שלום לך שואלת יקרה.

גירושין של הורים הם אירוע מורכב, בכל גיל, ובטח בגיל ההתבגרות שבו מתגבשת זהות. יכול להיות שאצלך זאת דווקא היתה הקלה כי תיארת (במילים קצרות) שלפני כן היו מריבות שגרמו לך לפוסט טראומה.

אבל כך או אחרת, האישיות שלך ומי שאת ואיך שאת מתנהגת בעולם, מבוססים בהרבה על העבר המורכב הזה.

מה שאת מתארת הוא סיפור כואב של ילדה/ נערה שהיתה צריכה להגן על הלב שלה מפני קשיים.

שלא יכלה לחוות עד הסוף את הטלטלות והכאב שגורמים האנשים הקרובים לה.

שהיתה צריכה להתמודד עם מציאות שבה האנשים שאמורים להגן עליה, לא עושים את תפקידם כלל.

ולכן, בשל כל אלו, היית צריכה ללמוד להתנתק, להתייחס לקשרים בזהירות מרובה. להנות בגבול.

ואז מה שקרה, הדרך שבה הגנת על עצמך, ההגנות, הן נהיו הדבר שאיתו את צריכה להתמודד.

כי מצד אחד אי אפשר להתחתן כשאת לא עצמך, ובטח שלא ליצור קשר עמוק עם אמון אמיתי כשאת לא יודעת להיות את בתוך קשר.

אבל גם אי אפשר לפרק הגנות ככה פתאום. ולצערי הרב, ההגנות האלו נעשות כל כך חזקות שאפילו בטיפול ארוך הן לא תמיד מצליחות להתפרק.

והן גם לא צריכות להתפרק, הן פשוט צריכות להיות יותר גמישות, לעזור לך כשצריך ולשחרר כשלא צריך.

וזאת באמת לא עבודה קלה. כי הרבה סיטואציות נחוות כאיום.

אפילו להרגיש אותך בעצמך ואת מי את ומה את באמת רוצה, אפילו זה נחווה כאיום.

והנפש שלך יודעת איך להתמודד עם איום וככה היא ממשיכה לתת תוקף להגנות שכאמור, לא ממש עוזרות לך לחיות את חייך כפי שאת רוצה לחיות אותן.

שאלת פה על טיפולים אלטרנטיביים. באופן אישי יש כמה סוגים של טיפולים אלטרנטיביים שאני מאוד מעריכה.

יש כמה שלא… אבל זה לא הנושא:)

את מתארת שהלכת לטיפול אבל את לא מרגישה שהשתחררת וזה כן הנושא, האם זה עובד לך.

ועוד נושא קטן הוא העניין של קיצורי דרך.

פעמים רבות טיפולים אלטרנטיביים מציעים קיצור דרך.

ומה יותר מפתה מזה שלא תצטרכי להיזכר, לבכות, לכעוס, לפחד שוב ושוב ושוב. שהדברים יפתרו בדרך אחרת.

שאם ישחררו קצת אז דברים יהיו קלים יותר. אז לפעמים יש הקלה זמנית אבל זה לא מגיע לעומקים שבהם ההגנות שלך נבנו.

כי לשם את צריכה להגיע. את יכולה להגיע עם ליווי וחשוב שתגיעי עם ליווי טוב מאוד לעומקים האלו, אבל באמת באמת העבודה היא שלך.

טיפול פסיכודינמי לטראומה מורכבת הוא טיפול ארוך ולא תמיד נעים.

אף אחד לא משחרר לך שום דבר, את עובדת קשה כדי לשחרר את עצמך.

את עובדת קשה כדי להישאר בקשר עם המטפלת.

את עובדת קשה לתת בה אמון וגם בעצמך.

אני לא יכולה להבטיח לך שזה תמיד מצליח, אבל הרבה פעמים כן.

צריך בשביל זה מטפלת מנוסה, שתצליח להחזיק את הכאב והקושי והמורכבות ותהיה איתך במסע הזה.

נוגדי דיכאון וחרדה הם נושא אחר. הם כדורים יותר "מעשיים", זאת אומרת שהם יכולים לספק הקלה מכל מיני תסמינים אבל הם לא יגרמו לך להיות פחות מרצה.

הם כן יכולים לפנות מקום לעבודה עצמית על נושאים שחשובים לך.

יש אנשים שהם הפכו להם את החיים לטובה ויש כאלה שהם עשו להם תופעות לוואי.

יש כאלה שהם נתנו להם מרחב לעבודה פסיכודינמית ויש כאלה שאחרי שלקחו כדורים, מצאו דרכים אחרות לעזור לעצמם- ספורט, טבע, טיפולים אלטרנטיביים.

אני לא יודעת מה חומרת התסמינים שאיתם את מתמודדת ולכן אני מנסה להקיף פה אפשרויות שונות. לא כל האפשרויות מתאימות לך.

העיקרון אבל, קיים תמיד- העיקרון שאין קיצורי דרך ושהדרך אפשרית וניתן להרגיש טוב יותר.

אני מקווה שתמצאי בתשובה הזו מה שאת מחפשת

ההחלטה איזה טיפול נכון לך, תהיה ההחלטה שלך ואני מאמינה שאת תמצאי את הדרך שתהיה לך הכי טובה

שלך

נועם