שואלת יקרה מאוד,
התיאור שלך אכן נוגע ללב וכואב. כואב לי מאוד לדעת ולהרגיש שיש נערות בוגרות בנות 20 שלא מסוגלות לתת מידע בשמחה, בפרגון, באהבת אמת ובאמונה הפשוטה שכל אחת תמצא בזמן הצפוי לה את המיועד לה. כואב לי שחווית את החוויה הלא נעימה הזו, ואולי גם בהפתעה גמורה למה שציפית מחברותייך.
מצד שני אני מתרגשת מחשבון הנפש המידי שאת עורכת לעצמך, ומתוודעת למציאות שאולי לא מספיק פרגנת….ואולי כדאי לפרגן יותר. כל הכבוד!!! כן כדאי לפרגן יותר, תמיד ובכל נושא ובלי קשר לכך שהפרגון יחזור או לא יחזור אליך.
כנערה בת 20 בתחילת תהליך שידוכים תתוודעי לעוד כל מיני מציאויות. נעימות יותר (בע"ה) נעימות פחות, וההתמודדות אתן היא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלך לבנות את חוסנך הנפשי כחלק מתהליך התבגרות לקראת השלב החשוב ביותר של חייך- הקמת בית נאמן בישראל.
בואי ונניח את הרגשות בצד, לטובת ניתוח המציאות באופן הגיוני…..כבר נחזור אליהם.
כאמא לבנות נשואות וכאחת שהצליחה בסייעתא דשמיא לשדך מעט זוגות, אני חדורה אמונה שהמידע של החברות חשוב מאוד, משפיע מאוד, מחמם את הלב, וסולל דרך בהירה, אך יחד עם זאת, הוא לא הכול.
כדי ששידוך יצא לפועל חוברים יחד מספר גורמים. בראש ובראשונה העובדה שהקב"ה קבע כבר טרם בואך לעולם מיהו הנסיך שלך!
הקביעה כבר הוחלטה, ועליך מוטלת מטלת החיפוש והגילוי.
תוך כדי חיפוש אחר האחד והיחיד שלנו, אנחנו חווים כל מיני חוויות: שמחה, ציפייה, התרגשות, סקרנות, חשש, דאגת מה…וגם לעיתים אכזבות. לעניוות דעתי לא כדאי להיכנס למתח וחרדה עקב תגובה שקבלת שלא היה מספיק מידע מהחברות. לעיתים זו הדרך של השדכן להציג שהצד השני התקרר כי משהו אחר מחמם אותו יותר… בסדר, זה לא המיועד שלך.
ולעיתים זו אכן אמת.
החברות לא מפרגנות!
לא תמיד זה נובע מצרות עין. לעיתים הם "נתפסות" בשיחה באוטובוס או במקום ציבורי, לעיתים הן עצמן קצרות רוח כי חוו תקופה של שידוך שלא יצא לפועל.
גם בחלק הזה, של יצירת קבוצת חברות מפרגנת, עשוי להיות לך חלק. אם את חושבת שיש בעיה בקרב חלק מחברותיך, תוכלי לנסות לבחון עם עצמך ואתן למי להפנות בפעם הבאה. את יכולה לשוחח עם חברות שהפנת אליהם לבירור ולשאול בטבעיות אם התקשרו אליהן? ולשאול אם בכלל מתאים להן שיתקשרו ויבררו עליך אצלן? את יכולה לפתח את השיחה לאיזה כיוונים שמרגיש לך מתאים, זו ההזדמנות שלך להתבגר ולדבר בכנות וברציונליות עם חברותייך, על הנושא שמעסיק אותך, ובוודאי גם אותן.
אני יודעת שזה מקובל ולא אחת הייתי עדה לשיחת חברות שהסבירו זו לזו את כל הרקע המשפחתי שלהן במפורט, ועוד מידע שלא היה ידוע, כדי שיהיה להן קל וזמין המידע לצורך העברה לשידוך.
ונחזור לרגשות….
אולי את במתח לקראת הפעם הבאה, לקראת הסבב הבא של הברורים, ולמרות השיחות מתגנב לו החשש.
הכיני עם עצמך שיעורי בית, חשבי היטב מי מהרשימה שמסרת בעבר מתאימה ככתובת לפרגון? מי אולי פחות מכירה אותך אבל יודעת לדבר טוב על חברות, וכדאי שתדע יותר עליך?
לפני הסיבוב הבא, לפני שאת רוצה שהכול יהיה סודי, ערכי שיחות עם חברותייך בנושא, שיחות גלויות. שתפי אותן בתהיות שלך, שתפי אותן בתחושות ובציפיות, כמובן שזו ההזדמנות לשאול אותן, אם יש להן מידע מיוחד שהן רוצות שתספקי כשמבררים אודותיהן? יכול להיות שתחליטי להסתפק בשלוש חברות מתוך רשימה גדולה יותר שציינת בעבר? ואולי תוסיפי לרשימה מורה או שתיים שהכירו אותך היטב, ונהגו להאיר לך פנים, ושיש סיכוי גבוה מאוד שהן זוכרות את שמך ולטובה?
את קשובה לעצמך ולתחושותייך, חשבי עם עצמך מה עוד את יכולה לעשות כדי שתוכלי להרגיש שבנושא החברות והברורים את יכולה לסמן ווי- שהנושא הזה מצדך מטופל? פעלי בעדינות בזהירות באלגנטיות, מול מי שאת מאמינה שיש בה מידה גדושה של אהבת חינם, וידידות אמת. זה לא אומר שאת מפתחת רתיעה או חשדנות מחברותייך האחרות, את פשוט מגדילה את המקום בלבבך ובקשרייך עם החברות שלבך מנחה אותך להיות קרובה אליהן בתקופה זו.
זכרי יקרה, כל זה רק ברמת ההשתדלות, כל השאר שייך לסייעתא דשמיא שבעזרת ה' תושפע עליך, כגודלך וכרוחב לבך וטהרו.
אני מאחלת לך תקופה נעימה, מרגשת, עם הפתעות לטובה ולברכה!
מתפללת ובטוחה שיחזרו אליך ד"שים חדשים מהסוג: חברות שלך פרגנו עליך כל כך!!! את כל כך אהובה! ועוד תחווי בע"ה נחת מהן, הרבה ומעל ומעבר למה שציפית.
עמך בהתרגשות בציפייה ובתפילה,
תקוה
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני חייבת לציין שנוסף על כל זאת, גם כשמבררים יש לדעת לברר. כשמבקשים מבת לספר על חברה באופן כללי – זה יוצא בדרך כלל סתמי, או אפילו גנרי. כששואלים "האם היא…" (צדיקה/מודרנית /נאה/בעלת מידות – מחק את המיותר), קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה נקודת המוצא של השואל וביחס למה הוא משווה. זו אחת הסיבות לתחושתי שבירורים מעלים פעמים רבות חרס.