The Butterfly Button
רוצה לחנך את ילדי למצווות

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה , אני גרושה במשך 11 שנים עם 2 ילדים בני 12 ו 10
כשהתגרשתי ילדיי היו מאוד קטנים
אנחנו מנהלים אורח חיים חרדי לכל דבר
כולל לימודים במוסדות חרדיים
לאחרונה ביתי מצהירה בפניי שהיא לא רוצה להיות חרדית ( למרות שכל החברות שלה חרדיות )
אוהבת יותר את הלבוש הלא צנוע
מרבה לשמוע שירים חילוניים וגן לשיר אותם
דבר שגורם לנו לעימותים וויכוחים רבים

אני מרגישה שאנחנו מתרחקות כי אני פחות מתחברת לכל הווי החיים שהילדה שלי אוהבת

אני טוענת שילד צריך להיות ילד ולא לחשוב על דברים של מבוגרים

כמו ( בנים , לבוש כזה או אחר וכו ,)

הילדים לא רואים את אבא שלהם ( חשבתי שאולי בגלל זה המשיכה היא שונה )
אני מנסה למצוא את הדרך הנכונה להנחיל את היהדות באהבה לד’
ומצד שני יודעת שבריחוק וכפיה כלום לא יכול להיות

מה הייתם מציעים לי לעשות ?
אין נכון לפנות לילדה ולרכוש את ליבה ?

תשובה:

שואלת יקרה שלום רב,

אני מעריכה מאד את פנייתך, ומזהה את האכפתיות ואת הדאגה הכנה שלך לחינוך הבת.

אולי אתחיל באופן כללי בשאלה: מה הקב”ה רוצה מאתנו בתור בני אדם? מה הוא מצפה מאתנו בתור הורים?

הקב”ה נתן לנו תורה, חוקים ומצוות מתוך אהבתו אותנו. הוא ידע איך התורה והמצוות מעדנות את נפשנו, מרוממות אותנו, ומתוך ידיעה ברורה זו הוא מבקש מאתנו: ובחרת בחיים.

המהר”ל אומר שלמילה “מצווה” שתי משמעויות. האחת: לשון ציווי. הקב”ה מצווה עלינו לעשות כך וכך. השנייה: לשון צוותא. יחדיו. המצוות מחברות ומקשרות בינינו לבין הקב”ה. זוהי מהות המצווה ומטרתה: על-ידי קיום מצווה אנו מרגישים מחוברים יותר לקב”ה, קרובים אליו.

בבואנו בתור הורים להנחיל את מורשת הדת והמצוות לילדים, המטרה העומדת לנגד עינינו צריכה להיות קרבת ה’ – חיבור בין הילד לבין הקב”ה.

אם הילד מסרב ללכת לבית הכנסת, ואת בתור אימא מכריחה אותו, גם אם בסוף הלך, מה שהרווחת בכך הוא V אחד על “הליכה לבית הכנסת”. לא היה כאן כל תהליך של התקרבות ואהבה מול הקב”ה. אם הבת מתעקשת על לבישת חצאית קצרה, ואת עמדת כחומה בצורה מולה, גם אם “הצלחת” למנוע ממנה את לבישת החצאית הקצרה, כל שיש בידך הוא V מקומי. מה שאת מחפשת הוא דרך – תהליך התקרבות לקב”ה ורגש אהבה אליו.

ברור שכדי להנחיל את התורה והמצוות באהבה, לא ניתן לבסס זאת על פחדים, על פאניקה מהעתיד, היסטריה מפני “מה יאמרו השכנים”, וכדומה. אם הפחד הוא זה שמניע אותך, אז השכל הישר כבר אינו שוקל. הפחד מטשטש את שיקול הדעת. הדרך הראשית והברורה להוריד את פחד היא לדעת באמונה ברורה שהקב”ה נמצא אתך בגידול ילדייך, על כל צעד ושעל. הוא שותף מלא בגידולם, ויש תמיד באפשרותך, בתור בת אהובה ויקרה שלו, לפנות אליך, לבקש ממנו להאיר את דרכך ודרכם ולחוש את אהבתו וקרבתו אלייך.

בחירות הילדים אינן “אשמתך”. אם פנית בשאלה כזו למקום זה הרי שאת אמא אכפתית, דואגת, משקיעה ומתקדמת. בדיוק במקום שבו עלייך לסלוח לילדך על שגיאותיהם וטעויותיהם, כי רק כך לומדים, כך עלייך לסלוח לך עצמך על שגיאות וטעויות. אדם שאינו טועה אינו מתקדם. השגיאות אינן מקטינות אותנו; הן מלמדות, מקדמות ונסלחות.

תקופה של בירור ואפילו של ירידה אצל הבת לא מראה שאת אמא פחות טובה. עוד יותר מכך, היא לא מראה שהבת פחות טובה. היא בת אהובה ורצויה אצל הקב”ה.

כדי לתת לבת את הטעם הזה, להבין את הקשר שקיים, את האהבה הנצחית ללא תנאי, הייתי ממליצה לומר לה זאת בפה מלא. היא ילדה צעירה, אולי כרגע מבולבלת, והתחושה שהקב”ה תמיד אתה ותמיד אוהב אותה שומרת על הקשר הזה – כמו נר תמיד דולק. מאותה סיבה אינני חושבת שנכון “לרכוש את לב”. יש כאן נימה מסחרית, “לגרום” לה להיות חרדית. אין מטרה כזאת, אין דרך ותהליך כאלו, “לרכוש את הלב”. יש מטרה של התקרבות כלפי הקב”ה, והדרך והתהליך הם על-ידי הארות של קרבה ואהבת ה’, בלי פחד בבירורים וניסיונות.

הקב”ה אתכם, אתך ואתה. כמובן שאם הקב”ה נתן לך את הבת הזו, ולבת שלך אותך בתור אמא, אין הדבר טעות. הקב”ה. הקב”ה יודע מה הוא נתן ולמי. יש בך אהבה אלייך, ולה יש אהבה וכבוד אלייך. אם הקב”ה מאמין בך ונותן לך את תפקיד חינוך הבת, יש בכוחך ובאהבתך לעשות זאת.

עוד נקודה מעשית שהייתי מוסיפה: אם ילדתך נמצאת במצב שבו היא מתעמתת אתך הרבה, זה מצב לא נעים. מצב חשוך. ואין מגרשים חושך בחושך, כלומר – בביקורת. את החושך מגרשים רק באור, בלראות את הטוב בשני. חפשי את הנקודות והדברים הטובים שבה, ספרי לה אליהם, ותראי שעם הזמן הטוב, העדינות והאמתי ילכו ויתגברו.

אני מקווה שהרעיונות האלו יסייעו בעדך למצוא את דרכך שלך בחינוך הבת. הפרטים – כיצד לנהוג בנסיבות וסיטואציות שונות – הם רבים ומשתנים, אך כולם נגזרים מהדרך שעלייך למצוא.

בהצלחה רבה,

תמר פ.

tamarparent@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
יצאתי מהישיבה-מה עושים עכשיו?
ראשית אפתח בזה שאני אוהב לקרוא את הפניות הרבות וכן את השאלות האמיתיות המגיעים מלב נכון ועכשיו אגש לעניין אני בחור ישיבה שהועף מהישיבה ולא יודע מה לעשות הלאה אני בחור עם ראש טוב ולמדתי והייתי בחור מצוין אך חוויתי קצת ירידות עד שעכשיו בתקופה שמסובכת לכולם בגלל המלחמה אני...
אני שוכח כל מה שאני לומד!
רציתי לשאול לגבי לימוד תורה אני מרגיש שכל מה שאני לומד אני שוכח דבר זה גורם לי לתסכול איך זה יכול להיות שאני שוכח את מה שאני לומד אני קובע כל יום לימוד תורה בגמרא והלכה אבל פשוט שוכח את מה שאני לומד זה קצת גורם לי לתסכול איך זה...
איך להתנהל בתקופת החגים מול הבת שלנו שכבר לא שומרת מצוות?
יש לי בת שעזבה לפני כמה שנים את הדת היא גרה בארץ אחרת וחיה את החיים שלה לעצמה אנחנו בקשר טלפוני והאוירה בינינו טובה – כשהיא מרחוק כעת היא כתבה לנו מייל שהיא רוצה לבוא לחגים אלינו אם אנחנו מקבלים אותה. היא כתבה מאוד יפה שהיא מתגעגעת לבית ולאחים ולאחיות...
תחושה של חוסר אונים מול החיים
תודה רבה שוב ושוב על המקום המבורך הזה להביע דאגות ולמצוא אפילו תשובות בשאלות שאחרים שאלו. אני יתחיל מהסוף, בת 27 אמא לשניים, נשואה לבעלי אהובי 5 שנים. אני מרגישה חסרת אנרגיה פנימית, סובלת לצערי מכל מיני בעיות עיכול שונות שנגרמו מלחץ מתמשך, חוסר הנאה ביום יום ובעיקר התמקדות באין...
לקחת כסף מהמדינה שלא כדין זה מותר?
לאחרונה עזבתי את מקום העבודה ואני זכאי לדמי אבטלה. יש לי אפשרות להרשם כאברך כולל בתקופה הזו והקצבה החודשית תועבר ישירות לכולל כתרומה. אציין כמובן שאיני מתכוון ללמוד בכולל הנ״ל. האם ראוי לעשות זאת?

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן