה חשבתי שמדובר בעוד שאלה על משיכה ומראה חיצוני בתקופת אירוסין. שאלה שמופיע הרבה מאוד באקשיבה, אבל ככל שהמשכתי לקרוא, הרגשתי שהסיפור שלך מורכב יותר מזה.

מצד אחד, אתה מתאר שיש ביניכם תקשורת טובה, פתיחות, מטרות חיים משותפות והרבה דברים שנראים חשובים ומהותיים. מצד שני, אתה משתף בכנות גם במקומות שפחות פשוט לך לומר בקול. במחשבות על המראה שלה, בתחושה שאולי אתה יכול למצוא מישהי אחרת, ואפילו בשאלה הלא פשוטה האם אתה מעריך אותה מספיק.

בשאלתך לא ניסית להסתיר את ההתלבטויות שלך ולטשטש אותן. יש בשאלה שלך ניסיון אמיתי להבין מה עובר עליך, וזה בעיניי דבר חשוב. זה מעיד על כנות פנימית עמוקה.

אני גם מתאר לעצמי שלא קל לכתוב דברים כאלה שבוע אחרי אירוסין. יש מחשבות שאדם מספר לחבר קרוב, ויש מחשבות שלפעמים הוא אפילו לא מעז לומר לעצמו בצורה מפורשת. ואתה בחרת להניח אותן על השולחן ולנסות להתבונן בהן בכנות. זה מעיד על היותך אדם שגם מאוד מודע לעצמו וגם מאוד כנה.

זה שתי תכונות שבוודאי מאוד חשובות בחיי נישואין.

אני חושב, שהשאלה שאתה שואל היא לא רק האם ארוסתך יפה מספיק, ואפילו לא רק האם היא מתאימה לך. נדמה לי שיש כאן שאלה נוספת, עמוקה יותר, שנמצאת מתחת לפני השטח. עליה הייתי רוצה לחשוב יחד איתך.

כשניסיתי להבין מה מטריד אותך באמת בעומק, מצאתי בשאלה משפט שכתבת:

"אם כל כך הרבה בנות יכולות להתאים לי, אולי אני יכול לחפש מישהי יותר טובה ממנה?"

לכאורה השאלה שלך עוסקת במראה, אבל נדמה לי שזה רק חלק מהסיפור.

גם כשאתה מדבר על המראה שלה, אתה לא מתאר מצב שבו אתה מרגיש דחייה ממנה. אתה גם לא מתאר פערים גדולים בתקשורת, בשאיפות לחיים או באופי. להפך, על רוב הדברים החשובים אתה כותב בצורה חיובית מאוד.

לכן תוך כדי הקריאה הרגשתי שהשאלה שמעסיקה אותך היא אולי שאלה אחרת:

האם יכול להיות שמצאת בחורה טובה ומתאימה, אבל לא את הטובה ביותר שאתה מסוגל למצוא?

זו שאלה שרבים לא מעזים לומר בקול, כי היא מערערת מאוד, ואתה דווקא כתבת אותה בצורה מאוד ישירה.

כלומר, אולי אומר לעצמך משהו כזה:

"אני מסתכל על הקשר הזה, ורואה הרבה מאוד סיבות טובות להתחתן. אבל אולי אם הייתי ממשיך לחפש, הייתי מוצא מישהי מרשימה יותר, יפה יותר או מיוחדת יותר."

אכן שאלה לא פשוטה. זו שאלה שיכולה לנקר ולהציק גם לאדם נשוי, אך כמובן הרבה יותר מטלטל למי שרק זה עתה בחר בקשר נישואין לעתיד.

אך אם תחשוב על זה קצת, לא בטוח שהשאלה האם קיימת מישהי שמתאימה לך יותר היא שאלה שכדאי לשאול.

אסביר למה: נניח לרגע שהיית מבטל את האירוסין וחוזר להיפגש. האם היית יכול למצוא מישהי יפה יותר? בהחלט יתכן.

האם היית יכול למצוא מישהי מוכשרת יותר? גם זה יתכן.

האם היית יכול למצוא מישהי שמרשימה אותך יותר בתחום כזה או אחר? בוודאי.

אבל למעשה, התשובה הזאת תהיה נכונה כמעט תמיד. לא משנה עם מי אדם יתארס, תמיד אפשר להניח במידה רבה של היגיון שיש אי שם מישהי יפה יותר, חכמה יותר, עמוקה יותר או בעלת מידות טובות יותר.

העולם מלא באנשים טובים.

לכן השאלה שצריך לשאול כשבאים לבחור כלה איננה האם קיימת מישהי טובה יותר. השאלה היא האם מצאתי מישהי שטוב ונכון לך לבנות איתה חיים.

אלו שתי שאלות שונות לגמרי.

אם תבחר לשאול את השאלה הראשונה, סביר להניח שלעולם לא תמצא מנוח.

לעומת זאת לשאלה השנייה בהחלט יש מקום.

