שואלת יקרה מאד!
קראתי את השאלה שלך שלוש פעמים לפחות, ומאד רציתי לדבר איתך פנים אל פנים. כמה כיווני מחשבה עלו לי למקרא דברייך, אבל בשאלה כתובה אין לנו אלא מה שעינינו רואות, וכל כך הרבה פרשנויות אפשריות יכולות להיות לכל סיפור.
אתחיל בס"ד לשתף אותך בהרהורי ליבי, ותביאי בחשבון את מגבלות השיחה הכתובה מרחוק. אולי אני רואה את הדברים מזוית אחרת מאשר אלייך.
המילה 'אהבה' על הטיותיה השונות מופיע במכתב שלך כמה פעמים. את מספרת שבעלך אוהב אותך מאד, אך את מתקשה לחוש אליו אהבה חוזרת.
מה זו אהבה?
איך מרגישים אהבה בלב?
פעם, כשהייתי בת חמש עשרה נראה לי, הסתבכתי רבות עם השאלה הזו. איך יודעים אם אוהבים מישהו או לא?
גם היום, עשרים שנה אחרי, אני לא חושבת שברור לי במאה אחוז למה קוראים 'אהבה', ודי ברור לי שאנשים משתמשים במילה 'אהבה' לכל מיני רגשות שונים.
יש תחושה מאד עמוקה של אהבה שאני חשה כלפי הבן הקטן שלי, שמתמודד עם כל מיני אתגרים בחיים שלו. זאת מין תחושה של חמלה, ושל רצון לגונן.
יש תחושה אחרת של אהבה שאני מרגישה כלפי בכורתי בת העשרה. תחושה של שמחה במי שהיא, תחושה של גאוה שזו ביתי המתוקה, ו'תראו איך היא גדלה, לא מאמינה שהיא נולדה ממני!'.
ויש תחושה אחרת, שונה לחלוטין משתיהן, שאני חשה כלפי בעלי, כשותף למסע ולחיים.
אלו תחושות שונות בתכלית, ואת כולן מכנים בשם אהבה.
ניסיתי להבין מתוך מכתבך איך את חווה את הקשר שלך עם בעלך, ומה חסר בו. מהו הדבר הזה, שאת כמהה אליו כל כך, ומכונה בשם החמקמק והבלתי מוגדר הזה.
ניסוי מחשבתי קטן: אם בעלך היה חברה שלך, לא בעל, האם היית מרגישה שאת אוהבת את החברה הזו?
כי אם כן, אולי השאלה כאן היא לא אהבה, אלא משיכה גופנית.
וזה סיפור מאד אחר.
ועוד משהו שאני מאד רוצה לשאול, והלוואי ויכולתי לשמוע את תשובתך לפני שאני ממשיכה לכתוב…
כשהכרת אותו לפני החתונה, והתלבטת כל כך אם להמשיך, האם בנקודת הזמן של אז היית רוצה איתו קשר כידיד? קשר נטול מיניות, אלא ידידותי בלבד?
ומה גרם לך לבטל חתונה, צעד כל כך דרסטי? האם פחדת ממשהו?
לאורך כל המכתב את מספרת כמה שהוא נהדר ומקסים, ושהוא עבורך כתובת לשיתוף ולהתייעצות, ובכלל את מכנה אותו 'בעל מדהים'. וכל הנ"ל גורמים לי לשאול שוב: את לא אוהבת אותו, או לא נמשכת אליו מבחינה פיזית?
ואם את לא נמשכת אליו, האם סתם לא מתחשק לך יותר מדי קשר מיני, או שנראה לך שבמידה והיית מתחתנת עם מישהו אחר זה היה אחרת?
אז לאחר כל סימני השאלה, שאם תרצי תחזרי אלי עם התשובות שלהם, אני אנסה בכל זאת לחלוק איתך כיווני מחשבה שיוכלו אולי לקדם אותך.
כמה מילים על אי-חשק למגע:
הרבה מאד נשים מספרות על אי חשק, או דחיה מהבעל, וזה סיפור כל-כך כל-כך נורמלי…
רגילים לומר שהחשק של גברים הוא שונה מאצל נשים. שנשים יותר זקוקות לקשר רגשי, לחברות, ורק אחר כך למיניות.
אישית אני רואה את המיניות כמסע.
מסע של חיבור.
קודם כל חיבור לעצמנו, ורק אחר כך לאדם אחר. לאהוב את הגוף של עצמנו, מסע של יכולת להשתחרר, מסע של להגדיר מה נעים לי ומה לא, ולדעת לדבר על זה.
איך יוצאים למסע שכזה?
שאלת על ייעוץ או טיפול, ואם כן אז למי לפנות.
טיפול יכול באמת לפתוח הרבה דברים בלב, ולהיות כלי נהדר למסע כזה.
במידה ויש לך טראומה ספציפית שקשורה לתחום, מה שעומד לפעמים בנקודת החסימה, מומלץ מטפלת שמתמחה בתחום הספצפי הזה.
אם לא, את יכולה ללכת למי שמתחשק לך. מאד חשוב לבחור מישהי מקצועית, עם הסמכה מלאה ולא עם קורסים מקצרי דרך, והכי חשוב – שיהיה לך נוח איתה.
איך בודקים אם נוח לפני שבכלל מתחילים? פשוט מתקשרים לברר פרטים ורואים אם השיחה זורמת ואם היא נשמעת לך הבן אדם הנכון בשבילך.
חוץ מטיפול, יש עוד אופציות: יש סדנאות, מעגלי נשים, שבהן נשים מדברות על מערכת היחסים שלהן עם עצמן ועל ההשפעה שלה על הקשר עם בן הזוג. יש מנחה אחת בשם גילי שפיגל, שאף פעם לא פגשתי בה אבל אני קוראת את הבלוג שלה וממש ממש אוהבת ומזדהה. את יכולה להיכנס להתרשם, ותראי אם את מתחברת. לינק ישיר לפוסט על חוסר חשק<%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A9%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D/
יש ספרים. זה לא במקום תהליך אישי, זה תורם בנוסף, מרחיב את נקודת המבט. ספרים זה יכול להיות סיפורת. לפעמים תאור על מישהי אחרת שמעולם לא היתה פתאום מדליק אצל הקוראת משהו שהיה כבוי אצלה עצמה. וספרים יכולים להיות גם ספרי הדרכה ממוקדים.
ומכאן אני רוצה לחזור שוב לנושא האהבה, הפעם מזוית אחרת.
איך מביעים אהבה?
התפיסה שאהבה זוגית פרושה מגע רומנטי ניזונה מהתרבות המערבית בעת החדשה. מאז שהתפתחה הרומנטיקה במאה ה- 19.
אבל לאהבה יש עוד הרבה דרכי ביטוי.
גם שיתוף במאורעות היום הוא אהבה. גם להכין למישהי את הקפה כמו שהיא אוהבת זו אהבה. אפילו לתפור למישהו כפתור יכול להיות ביטוי של אהבה.
'חמש שפות של אהבה' זו גישה שאומרת שכל אחד מביע אהבה בדרכים אחרות.
יש מי שבשביל להביע אהבה או בשביל להרגיש אהוב הוא ישתמש במילים. 'אני אוהב אותך' או 'אני אוהבת אותך כי…' או בהרבה פתקים כתובים, שמאחלים יום טוב והצלחה ומספרים על קרבה וגעגועים.
יש מי שיבחר בפעולות שירות. למשל, לנסוע רחוק ולאסוף את בן הזוג מהצומת כדי שלא יצטרך לחכות בקור לאוטובוס, עשוי להיות מעשה של אהבה.
הדרך השלישית היא מתנות. יש אנשים שמרגישים אהובים כשקונים להם מתנות, וגם יביעו אהבה על ידי רכישת מתנות. למשל, רכישת זר פרחים לשבת.
הדרך הרביעית להביע אהבה היא על ידי זמן איכות משותף. פשוט להיות ביחד. לשבת יחד, לטייל יחד, לאכול בחוץ או בבית ביחד. ורצוי מאד בלי מסיחי דעת דיגיטליים.
הדרך החמישית היא הנושא שלשמו נתכנסנו ;) מגע. אנשים שמזהים אהבה עם מגע מחפשים הרבה קרבה פיזית על מנת להרגיש אהבה, או על מנת להוכיח שהם אוהבים.
יש לי הרגשה שאולי את מנסה להזרים אהבה בערוץ שפחות בשל אצלך, או אולי סתם פחות מתאים לך.
יכול להיות שאת חושבת שבשביל לאהוב את חייבת 'לדבר אהבה' במגע וזה בכלל לא השפה שלך. אולי יש משהו אחר ברשימה שמתאים לך יותר? אולי המשהו הזה, בדרך נס, יכול להתאים גם לבעלך?
גם אם ערוץ אחד קצת מורכב לך, וייקח זמן עד שישתחרר, אולי תמצאו בינתיים ערוץ אחר, ששניכם אוהבים ומתחברים אליו, ודרכו תתקשרו באהבה.
השתדלתי לפתוח כמה כיווני מחשבה. מקווה שתתחברי לאחד מהם.
אם תרצי לחזור אלי עם פירוט רחב יותר או אולי עם שאלות נוספות, אשמח.
שבת שלום, דבורה
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
וואו תשובה מדהימה