The Butterfly Button
שאלות שלא ראויות לתשובות?

שאלה מקטגוריה:

האם אפשר לחזק את הלב שלא יתאכזב?
האם אפשר להפסיק להאמין בכולם?
אולי כדאי פשוט לחיות לבד וזהו?
למה צריך לתת צאנס ולהאמין ושוב להתאכזב?
או אולי שאלה אחרת יש אדם שאין לו מקום?
שהוא לא ראוי לאהבה?
שהוא לא שווה את זה?
שלא מגיע לו שום טוב מאף אחד?
אז אם כן למה באתי לעולם?
לחפש את עצמי?
לחפש את האנשים ולוודא שהם סביבי או אולי כדי לחוות את הבדידות הכי עמוק?
כי יתכן שיש לה תכלית בסוף
הם רק שכחו שעד שתגיע התכלית כבר לא אהיה שם. כי נפלתי עמוק לבור הבדידות ולא היה שם אדם ולו אחד שיוציא אותי משם.
אז נשארתי אבל לא באותו מקום כל יום כל בן אדם כל אכזבה אני יורדת ושוקעת יותר, כידוע אם לא עולים נופלים.
לא מאמינה שתשובה תעזור כאן. אז אולי פשוט אל תשיבו
זה בסדר מבחינתי- התרגלתי.

תשובה:

הי יקירה,

קראתי בכאב את מכתבך, מצד אחד ברור שאת בתקופה לא קלה מצד שני עצם זה ששלחת אלינו שאלה מראה שאת לוקחת אחריות על הרגשות שלך וכשאנשים באמת לוקחים אחריות על האושר שלהם – הם בדרך כלל מוצאים אותו בע”ה.

אני רוצה לחלק את המכתב שלך לשניים,

 חלק ממנו עוסק בשאלות של דימוי וביטחון עצמי (זה התחיל בכינוי שלך: ‘רואה ואינה נראית’, כשאדם חש שלא רואים אותו זה בהחלט עניין של דימוי עצמי ואני בטוחה שהכינוי הזה אינו מקרי, וממשיך בשאלות של: האם אני ראויה לאהבה? וכד’) וחלק בשאלות שלי מול היקום (למה באתי לעולם? מה התכלית? וכד’). אבל אצלך שני החלקים הללו לא נובעים ממקום שכלי (כך שתשובה הגיונית וארוכה על תכלית החיים לא תעזור לך) אלא ממקום רגשי, הם נובעים בגלל חוסר שמחה ותחושת בדידות.

השאלה הראשונה: “איך אפשר לחזק את הלב שלא יתאכזב?” היא בעצם השאלה המרכזית שלך, כלומר: שאר השאלות נוצרות בגלל שהלב שלך קצת שבור, חווית אכזבות שערערו את הביטחון שלך בעצמך ובעולם, ואת מרגישה שאת שוקעת. מה עושים?

אני לא מכירה אותך מספיק טוב בכדי לתת לך עצות ספציפיות עבור המצב האישי שלך (את יכולה לפנות אלי במייל ואנסה לעשות זאת) לכן אתן לך שלוש עצות כלליות שעוזרות למצב-רוח מדוכדך ואני מאמינה שהן יועילו גם לך בעזרת השם.

1. “נפש בריאה בגוף בריא”: נסי להגביר את מינון ההליכות שלך והספורט שאת עושה. זה עוזר גם לנפש.

  1. “וקנה לך חבר”: נסי למצוא חברה, הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה תחילה.
  2. מצאי תחביב חדש שיעסיק אותך ויגרום לך הנאה.
  3.   התנדבות עושה טוב לנפש. מצאי מקומות בהם תוכלי להתנדב ולתת מעצמך, “אושר הוא כמו בושם, אי אפשר להעניק אותו לזולת מבלי שמעט ממנו ידבק גם בנותן”.
  4. כתבי על דפים את כל מה שגרם לרגשות השליליים שלך ואחר-כך השמידי את הדפים. כלומר: הוציאי את כל אשר על ליבך אבל היפטרי מהדפים, אל תשמרי עליהם, כמו שלא שומרים זבל…

 

המשיכי לשאול ולפנות לגופים שיכולים לסייע לך, זה מוכיח על אומץ, אחרית ובגרות.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

יעל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

6 תגובות

  1. ואם אגיד לך שאני עושה הליכה לפחות שלוש פעמים בשבוע
    ושיש לי חברה קרובה ויותר מאחת כזאת
    ושאני עוסקת בתחביבים שלי הולכת לחוגים, רוקדת ועוד…
    ושאני כותבת הרבה את הרגשות השליליים שלי
    והדימוי עצמי שלי לא כזה נמוך ברמת העיקרון.
    אז איך את מסבירה את זה שלמרות זאת אני מרגישה ככה???????????

    1. כפי שכתבתי,
      נאלצתי לתת לך תשובות מאד כלליות ותיאורטיות כי השאלה שלך מאד כללית ותיאורטית.
      אם תוכלי לפרט קצת יותר ממה נובע הכאב שלך – אוכל לנסות
      לענות בצורה יותר ממוקדת.

  2. לא רוצה לפרט.
    גם אם אנסה לא אצליח.
    וגם אם אצליח לא תביני אז עדיף שישאר ככה.
    תודה

  3. ממליצה לך לנסות להסביר לעצמך את מקור הכאב והקושי
    כי לפעמים רגשות מעורפלים יותר מעיקים,
    כשרגשות מוגדרים- יותר קל להשתלט עליהם.

    לפעמים רגש רע הוא כמו מפלצת משתוללת
    והגדרה היא כמו גדר (הן מגיעות מאותו שורש):
    ההגדרה מפזרת את הערפל, מגדרת גדר
    סביב ה”מפלצת” ובכך מקלה את ההשתלטות עליה.

    כמובן שאם תרצי לחלוק איתי את רגשותייך
    אני תמיד פה בשבילך.

  4. היי

    קראתי את המכתב ואת אופן השתלשלותו.
    זו שכתבה – ממש הבנתי אותך ומצטרפת גם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שופטת את עצמי דרך העיניים של אחרים
אני בחורה בת 21 ואני חושבת שיש לי מלא מעלות הבעיה שלי שאני לא מעריכה את עצמי נכון מאז ומתמיד נתנו לי את ההרגשה שאני לא בסדר וכך אני עד היום חושבת שלילי על עצמי איך אוכל לחיות את החיים שלי דרך העיניים שלי ולא דרך העינים של האחר ואוכל...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....
לצערי נכשלתי פעמיים בטסט ולצערי זה שבר אותי נפשית ועשה לי משבר באמונה
ראשית אני רוצה ממש להודות לכם על האתר המדהים הזה וכן על האפשרות לשאול שאלות באופן אנונימי!! לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד נהיגה , ב”ה הלימוד היה מעולה והגעתי למצב שאני רגע לפני טסט וב”ה הייתי מאוד מוכן ואני והמורה שלי היינו בטוחים שאעבור טסט ראשון והאמת שגם אני ממש...
הערכה עצמית נמוכה מסביבה קרובה
אשמח לשתף ויותר מאשמח לתשובה שתיתן לי מעט מנוחה כי אני משקיעה הרבה במציאת פתרון להבין ולעזור לעצמי. מאז שאני ילדה הייתה לי הערכה לא חיובית לגבי עצמי הנובעת מטעויות שעשיתי בילדותי (לא דרמתי) וכתוצאה מאלו הסביבה הקרובה (המשפחה) גרמה לי לחשוב שאולי אני לא הכי.. לא הכי חכמה, לא...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן