בחור יקר,
אני חייב לומר לך טרם שאכתוב לך את התשובה שאני מאד מאד התפעלתי לקרוא את השאלה שלך. אבאר לך ממה התפעלתי, ההתחזקות שאתה זוכה בה, זה דבר נהדר, הבעיה היא שבדרך כלל כאשר מתחזקים תופסת את האדם התלהבות עצומה, התלהבות שבגינה הוא שוכח את עצמו, הוא מזלזל בצדדים האנושיים שבו ובעוד צדדים חיוביים שבאמת לא רק שלא סותרים את ההתחזקות אלא אותם חלקים הם ממש חלק ממנה, וההזנחה שלהם היא ההיפך של התחזקות. הסיבה שפעמים רבות המתחזקים מזניחים צדדים אלו הם מחמת שצדדים אלו הם לא חדשים לו, הדת והמצוות חדשים לו, וגם כשאינם חדשים לו ממש, הוא לא היה רגיל להתנהג בהם ביתר זהירות כפי שהוא נוהג כעת, הם פחות טבעיים עבורו, ולכן הוא עסוק מאד בהם, והוא זונח את הצדדים האחרים שבאישיותו שהם לא חדשים לו.
החיסרון בזה הוא כפול. א. אי אפשר לאורך זמן לחיות כך, הטבע של האדם דורש את שלו, וכשאדם מזניח את הצרכים הבסיסיים של האישיות שלו תוך זמן מה יתפרצו אצלו בעיות למיניהם, או שחלילה הוא יזנח את ההתחזקות. ב. מעבר לכך שזה לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן, הבעיה היא שהתורה והמצוות והדקדוק בעשייתם וההתנהלות על פיהם, אינם יכולים להיעשות באמת באופן הראוי, אם זונחים את צדדי האישיות של האדם. התורה והמצוות של הדת היהודית הם תורה ומצוות שאמורים להעלות את כל צדדי האישיות של האדם למקום הנכון, הבורא יתברך נתן לכל אדם טבע שונה, בכדי שעם טבעו המיוחד הוא יעבוד אותו, שצדדי האישיות השונים שלו – המגוונים שלו, יהוו סוג של עבודת ה' שתתאים לו לפי אישיותו וטבעיו. כאשר הוא זונח את האישיות שלו, הוא זונח את התפקיד האמתי שנועד אליו. אין שום סתירה בין הצרכים הבסיסים של האישיות לבין התורה והמצוות, אלא להיפך התורה והמצוות מבוססים על מבנה האישיות של האדם.
לצערי הרבה מן המתחזקים לא יודעים את מה שאני כותב לך. ולכן כשקראתי את השאלה שלך מאד התפעלתי, אתה כל כך צודק בכל דבריך, אתה מדבר כאדם מאוזן מאד, שמצד אחד כמה ומשתוקק לחיים רוחניים מאד, חפץ להיות שקוע באהלה של תורה כל ימיך, ומאידך מבין שלא תמיד זה מצליח ואתה מבין שדרישה כזו הרואה חזות הכל בזה היא דרישה מוטעית.
ובכן כמו שכתבתי לך אתה צודק, ממש הגדרת את הדברים נכון. זה מאד יפה שאלו הם שאיפותיה, יש הרבה מה להעריך בחורה שחפצה בבעל שישב וילמד כל חייו. אך מאידך יש כאן משהו מוגזם, ברית הנישואין לא אמורה להיות תלויה רק בזה. אך עדיין אני אומר לך שלא בטוח שהיא טועה, צריך לברר היטב מדוע היא דורשת את הדרישה הזאת.
לשם כך עליך לשים לבך לדבר חשוב, בחור שחפץ לשקוע בעולמה של תורה כל חייו, הוא מוכן לעזוב הכל לחיות חיי דוחק העיקר ללמוד תורה כל חייו, ביכולתו לעשות זאת אם רק יחליט. מה תעשה בחורה שחפצה בזכות התורה? היא נמצאת בנושא הזה בידיים של מישהו אחר, היא רוצה מאד ומוכנה לחיי תורה אמתיים ובעצם היא לא יכולה לעשות זאת, כי לא היא מחליטה אלא בעלה הוא מי שצריך לעשות זאת. הדבר היחיד שביכולתה לעשות זה להצהיר שהיא לא מוכנה לכרות ברית של נישואים אלא עם מי שמוכן להיות שקוע בעולמה של תורה כל חייו. זו באמת הכרזה קצת בעייתית מבחינה אנושית כי כפי שאתה כותב, אם היא מוקסמת מאישיות שלך איך זה שהיא מוכנה לוותר עליך אם אתה לא מעוניין ללמוד כל חייך, אך מאידך זכותה בזכות התורה נמצא כעת לפני הכרעה. ולכן הדרישה שלה היא נשמעת מאד לא אנושית, אך אם תאזין לדרישה הזו מהמקום שכתבתי תבין שיש כאן משהו מאד מובן, היא חפצה בחיי תורה היא רוצה לחיות חיים עם בעל שכל כולו שקוע בלימוד התורה ואם זו באמת רצונה הטהור, זה מאד מאד יפה שעל אף שקשה לה מאד מאד, היא מוותרת על בעל שאינו כזה, אפילו שהיא מוקסמת מאד מאישיותו, היא מוכנה למען חיי תורה לוותר על המון דברים, היא מוכנה לחיות חיי דוחק וזו החלטה מאד קשה ואם היא החליטה באמת החלטה כזו, מובן שהיא גם מוכנה לוותר על נישואים עם בחור שאמנם מקסים אותה באישיותו, אבל הוא לא מוכן לחיי התורה שבהם היא מעוניינת. אינני יודע כמה פעמים נפגשתם, ואם נרקמו יחסי ידידות ביניכם, ואם לא נרקמו יחסי ידיות קרובים יותר, הם אלו סך הנתונים שהיא חפצה בבעלה לעתיד, הם אלו סך הנתונים של סוג החיים שהיא חפצה לחיות, וברור שהיא רוצה לברר שיש בך מה שהיא חפצה להמשך חייה.
אני כן חושב שאם היא אומרת את האמירה הזו ללא רגש, אם היא אומרת את האמירה הזו בקלות, שהיא לא רוצה להמשיך אם לא תחפוץ להיות אברך, אם לא קשה לה לוותר עליך על אף שהיא מוקסמת מאישיותך, אם לא תלמד כל חייך, זה סימן לאחד מן השניים. או שהיא באמת לא אנושית ויחסי הידידות שלה בנויים ממבנה לוגי של סך דברים שבהם היא חפצה, ותו לא. או שבאמת הדרישה הזו מלמדת שהיא לא מאוזנת כמוך, והיא זונחת את צרכיה הבסיסיים ושוכחת את צרכי האישיות שלה, ולא נמצאים לפניה אלא הכמיהה שלה להתעלות רוחנית, בראייה שטחית זה נשמע מאד טוב, אבל כמעט בטוח שהדברים ישתנו באיזה שלב. כמו שהקדמתי בתחילת דברי, אדם אמור לזכור את צרכיו ולא לזנוח את צרכיו האנושיים, ואם הוא שוכח אותם, לא רק שאין לזה סיכוי להמשיך, אלא לא אלו הם חיי תורה האמתיים. אם היא לא מבינה שעיקר הבדיקה שהיא צריכה לבדוק כשהיא נפגשת היא אם הנפגש עמה הוא איש טוב בעיניה, אם הוא איש שאופיו מתאים לה, אם היא לא מבינה שההתעלות היא ענין של חיים עם אדם שייטיבו לה החיים עמו, וזה העיקר שהיא צריכה לבדוק בפגישות עם המתעתד להיות בן זוגה, חסר לה הרבה בהבנת החיים ובהבנת חיי התורה. אם היא מוותרת בקלות על אדם שנראה בעיניה אדם חיובי ומתאים לה, היא לא מאוזנת כראוי. היא פשוט לא זכתה לאיזון שאתה זכית לו.
אני חושב שחשוב מאד שתפתח אתה את הנושא, ותדבר אתה על זה, חשוב לדעת שאין אדם שיכול להצהיר שהוא ילמד כל חייו, אף אחד לא יכול לדעת אם הוא יוכל לעמוד במטלה הזו מבחינה נפשית, ומבחינה כלכלית, גם לא בטוח שהוא יהיה מסוגל מבחינה קוגניטיבית לעשות זאת, לא כל אחד מסוגל ללמוד כל היום, לא כל אחד מגיע לכך שהלימוד מספיק מעניין אותו ולא שייך להמשיך ללמוד יום שלם אם הוא לא מוצא את עצמו מתעניין מספיק. בקיצור, דברים רבים יכולים לגרום לאדם שלא יוכל לעשות זאת, ולכן אין אדם שיוכל להצהיר שהוא יעשה זאת כל חייו.
מה שכן יתכן מאד, שהרצון שלה לדעת אם אתה מצהיר על עצמך שאתה תלמד כל החיים, היא אינה דרישה שבאמת תעשה את זה, היא מתכוונת למשהו אחר לגמרי, המציאות כיום היא שההכרזה שאלמד כל החיים זה סוג של השתייכות חברתית, יש קהילות שבהם להיות אברך זה הפשטות, היציאה לעבודה היא חידוש. ויש קהילות שבהם זה הפוך, היציאה לעבודה זה הפשטות ולישאר בבית המדרש כל החיים זה החידוש. זה ממש ענין של השתייכות חברתית, זה לא מאד משנה מה בסוף יהיה, אם מקרי החיים יובילו אותך להיות אברך וללמוד כל ימי חייך, או שלא תזכה ללמוד כל היום תורה, השאלה לאיזו חברה אתה משתייך. השאלה הזו יותר מעסיקה דווקא זוגות כמותכם, שההשתייכות החברתית שלכם לא לגמרי ברורה, ויש מקום יותר רחב של אפשרויות. היא פשוט רוצה לדעת להיכן אתה משתייך, זה נשמע לא טוב אולי, אבל אם תחשוב על זה, זה די מובן, היא מעוניינת בסגנון חיים מאד מסוים, היא רוצה להשתייך לקהילה מסוימת, והיא מעוניינת לברר שאתה מעוניין באותו סגנון חיים, ובאותה הקהילה שבה היא בחרה.
לסיכום, נראה לי שכדאי שתברר אצלה בעדינות, מה היא בדיוק הדרישה שלה, וממה היא נובעת. אם תשוחחו על כך באופן פתוח, תוכלו להגיע לבירור הנושא היטב. דבר אחד ברור, אתה צריך לבדוק שהיא לא תובעת ממך – דורשת ממך, שתלמד יהי מה. כי דרישה כזו, היא דרישה לא נכונה שאין אדם בעולם שיכול להבטיח אותה, זה לא נכון להבטיח הבטחה כזו, וזה לא צריך להיות השיח של כריתת ברית הנישואין. דבר נוסף עליך לברר שהיא באמת יודעת על מה היא מדברת כשהיא מדברת על כך שהיא רוצה שתלמד כל החיים, יש בנות רבות שמצהירות על כך והן אינן יודעות על מה הן דוברות, הן לא יודעות מה זה דורש מהן, ובעיקר הן לא יודעות מה זה דורש מן הבעל. ולכן חשוב מאד שתשוחח אתה על כך באופן פתוח.
הנני מברכך שתזכה לשכון באהלה של תורה כל חייך, שתמיד תתעלה, והעיקר העיקר תזכה תמיד לעשות נחת רוח לבורא יתברך באופן שאותו הבורא מייעד אותך לעשותו. ושתזכה למצוא את זיווגך בקרוב ממש
וכמובן שאם יש לך עוד שאלות לברר, אני לרשותך. הענין הזה הוא ענין של חיים ובטוח שמכתב אחד לא ממצה את הנושא, ולכן יתכן שיעלו לך עוד שאלות ובירורים, תקרא את דברי תחשוב היטב היטב על הדברים, כדי שתדע איך להמשיך.
בברכה
שלמה
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני מכירה את הסוגייה מהכיוון ההפוך. נפגשתי עם בחור שהצהיר שהוא יישב באוהלה של תורה כל החיים והוא לא מוכן אחרת, אם זה לא מתאים לי שאני אגיד, כי אחרת- אין על מה לדבר. אז מצד אחד, זוהי שאיפה ראויה להערכה. מצד שני כמו שנכתב, אלו הצהרות מאוד יפות כששנינו יושבים בנחת על כוס מים בלובי של מלון… ושאלתי את עצמי איך בחור יושב ומצהיר הצהרות שאין להם כיסוי. הרי מי יודע מה יילד יום, באיזה מציאות הוא יחייה, איך זה ללמוד כשאתה מוקף חובות, מה קורה בעתיד כאשר קשיי פרנסה מחייבים להדק חגורה, או ללמוד לאחר שכל הלילה ישבת ליד ילד קודח מחום.
זה היה נשמע לי לא הגיוני ולא מאוזן. אני הסברתי לו שמבחינתי יש לי שאיפה עצומה שבעלי ילמד תורה, אני לא באה לקבוע זמן ולא שמה טיימר.. אלא שרצוני ששאיפתינו ביחד -תהיה בכיוון הזה. וכולי תקווה שעוד 3-4 שנים לא יישחק חלילה.
הבחור לא הבין, וביקש שאני אתחייב. לי זה היה נראה ונשמע כמו חוסר אחריות..
ולענינינו, מאוד הפריע לי שהוא מציב לי תנאי.. למרות שהוא ראה בי אהבת תורה ונכונות להקריב למען כך, ואף אמר לי זאת. מה עם האישיות שלי? והמידות? והאהבת תורה? כל זה לא שווה בלי התחייבות?
הרגיש לי לקראת חתימת חוזה.. פחות לקראת נישואין..
וכאחת שעומדת בהתחייבויותיה, אין לי כל דרך לדעת על מה אני חותמת…