שלום לך שואלת יקרה,
קוראת את התשובה שלך ומהנהנת בהזדהות. כמה קשה לחיות בחנק!
כבר היום את עובדת, משתדלת לפרנס את ביתך, אך הצרכים רבים כל כך והקומץ אינו משביע.
את מתפקדת בכמה זירות, עובדת, מטפלת בילדים שהרית וילדת, מתחזקת בית, והלחץ הכלכלי בוודאי לא מקל עלייך להתמודד.
אני קוראת בין השורות את הגישה האחראית שלך להתמודדות – יושבת על החשבונות מדי חודש, ולא מנסה להתחמק כמו אנשים רבים, מצטמצמת כשאין ברירה, ויחד עם זאת לא נשארת ב'אין' אלא תרה אחרי אפשרויות נוספות. אשת חיל.
את מגדירה "זה משהו שיכול להתאים לי ולעזור לנו". בטח גם את שמה לב למשהו מעניין במשפט הזה.
זה יעזור לכם, לשניכם, להתפרנס יותר ברווח. אז גם בעלך אמור לשמוח, לא? למה בעצם זה לא קורה?
אולי בגלל החלק הראשון שאומר 'זה מתאים לי'. אולי זהו פתרון שמתאים לך, ומאיזושהי סיבה פחות מתאים לו.
נראה לי שהדבר הכי מיתמם שאני יכולה להגיד לך עכשיו זה 'לפי ההלכה הוא חייב לפרנס אותך, הוא כתב לך את הכתובה, אז תני לו את האחריות, ואל תלכי לפרנס בדרך שלא מקובלת עליו'.
אני חושבת שזו אמירה מעצבנת בכל קנה מידה.
כי את ואני (ובוודאי גם הוא) יודעות וזוכרות שבעצם העול הזה לא היה אמור להיות שלך, אבל העול הזה כאן, והוא מציאות חיים.
ואם מחר תראי בגד מהמם במחיר מדהים בסוף עונה, ולא תוכלי אפילו לשקול לקנות אותו, כנראה שזה לא ממש יעזור לך שזה לא העול שלך. כי המציאות אומרת שזה כן.
זה מרגיש לא הוגן כלפייך לתת לך להמשיך לסחוב את כל העול הזה, ולא לאפשר לך לחפש דרכים שיקלו את משאו.
אז מה, מצאת איזה רעיון. רעיון שמן הסתם שמעת עליו הרבה דברים טובים, ונשמע לך שהוא מתאים לך בנתוני החיים הנוכחיים שלך, חוץ מדבר אחד קטן.
השותף שלך לחיים, זה שבעצם ההנהגה של הבית נמצאת אצלו, לא אוהב את הרעיון. זו עבודה דרך האינטרנט, וזה מרתיע אותו.
אז מה בעצם קורה עכשיו?
ההשערה שלי היא, שעל כל פריט שהשארת במדפי ה'סופר' בשבוע האחרון אמרת לעצמך 'אם הוא רק היה מאפשר לי לקחת את העבודה הזו…. אוף!', ומן הסתם האמירה הפנימית הזו לא תורמת לאושר ללבלב ביניכם.
מה שאני מציעה לך לעשות, זה לנסות לברר עם בעלך מה מרתיע אותו ברעיון הזה.
נימקת את הסירוב במשפט אחד 'כי זה באינטרנט'.
מה מאיים עליו בזירת האינטרנט?
'אינטרנט' זאת מילה עם קונוטציות מאיימות, אבל כל אחד נרתע מדברים אחרים. הוא חושש שתמצאי לך מקורות עניין וסיפוק במחוזות אחרים? הוא מפחד על חינוך הילדים? הוא לא רוצה להכניס מחשב הביתה? הוא לא רוצה שתהיי בקשר עם כל מיני אנשים ברחבי העולם?
לא יודעת אם חשבת על זה, אבל יכול להיות שהוא לא רוצה שאת תכניסי אינטרנט הביתה, כי הוא פוחד שהוא עצמו ימצא את עצמו נסחף אחריו יותר מדי. גם זו אפשרות.
אני מציעה שבשלב ראשון תנסו להגדיר יחד מה חשוב לכל אחד מכם.
למה את כל כך רוצה את העבודה הזו (נתת כמה נימוקים כבר במכתבך) ולמה הוא מתנגד לה.
עם דיון ומחשבה מתאימה, אולי תוכלו למצוא נוסחה שתענה על הצרכים של שניכם.
אם מה שמאיים על בעלך זה הרעיון שיהיה לכם אינטרנט בבית, אולי יתאים לך פתרון של השכרת עמדת מחשב במשרד עם שותפות (פתרון שנפוץ מאד בעולם). אם מאיים עליו שתגלשי באתרים שונים, אולי הפתרון המתאים הוא סינון וחסימה שתהיה מקובלת על שניכם.
נסו לדבר ביניכם, להבהיר יותר מה מרתיע אותו ולמה, ואחרי שתגדירו יחד את הבעיה, יש סיכוי בס"ד שתמצאו לה גם פתרון.
לסיום, פנית לאתר שלנו כי ביקשת דעת תורה.
אני לא חושבת שאני יכולה להציע דעת תורה, בשום קנה מידה שהוא.
מה שכן ניסיתי להציע כאן זה קצת פרקטיקה ואינטואיציה נשית. אלו הכלים שקיבלנו כדי להתמודד עם האתגרים שלנו, נשים ורעיות. מקווה שתמצאי בהם תועלת, ואשמח להרחיב גם במייל באופן פרטני, אם תחושי צורך.
בהצלחה!
דבורה.
[email protected]
דלג לתוכן
2 תגובות
כרגיל, תשובה שקולה ואחראית, עם מבט רחב וכולל.
רק רציתי להוסיף שבנוגע לרווחיות שדרך האינטרנט, מסתבר שזה משהו כמו אמזון, וזה אכן יכול להיות רווחי מאוד, אבל מי שחושב שהוא יכול לעשות את זה "מהצד" על פי רוב הוא טועה, בפרט אם זו אשה.
ובהקשר למה שרמזה המשיבה בקצרה, שהבעל מפחד מסיכון של עצמו, אכן זה דבר מאוד אפשרי, ולפעמים כמה שהאדם יותר מנותק ופחות מתמצא בדברים כאלה, כאשר זה ידיע לידו, הוא לא יוכל לשלוט על זה, כי הוא אף פעם לא ניסה ותירגל, ומהר מאוד יכול למצוא עצמו בעברי פחת ועל פי תהום או כבר בתוכו. ובנקודה הזו מוטב להיות חכמים מראש ולא לצעוק על לשעבר, וזה שהוא מפחד מזה, זה לא אומר שבאמת הוא מוגן מזה.
נותר לסיים בברכה:
בהצלחה רבה, פרנסה בשפע, ונחת מהילדים לשניכם.
אין סיבה מוצדקת להכניס אינטרנט פרוץ לבית
הרבה חשבו אחרת והיום מצטערים על כך כולל אני