שואלת יקרה

את מתארת בשאלתך סיטואציה מאתגרת מאד. את מספרת שאת נשואה לאדם שאת מרגישה שלא באמת היתה לך החלטה חופשית לבחור בנישואין איתו, הנישואין שלכם מזמנים לפיתחך אתגרים מורכבים שגורמים לך פעם אחר פעם להרגשה של פגיעה וגם להדחקה של עצמך ורצונותיך ואפילו להרגשת לחץ ודחק מתמשך.

אני קוראת ומתפעלת מכך, שלמרות כל הקושי, את לא מוותרת, ולומדת להיות קשובה לעצמך, לצרכיך ולרצונותיך, ואת מצליחה לגרום לשינויים לקרות. בזכותך, אתם נמצאים בתהליך ייעוצי כבר כשנה, ויש שינויים שאת מתארת שקורים, אם כי באופן שונה ואיטי יותר מכפי שהיית רוצה, אבל עדיין יש תזוזה, ואת מצליחה גם להבחין בדברים חיוביים שבעלך בעצם נוכחותו מביא איתו לחיי הבית והילדים המשותפים שלכם.

את נמצאת כעת בעמדה של בדיקה ונסיון לדייק ולהבין איך ולאן את ממשיכה מכאן:

מצד אחד יש קושי עצום שלא נפתר,

מצד שני, יש תזוזה חיובית, אך לא כפי המצופה.

אכן, דילמה קשה.

בס"ד אתם נמצאים כבר בעיצומו של תהליך ייעוצי, לא פירטת בשאלתך אם את מרוצה מהטיפול, במה בחרתם להתמקד בטיפול, האם יש לך פגישות אישיות משלך עם הגורם המייעץ, ואם את מרגישה שהוא אכן נותן מענה לקשיים שהעלית, אך אני מקווה שהטיפול מהווה מקום בטוח עבורך לפתוח את הקשיים ביניכם ולקבל הכוונה ומענה מותאמים לך.

בשאלתך סיפרת רבות על היחס של בעלך אליך ועל התחושות שנגרמות לך עקב כך, ואני רוצה בתשובתי לנסות לעשות איזשהו היפוך.

את מספרת עליו כל כך הרבה ומה את רוצה ממנו, ועסוקה הרבה בהתנהגות שלו ובהשפעותיה. ואני רוצה לפגוש רגע אותך היקרה. האישה המופלאה מאחורי השאלה ומאחורי התיאור שתיארת. ולעסוק בך ולא בו.

ולכן אציב בפניך כמה שאלות שהן עבורך, לשבת עם עצמך ולהבין מה הדינמיקה הזו שמתרחשת כעת, ומה החלק שלך בה, ולא מה החלק שלו.

לפי מה שכתבת נישאת בלי בחירה, לא פירטת מדוע ולמה, אבל אני רוצה לשאול אותך מה זה מבחינתך להיות בלי בחירה, שקופה, בלתי נראית, לא ראויה, שאין לך רצונות משלך, שלא מתחשבים בך, שאת כפויה לעשות משהו?

זהו מצב שמוכר לך? קרה לך בעבר לעיתים מול הורים, אחים או חברות? מה זה גורם לך? אילו תחושות זה מעלה בך? לאיזו התנהגות זה מוביל אותך?

וכיום, כשבעלך ׳לא סופר׳ אותך ואת רצונותיך או רגשותיך, למה זה גורם לך שוב?

מה דפוס ההתנהגות שאת בוחרת בו? נמנעת? נעלמת לתוך עצמך? תוקפת? בולעת את מה שקורה ומתרעמת בתוכך? ומה הרגשות שעולים בך?

והאם ואיך את מצליחה לתקשר כלפי חוץ את מה שעובר עליך?

בשאלתך עולה שוב ושוב מצד אחד התיאור שבעלך דוחק בך, שאת מדחיקה את עצמך, ומצד שני שאת לומדת להבין מה את לא מוכנה יותר ומה גבולותיך.

ופה מונחת איזושהי דינמיקה שמתרחשת ביניכם.

כשהכיור במטבח נקי והאשפה מפונה לרוב לא נמצא זבובים מסתובבים במטבח, אך שהסביבה לא נקיה, הפח מריח, והכלים לא שטופים כבר כמה ימים, זהו אזור שמושך ברחשים.

באותה המידה גם הנפש העדינה. כשהיא שלמה עם עצמה ובטוחה בעצמה היא משדרת זאת באיזו עוצמה שקטה ומעודנת שגורמת לכבד אותה, אבל כשיש בה, בעצמנו, איזשהו פצע פנימי קדום, שנוצר בנו בעבר, בדרך כלל בתקופת הילדות,

הפצע הזה מושך אלינו ניסיונות ואתגרים, לא לרעתנו, להיפך. לתיקוננו.

הקב"ה אב הרחמן רוצה לרפא אותנו רפואה פנימית אמיתית, והוא שולח אלינו ניסיונות דווקא מהאנשים שאמורים להיות הקרובים אלינו ביותר, כדי לגרום לנו לצעוד לתיקון נפשנו בעבודה פנימית עמוקה מיני ים.

אני לא מדברת חלילה על אישה שנמצאת במצב של איום פיזי או מילולי מצד בן זוגה, שחווה חוסר מוגנות וסכנה, ואין ספק שיש לעשות מעשה על מנת להפסיק את המצב המסוכן.

אלא, על מצבים שבהם ניתן לעשות יחד עבודה שדורשת הרבה עמל, יזע ודמעות, אך בסופה יש תוצאות שאין סיפוק שישווה להם, כי הן גורמות לתיקון פנימי אמיתי, למסע של הנפש.

בעלך נשלח אליך ללחוץ על נקודות הכאב והפצעים הפנימיים שלך כדי לגרום לאיזה תיקון פלאי להתרחש בך וביניכם, האם תהיי מוכנה לקחת את האתגר הזה?

לבדוק מה קורא לך לבירור פנימי על פי השאלות שהצבתי בפניך ולאיזה מסע זה מוביל אותך? בלי קשר אל בעלך.

היכן עוד את וויתרת או מוותרת על עצמך, למה, מה מתערער בך מול מישהו שדוחק אותך, ואיך את לומדת להציב גבולות ולהביע את עצמך באופן מכבד ומעורר השראה ולשמור גם על כבודו של מי שמולך?

אלו שאלות כבדות וחשובות, שדורשות המון התבוננות פנימית, כנה ואמיצה. ועבודה אישית שמתמקדת בי ובשינוי פנימי שלי של תפיסות, אמונות ועמדות פנימיות ולא עסוקה באחר שמולי,

למשל: אמונה של למה אני ראויה.

ולפעמים הן דורשות ליווי מקצועי נפרד או נוסף על ייעוץ זוגי.

גם בתהליך בירור והצבת הגבולות האישיים חשוב ללמוד לזהות תחושות חוסר נוחות מוקדמות, ולא לחכות עד אשר קורה מקרה שמוביל אל מעבר לקו הגבול וגורם לתגובה מועצמת.

לפעמים תגובות חוסר הנוחות נחוות כתגובות גופניות עדינות של דופק יותר מהיר, אגרופים שנקמצים, חרדה וכד׳ וחשוב להיות מודעים וערניים ולהאמין בתחושות האלו.

התגובה יכולה להיות קצרה אך ברורה, נסי בתחילה לבקש מה את רוצה בליווי רגש שמלווה אותך- ׳האמירה הזו/ המעשה הזה גורם לי להרגיש…. אני מבקשת ש…׳ או- ׳כשמדברים אלי כך זה גורם לי להרגיש…. ישמח אותי/ירגש אותי ש……׳

השיקוף הרגשי שלך מסביר למי שמולך מה השפעתו עליך ולרוב גבר שרוצה לחיות בטוב ולשמח את אשתו יענה לשיקוף הרגשי וירצה להיענות לבקשת אשתו.

כמובן שזה לא קסם שקורה ברגע. יש צורך לתרגל את השפה הרגשית הזו, שדורשת גם ממך יכולת חשיפה רגשית, שוב ושוב, בלי דרישה, רק כשיתוף, ולאט לאט קורה משהו באוירה.

אם הבקשה והשיקוף הרגשי אינם משפיעים גם לאחר תקופה, יש לבדוק האם יש צורך להציב גבול חד משמעי יותר, כמובן במקביל לעבודה פנימית על חיזוק תחושת הראיות (כלומר, הרגשה שאני ראויה), והבטחון העצמי הפנימי. למשל גבול כמו: ׳לא מכבד אותי שמדברים אלי בצורה כזו׳.

סוד גדול נוסף טמון באמירה- ׳מה שמתמקדים בו גדל׳. כרגע את עסוקה מאד בהרבה חשיבה והתבוננות על הצדדים הפחות מוארים בבעלך.

האם את מסוגלת למצוא גם כמה צדדים מוארים? ולנסות להאיר אותם עוד יותר? כבר התחלת בכך שכתבת כי הוא מהווה לילדים גב משמעותי בחיי הקהילה. האם פעם אמרת לו את זה? החמאת לו על כך מכל הלב? הדגשת כמה בטחון זה נותן לך לחוות את זה? שוב ע"י שימוש בשיקוף רגשי- ׳כשאתה נותן/עושה…./הולך עם הילדים…..זה כל כך משמח אותי וגורם לי להרגיש…׳.

עבור גבר לשמוע זאת מספק עבורו בוסט אדיר של כח, הרגשה שהאישה רואה אותו ואת מעשיו, מעריכה אותו, וזה ׳מרים אותו׳ וגורם לו לרצות לפעול שוב ושוב בצורה שתשמח אותה ותגרום לה להעריך אותו שוב.

האם תוכלי גם למצוא אורות קטנים ביחס שלו מולך, כמו מכתב הסליחה שהשאיר לך, למרות שלא היה מושלם כמו שרצית, ולהודות לו על כך מכל הלב בתוספת הרגש שזה גרם לך? 

אני מניחה לפתחך עבודה מרובה דווקא משום שאני מאמינה בך האמיצה שמסוגלת לעשות את כל זה, ולגרום לשינוי שיכול לקרות וקורא לך לפעול למען קיומו.

בנוסף, ממליצה לך להעמיק בתשובה שנכתבה ע"י ורדית לבני זוג החושבים על גירושין. תשובה המעניקה זוית ראיה ייחודית ושונה-

https://akshiva.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F/

מתפללת למענך, ובטוחה כי תמצאי את הדרך להמשיך לחרוש את הנתיב המיוחד שהקב"ה תכנן עבורכם עד שיהפוך לשביל סלול מלא ירק ופרחים נפלאים, שתזכי להפנות מבט ולומר- כל זה זכיתי לעמול, לחרוש, לנטוע ולקצור.

ואם תרצי לשאול שוב או להעמיק בעוד נקודות מוזמנת בשמחה.

בהערכה רבה,

גיטי