השאלה הראשונה היא שאלה מזיקה והרסנית, השאלה השנייה היא שאלה שמובילה לחיפוש חיבור.

אתה כמעט לא מדבר על קשיים בקשר עצמו. אתה לא מתאר חוסר אמון, קושי בתקשורת, פערים מהותיים בהשקפת העולם, או תחושה שאתם לא מצליחים להבין זה את זו.

ההתלבטות שלך נובעת בעיקר מההשוואה לאפשרות תיאורטית שייתכן שקיימת במקום אחר.

וזו נקודה שאתה צריך להבין. אפשר לחפש אדם מתאים, אבל אי אפשר לחפש את האדם הטוב ביותר. מפני שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה היה קורה אילו היה בוחר בדרך אחרת, ואף אחד לא רוצה שחייו יהיו מסכת של חוסר השלמה וחיפוש אינסופי.

דבר נוסף:

המשפט האחרון בשאלה שכתבת כמעט בדרך אגב היה:

"אני חושב שאולי במשך כל הדייטים בדקתי שאין משהו שמפריע ואכן לא היה משהו משמעותי, במקום לבדוק עד כמה היא טובה בצד הטוב שלה."

כשקראתי את המשפט הזה, חשבתי שאולי יש כאן נקודה נוספת שכדאי שתשים לב אודותיה.

לפעמים אדם ניגש לתהליך של שידוכים מתוך רצון להימנע מטעות. הוא בודק שאין בעיה חריגה, שאין פער גדול מדי, שאין תכונה שהוא לא מסוגל לחיות איתה. זו כמובן בדיקה חשובה, אבל יש לה גם חיסרון. כאשר כל המבט מופנה לשאלה "מה לא טוב כאן?", האדם עלול לפספס את השאלה "מה טוב כאן?".

בשאלה שלך מופיעים לא מעט דברים טובים. אתה מתאר בחורה בעלת לב טוב, בעלת רצון אמיתי להקים בית של תורה, כזו שמוכנה לקחת על עצמה מחירים לא פשוטים כדי לאפשר לך להגשים את השאיפות שלך. אתה מתאר תקשורת טובה, פתיחות, יכולת לדבר, מעט מאוד פערים, ותחושה כללית שיש ביניכם חיבור.

אינני יודע אם כל הדברים הללו נדירים כשלעצמם. קשה למדוד דברים כאלה. אבל אני כן יודע שלא כל אדם פוגש מישהי שאיתה הוא מרגיש את כל זה יחד.

לכן מציע לך לשאול שאלה הפוכה לזו שאתה שואל.

במקום לשאול "האם יכולתי למצוא מישהי טובה יותר?", אולי כדאי לשאול גם "מה בעצם מצאתי כאן?".

לא כדי לשכנע את עצמך. לא כדי להתעלם מההתלבטויות. אלא כדי לבחון את התמונה בשלמותה. מפני שכאשר אדם עסוק בעיקר במה שאולי חסר, הוא עלול לא לראות את מה שכבר נמצא בידיו.

אני תוהה אם חלק מהקושי שלך נובע בדיוק מהמקום הזה. לא משום שאינך מעריך את ארוסתך, אלא משום שהמבט שלך מופנה בעיקר לשאלה מה עוד היה יכול להיות, ופחות לשאלה מה כבר יש.

זה גם מתחבר למה שכתבת על עצמך.

לאורך השאלה אתה מתאר את המעלות שלך, את היכולות שלך ואת מה שיש לך להציע. אין בזה פסול. טוב שאדם מכיר את הכוחות שלו. אבל בסופו של דבר נישואין אינם תחרות שבה בודקים האם כל צד קיבל תמורה מלאה לערך שהוא מביא. הם מפגש בין שני בני אדם שבוחרים לבנות יחד חיים.

ולפעמים דווקא כשאדם עסוק מאוד בשאלה מה מגיע לו לקבל, נעשה לו קשה יותר לראות את האדם שנמצא מולו.

אני חושב שזה גם מסביר את אחת השאלות ששאלת על עצמך:

"מדוע אני לא מצליח להעריך אותה מאוד? אולי באמת אני טוב ממנה בכמה מונים?"

אני לא מכיר אותך, ולכן אינני יודע אם אתה מוכשר יותר ממנה בתחום כזה או אחר. יכול להיות שכן. בכל זוג כמעט יש צד אחד שמצטיין יותר בתחום מסוים, וצד שני שמצטיין יותר בתחום אחר.

העניין הוא שכשאדם מנסה להעריך אדם אחר דרך השאלה "מי מאיתנו יותר מוצלח?", הוא כמעט תמיד יגיע למבוי סתום.

מפני שאיך בכלל מודדים דבר כזה? האם אדם נמדד לפי ההתמדה שלו בלימוד? לפי הכישרון שלו? לפי מידותיו? לפי היכולת שלו להקשיב? לפי טוב הלב שלו? לפי כוח הנתינה שלו?

אין באמת דרך לשקלל בני אדם לציון אחד כולל.

ולכן אני חושב שאולי אתה מחפש את ההערכה במקום הלא נכון. הערכה לבן זוג אינה צריכה לנבוע מהמחשבה שהוא "יותר טוב ממני", היא צריכה לנבוע מהיכולת לראות את הטוב הייחודי שיש בו.

בדבריך אתה מתאר את עצמך כאדם רציני, בעל משמעת עצמית, שאיפות רוחניות, רצון לגדול ולהתקדם. אלו בהחלט מעלות יפות.

אבל כשאתה מגיע לדבר עליה, הרבה מהתיאור עוסק במה שאין.

היא לא מספיק יפה. היא לא מספיק מרשימה. היא עדיין לא מממשת מספיק את הרצון לעשות טוב. אולי יש מישהי אחרת שתהיה יותר.

כל עוד אדם עסוק בשאלה "האם יכולתי למצוא מישהי טובה יותר?", יהיה לו קשה מאוד להתפעל ממי שנמצאת מולו. מפני שגם אם יפגוש אישה נפלאה, המבט שלו ימשיך לחפש את מה שאין בה במקום את מה שיש בה.

ופה הייתי מציע לך לעצור לרגע ולשאול את עצמך שאלה פשוטה:

נניח שהיית פוגש את ארוסתך היום, בלי להשוות אותה לאף אחת אחרת ובלי לחשוב על כל האפשרויות שעוד קיימות בעולם.

מה הדברים שאתה באמת מעריך בה? מה מושך אותך אליה? מה גורם לך לרצות לבנות דווקא איתה חיים?

אני חושב שהתשובות לשאלות האלו יכולות ללמד אותך הרבה עליה.

ולמען האמת צורת המחשבה הזאת היא אבן דרך בסיסית מאוד בזוגיות בכלל.

קל מאוד להסתכל על קשר דרך המשקפיים של "מה אני מביא" ו"מה אני מקבל". זה כמעט טבעי. במיוחד בתקופת השידוכים, שבה אדם מנסה להבין האם הבחירה שעשה היא אכן הבחירה הנכונה.

אבל זוגיות טובה אינה נוצרת משני אנשים שכל אחד מהם מוכיח שהוא שווה מספיק ביחס לצד השני.

היא נוצרת משני אנשים שמצליחים לראות זה בזה שותפים למסע.

מטבע הדברים, בכל זוג יהיו תחומים שבהם אחד חזק יותר, מוכשר יותר או מרשים יותר. אם מתחילים למדוד כל הזמן מי נותן יותר, מי מביא יותר, מי "שווה" יותר ומי "זכה" יותר מהקשר, קשה מאוד להגיע למנוחה. תמיד יהיה על מה לחשב, תמיד יהיה מה להשוות, ותמיד יהיה מישהו אחר בעולם שאולי היה נראה מוצלח יותר בתחום כזה או אחר.

לעומת זאת, כאשר המבט עובר מהשאלה "האם קיבלתי את העסקה הטובה ביותר?" לשאלה "האם מצאתי שותפה טובה לבנות איתה חיים?" זה כבר שאלה אחרת, שאלה שבונה.

אני לא חושב שהתשובה לשאלה שלך נמצאת בהתעלמות מהספקות או בניסיון לשכנע את עצמך בכוח שהכול מושלם. היא נמצאת בניסיון כן להבין מהו המבט שממנו אתה בוחן את הקשר.

אני בהחלט מציע לך לא להתעלם מהקולות הפנימיים שבך וכן לעשות בירור רציני לגבי הספיקות שלך, אבל השאלות שלך צריכות להיות שאלות אחרות.

אם תמשיך לחפש מי טוב יותר ממי, סביר להניח שתמיד תמצא עוד מקום לספק. אבל אם תצליח להתבונן בקשר דרך השאלה האם יש כאן אישה טובה, האם יש כאן חיבור טוב, והאם יש כאן יסודות שעליהם אפשר לבנות בית של אהבה, חברות ושותפות לאורך שנים, ייתכן שתגלה משהו אחר.

מאחל לך שתזכה להיכנס לחיי הנישואין מתוך בהירות, יישוב הדעת, ובעיקר מתוך היכולת לראות לא רק את מה שאפשר היה לקבל, אלא גם את מה שכבר זכית לקבל.

בהצלחה!

דניאל

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אולי עשיתי פשרה בזה שהתארסתי איתה?
התארסתי בשעה טובה לפני פחות משבוע. מצד אחד, יש לי הרבה על מה להודות. ארוסתי היא בחורה עם לב טוב, יש בינינו תקשורת טובה, פתיחות ומטרות חיים משותפות. היא רוצה באמת להקים בית של תורה, אין פערים מהותיים בהשקפה או באופי ויש בינינו חיבור. אבל מאז האירוסין, מציפות אותי מחשבות...
חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן