שואלת יקרה מאוד.

לפני כל דבר אחר הלב שלי מבקש לעצור ולנשום עמוק, אתך יחד. אם משום שאני מבינה מאוד מאוד לליבך אם משום שמטבע הדברים- ככל שנתן לחויה הרגשית בתוכנו מקום, הדברים ייטיבו להתברר.

נראה כי את כותבת ממקום מודע וברור לגבי האחריות הגדולה שנושאים החיים. יודעת את העמל שבא לאחר ההתלהבות ויודעת כי מן הסתם, הדרך בחיי הנישואין נושאת אתגרים, לא מעטים.

כביכול במילים אחרות את אומרת-

אני רוצה להתמסר. אני יודעת שאתן את ליבי וכולי לבעלי- איך יודעים שהאיש מולי הוא איש שראוי לכך? שאני יכולה לקשור את חיי בחייו ולתת לו את כל ליבי.

זה נכון יקרה,

כל כך נכון.

זה נכון שזו אחריות גדולה להינשא וההחלטה למי היא גדולה עוד יותר.

זה נכון שאין אתנו נביא ולא איש יודע עד מה שלשאול רב זה מסובך, מרגיש לא ממצה ואף אדם אחר מלבדך לא יוכל לקבל את ההחלטה. זה נכון, גם שהמציאות היא שונה מפגישות רשמיות, מעונבות ומהוקצעות. וזה נכון- כל כך נכון שחשוב להקשיב מעבר למילים..

אז מה עושים?

אני קוראת מן השורות שאת מפחדת. המילים, צורת ההבעה- זועקים את הפחד. אינני יודעת אם המתח הפנימי מגיע רק מכח ההבנה הבריאה שלך או גם מההתבוננות החוויתית שלך על העולם- כלומר זוגות שראית בקרבתך במהלך חייך.

בין כך ובין כך יש דבר חשוב ראשוני בעיני.

שדוכים זה עניין רציני ואני מעריכה עד מאוד את כובד הראש שלך בעניין עם זאת אני חוששת שהמתח הגדול עלול להשתלט עליך ולגרום לך לבלבול הגדול שאת מתארת ולאיבוד חווית ההנאה והשלמות.

נראה לי נכון לנסות להפריד;

בראש ובראשונה לתת מקום לחויה הפנימית הזו. לתת לה חיבוק והכלה ועם זאת-

לתת לה יד והנחיה לבחון ולהאמין בטוב.

חשוב מאוד מאוד להפעיל שקול דעת ממקום בטוח ורגוע עד כמה שאפשר.

זו אינה דוגמא מושלמת ובכל זאת- כשאנו הולכים בדרך וחוצים כביש עלינו לשים לב. זה מסוכן. מספר ההרוגים בתאונות הנו גבוה ממספר התמותה בחולי אבל לו יצויר שהפחד מפני חציית כביש יגרום לאי מי רתיעה וקושי ללא אפשרות לעשות את הפעולה לא יהיה זה המצב האידאלי. כללו של דבר עלינו לבדוק- בעיננו, בעין השכל והרגש עד כמה שידינו מגעת ומשם לדעת שהקב"ה מוביל את דרכנו ובעזרת ה' יוליך אותנו לטוב.

פעלת בצורה נכונה מאוד כששתפת בפחד שממלא אותך, תפילה- לשתף את הבורא בפחדיך ולבקש על עתידך- גבוהה אף מזה.

האחריות היא חלק מההרכב של תהליך השדוכים, מעט פחד ודאי נמצא אף הוא אבל ודאי גם הנאה, שמחה והתרגשות. הלב שלך עשוי לאותת לך כשירגיש בטוח (כאשר החויה הבסיסית של הפחד תהיה מופרדת).

זה באשר לחויה של המתח והפחד.

ולמעשה יקרה,

למעשה עליך להתפלל. להתפלל ושוב להתפלל.

ולזכור- את מחפשת את האדם אתו תחיי את החלק הניכר והמשמעותי של חייך. מנהיג לביתך ואב לילדיך. אדם לצדו תתני תנומה לעיניך ימים רבים.

החיים, בעז"ה, נושאים עמל ועבודה פנימית רבה. אין אנו מחפשים אדם שלם כי אם אדם עובד- כזה שמכוון לצמוח ולהתמודד. להיות פרטנר משובח לגדילה אותה מזמן לנו השם הטוב בחיינו.

כשאת רגועה ונינוחה תוכלי לנסות לבחון את השקפתיו והליכותיו ולנסות להתבונן האם הן תואמות את שלך.

בעין הרגש מטרתך היא לבחון האם נעים ונח לך בחברתו. האם יש משהו בחויה שמרגיש בטוח? שמא לא?. האם זהו האדם עמו את רוצה לבנות את ביתך?

האם יש לך מקום להביא את עצמך? את מחשבותיך, את רגשותיך? האם יש דבר כלשהו שמרתיע אותך.

כל כמה שהפגישות רשמיות יש בהתנהגותו של אדם לשדר את תכונותיו ו/ או את הדינמיקה שמתהווה בינכם. גם אם המילים נאמרות בסינית הלב יזהה את הכוונה האמיתית או את השדר.

( פגישה שניה, אגב, היא התחלה טובה אך מן הסתם צריכה עוד מעט זמן להבשלה ואולי- אולי את היא זו הצריכה עוד זמן וחשוב שתוכלי להביע זאת)

מוטב כי יהיה לצדך אדם אתו תוכלי לנתח את תחושותיך ולברר אותן- מה מגיע מהחלק של הפחד הכללי, מה שייך קונקרטית לבחור ומה הלב שלך מרגיש בתוך מערכת היחסים.

יקרה מאוד.

מתפללת שתצליחי לחוש שלוה פנימית, עטופה ומוגנת, מחובקת ומכוונת בחממת תפילותיך. מונחית ביד השם יתברך.

ושהשקט הפנימי יאפשר לשמוע את המנגינה שבוקעת מהחיבור אם בן זוג. אם עולה נאה או שמא צורמת עד כי יבוא זווגך האמיתי.

מאחלת לך כי תמצאי אדם שפניו לעבודה. שנכון לקחת את חייו בידיו ולעסוק בבנייתם- כשרעיה נאמנה ומסורה לצדו.

רק טוב!

בשורות טובות,

דקלה.

[email protected]>