The Butterfly Button
אשתי ממורמרת ומשווה כל הזמן לאחרים

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה, באמת מחכים ומלמד ועוזר.
אני ברוך השם נשוי שנה, למישהי באמת טובה שזכיתי בה.
יש רק בעיה אחת, היא כל הזמן מסתכלת על אחרים ועל החיים שלהם וכתוצאה מזה תמיד ממורמרת שלאחרים יש יותר ולנו אין, בין אם זה כסף או חברים או כל דבר אחר. כתוצאה מזה באמת מתחיל להיות בלתי נסבל להיות בסביבה שלה כשהיא במצב כזה שלאחרונה קורה יותר ויותר. כל ניסיון שלי לעזור או לסייע באמת מתקבל בצעקות או בעלבונות אישיים אליי שלא קשורים בכלל לנושא. אני על סף ייאוש באמת. לא יודע כבר מה לעשות כי כל דבר שאני מנסה לא עובד

תשובה:

שלום לך אדם יקר ואיכפתי.

אני שמח מאוד לשמוע שאתה נשוי לאישה טובה, שזכית בה. זה לא דבר מובן מאליו, הערכה גדולה על הרצון שלך לפעול ולעזור לה. אני מבין את הקושי שאתה חווה, וחשוב לי לומר לך שהמצב הזה, אמנם קשה ככל הנראה, אך אל לך להתייאש, החזק מעמד, כי דרך ארוכה נועדה לך משמים – מסע החיים.

בדרך כלל מצבים כאלה לא תמיד נפתרים מיידית, ולעיתים התהליך הוא ארוך ושוחק, אין כאן פתרון קסם או אינסטנט, וכל שינוי דורש תהליך, רצון עז, סבלנות נדירה והרבה דמעות.

הנני פורס לפניך את תחושותי לפי סדר מחשבותי. ואתה קח לך מאשר תבחר.

*

המצוקות הן חלק מבניין החיים שלנו בכלל והזוגיות בפרט

מצוקות תמיד ישנן, ואף לרוב. אף אחד לא בא לכאן כדי ללקק דבש. אבל זאת עליך להבין היטב, ואני שמח שכך אתה נוהג – בני זוג צריכים להיות שם אחד בשביל השני. ברית הנישואין אינה שייכת רק לזמנים של שמחה ששון וכיף, והיא אינה צומחת על גבי תחושות אלו. ברית הנישואין נבחנת וצומחת ובוערת בזמנים הקשים, בזמנים שצריכים מישהו לעל יד, וכאן נמדדת הזוגיות בשאלה האם המישהו הזה נמצא כאן לעזרך או לא.

עלינו ללמוד להעניק תמיכה זה לזו וזו לזה, גם כשהדברים לא מסתדרים בדיוק כפי שציפינו וחשבנו. כשבני זוג מתקשרים בברית, הרי הם מתחייבים זה לזו וזו לזה ברצון, לבנות ביחד את החיים של שניהם, זה בעזרת זו ולהיפך.

זה נכון, שלפעמים בן זוג אחד חלש ממשנהו, ודורש יותר כוחות ותשומת לב, זה גורל החיים. למרות זאת, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. ואם היום אתה בונה את עולמה, יתכן ויבא יום שהיא תבנה את עולמך. כמובן שאין כאן משא ומתן של תן וקח, יש כאן אהבה אחוה שלום ורעות, בניה משותפת של חיים, פעם זה נופל וזה מגביהו ופעם להיפך.

ברית אמיתית בין בני זוג מתעצמת דווקא ברגעים קשים. כשאחד מבני הזוג נמצא בשביל רעהו במסירות ובנחישות, הקשר נבנה ומתעצם, ואין דבר חשוב מזה.

נקודה נוספת שחשוב שתדע ותרגיש בליבך עמוק, בשעה זו שהינך נדרש להשקיע ולעזור לאשתך, אין כאן בדיעבד כלשהו, אין כאן מעשה כלאחר יד, אלא כעת בשעות אלו, זה תפקידך, לכך נועדת, אל תחפש לפתור ולברוח שוב לעצמך, כי הקב"ה מוביל אותך בדרך חתחתים אל היעד הנכסף – אל תוך עצמך.

*

להבין את הקשיים של אשתך לעומק

כשאתה בא לפעול, הדבר הראשון שחשוב שתפנים, זה, שאתה צריך להבין את חייה תחושותיה ומצוקתה של אשתך לעומק, להבין את הכאב שהיא חווה, ולהתחבר אליו.

בשביל להבין את אשתך לעומק, עליך לעמוד חשוף, אי אפשר להסתכל על השני מבעד לשמיכה ולראות אותו, עליך להשיל מעליך שכבות.

צריך להיות מסוגל להתבונן לשני בעיניים, עמוק עמוק, לראות מה כואב לו. בסופו של דבר כולנו בני אדם עם אותם רגשות ותחושות, הכל שאלה של רוחב המנעד שאנו מיטלטלים בתוכו. ואם אתה תתבונן היטב בליבה ובעיניה של אשתך, אתה תוכל לאט לאט להתחבר למצוקתה, ללא שיפוטיות, ומתוך הבנה מליאה ועמוקה למה שמתחולל בליבה, ולמה שמאיים עליה, מעציב אותה, מרגיז אותה, משגע אותה.

אל תמהר ואל תדחוק את השעה, תן לעצמך לשקוע במה שאשתך מרגישה, כלפיך וכלפי כל העולם כולו.

*

לשוחח עם אשתך שיחה כנה ואמיתית

אם עשית זאת נכונה, ונטעת בעצמך יכולת להתחבר למצוקותיה של אשתך, כעת הזמן לשוחח איתה.

אני מציע לך לשבת עם אשתך ולפתוח איתה שיחה כנה על מה שהיא חווה. שיחה כנה פירושו של דבר שיחה מליאה בכנות ואמת, בדומה לשיחה תמימה עם ילד קטן על מה שהוא עובר, שיחה נקיה ללא שיפוטיות, אלא אך ורק מתוך רצון להבין ולהיות איתה שם, להתחבר, להזדהות, ולנסות לשהות איתה שם ביחד. אני יודע שזה לא קל – לא קל לדבר על ככה על רגשות כל כך כואבים ועמוקים, אבל זה חשוב ביותר, לך ולה. אל תסתפק בשיחה אחת, זהו תהליך ארוך שמצריך לא מעט שיחות, בהן תוכל להקשיב לה באמת. תשאל אותה בכנות מה קורה לה, מה עובר עליה, תנסה להבין את השורש של מה שמניע אותה ואת הכאב שמתלווה לקנאה הזו.

אם תעשה את זה מתוך כוונה אמיתית להבין ולהכיל, תוכל למצוא את הדרך לעזור לה לצאת מהמקום הזה. זה לא אומר שתמצא פתרון מיד, בכלל אל תחשוב על פתרון, תחשוב על להיות איתה במצבה הנוכחי, זה עצמו חצי מהפתרון.

אתם מדברים ומדברים, חושבים ומהרהרים, בינתיים מצבה אינו משתפר, אבל אתם ביחד, היא כועסת לפעמים, ואחר כך אתם מדברים, ואתה מבין אותה על מה היא כעסה, ומה הביא אותה לכעוס, והיא מבינה על מה היא כעסה, והיא מוציאה את זה החוצה, ורווח לה.

בשלב מסוים, אתה מנסה להבין איתה, מה יגרום לה לתחושה טובה יותר עם עצמה.

הלא בדרך כלל קנאה נוצרת במקום שיש חסר. כולנו מקנאים, כל אחד במה שאין לו, אך אנו שולטים על עצמינו בדרך כלל, ברגע שהפער גדל מידי, בין מה שאנחנו לבין מה שאנחנו רוצים להיות, העצבים מתרופפים, ואנחנו פחות שולטים על עצמינו.

עליך לברר איתה יחד, איפה היא אוחזת, מה היא חושבת על עצמה באופן כללי ובאופן ספציפי על דברים רבים. מה היא היתה רוצה להיות, איך היא היתה רוצה להיות, מה היא מסוגלת, מה היחודיות שלה, ואיך היא יכולה להפיק ממנה פועל ופעולות.

אלו בדרך כלל הדברים שכולנו מתמודדים איתם, וזקוקים לעזרה בהם, וגם אשתך, עברו עליה כמה שנים של תסכולים ממשהו, וכשתסכול מצטבר, כל דבר אחר נראה טוב יותר וגורם לקנאה עזה. זה טבע האדם.

זה לא קל – לפעמים קשה מאוד להודות בקנאה או ברגשות שמאיימים עלינו. אך עלינו להפנים שקנאה היא תהליך טבעי, גם אם זה קשה להודות בכך. כשיש לאדם קושי בחיים, הוא מתחיל להשוות את עצמו לאחרים, ומתוך כך צומחת הקנאה. כשיש עיניים שפונות לכל מקום מלבד המקום שבו אנו נמצאים, ההשוואות הופכות לעיתים בלתי ניתנות לשליטה. וככל שהפער בין מה שיש לאחרים לבין מה שאין לה גדל, הקנאה מתעצמת.

אני חושב שאולי אשתך הגיעה למקום שבו היא לא רואה את ערכה, את מעלותיה ואת הייחודיות שלה. יש לה את היכולות והכוחות, אבל היא לא רואה את זה – וכשהיא לא רואה, היא גם לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה. רק אם תבין את זה לעומק, תוכל להתחיל לעזור לה. תחשוב איתה יחד, איך אפשר להתחיל לשבור את המעגל הזה, איך אפשר לפרוץ דרך איטית אבל עיקבית להצלחה במשהו שהיא מיוחדת בו. למד אותה לעשות זאת. למד אותה לצמוח.

אין ספק שכשם שלכל אדם יחודיות משלו, כך לאשתך יש צורך למצא את נקודת הטוב שבה, את נקודת השליחות, את נקודת המיצוי העצמי שלה, יתרה מכך, פעמים רבות אנו מגלים, שאנשים בעלי טמפרמנט וכעס, יש בהם אמוציות ויכולות לפעול ולהצליח בדברים רבים בצורה מאוד משמעותית. ואז יתברר שאופייה יהיה לה לעזר רב בחייה.

רבים הם האנשים שמלאים בקנאה זה בזה. כך דרכו של עולם. כך טבעו של אדם. והטבע הזה מובן ומקובל בהחלט.

ראיתי אנשים אין ספור שמלאים בחייהם בכל טוב, ולמרות זאת, מקנאים קנאה עזה כמוות בדבר כזה או אחר שיש לשני שאין להם.

התרופה הטובה ביותר לקנאה היא פיתוח האישיות שלך עצמך. עוד קצת ועוד קצת, מפה ומשם. לאט לאט אך בדביקות ובעיקשות, זאת הדרך האמיתית שמובילה לשקט נפשי ולרוגע.

בין כה וכה דרך לא קלה לפניך. ואני מאחל לך הרבה סבלנות, והצלחה גדולה בכל הדרך הזו.

שלך

דוד ב.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. וואי איזה פחד
    נראה לי שבעלי שאל את השאלה

    תודה על זה:

    התרופה הטובה ביותר לקנאה היא פיתוח האישיות שלך עצמך. עוד קצת ועוד קצת, מפה ומשם. לאט לאט אך בדביקות ובעיקשות, זאת הדרך האמיתית שמובילה לשקט נפשי ולרוגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן