דב היקר, שלום וברכה!
ראשית, ברכת מזל-טוב חמה ולבבית להולדת הנכד. מאושרים חייו של אדם הזוכה לראות בנים לבניו ולבנותיו, ומעומק לבי אאחל לך רוב אושר ונחת מכל משפחתך.
לפני הכל, ואחרי הכל, השלום והשלווה במשפחתך הרחבה הוא הדבר החשוב מכל. גם אם אנו נדרשים להקריב מכבודנו או מרצונותינו או מזכויותינו הטבעיות, כדי לרכוש את השלום המשפחתי – הוא שווה יותר מכל. בשורות הבאות ארחיב מעט על תפקיד הסנדק בברית-המילה ומשמעותו, אך נראה לי חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים: שלום הבית חשוב יותר.
כיבוד ה'סנדק' בברית המילה הוא ביסודו מעשה של קיום מצוה. אדם המשתתף בגופו במילת התינוק נוטל חלק פעיל במעשה המצוה ומקבל על כך שכר מן השמים. בשל כך, נהגו לכבד בתפקיד הסנדק דמות משמעותית בחיי ההורים או בחייו העתידיים של הנימול. בקהילות דתיות מקובל לכבד בסנדקאות רב גדול בתורה, או מנהיג רוחני, מכיון שהרב משמש בעבור ההורים או בעבור הילד שיגדל דמות משמעותית ומוערכת, שבה יוכל הילד להתהדר על הסנדק החשוב שהיה במילתו. כמו כן, משום קיום מצוַת 'כיבוד אב' נוהגים לכבד את הסבים – אבי האב ואבי האם – בסנדקאות.
מעבר למצוה שיש בסנדקאות, היא נתפסת אצל רבים גם כעניין סגולי, ויש היוצקים אל הסנדקאות משמעות מעין-נבואית או בעלת השפעה על עתיד הילד, ובשל כך מקפידים מאוד לבחור סנדק המפורסם לצדיק גדול או מקובל מחולל פלאות וכדו'.
לכשעצמי אני סבור שהסגולה הטמונה במצות 'כיבוד אב' נעלה יותר, וכי כדאי לאדם שיקיים אגב מצות מילה גם את מצות כיבוד אב, בהידור רב ומתוך שמחה. כיבוד הורים הוא מן המצוות החשובות שבתורה, ושכרה רב מאוד.
מתוך כך, אני מזדהה מאוד עם תחושתך לנוכח תוכניתו של חתנך.
אבל כדאי לנסות לחשוב על מניעיו של אבי הרך הנולד. אני נוטה להניח שהוא מכבד אותך מאוד ומעריך אותך כסב ילדיו וכאבי אשתו, ומן הסתם היה שמח לראות אותך מאושר כסנדק בברית לבנו. אך אולי, למשל, בסתר ליבו הוא מקווה שבנו הנולד עתה יתחזק בקיום מצוות וישמור שבת, ואולי אף יצמח לתלמיד-חכם וצדיק, ונראה לו שכצעד ראשון הוא צריך להושיב לו סנדק המדקדק במצוות? אולי?
כאמור, יש הרואים משמעות סמלית גדולה ברמתו הדתית של הסנדק, וייתכן שרצונו של חתנך משקף את מחשבותיו ותקוותיו הדתיות שלו?
לעומת זאת, ייתכן בהחלט שכל זה לא נכון כלל, והוא פשוט שמע שאסור למנות סנדק אדם שאינו שומר שבת, והוא חושש מהאיסור הזה? אם זו הסיבה – אפשר לומר לו באופן ברור שאין זה נכון, ויכול בהחלט לשמש כסנדק גם אדם שעדיין אינו שומר שבת, בפרט ובפרט אם הוא סבו אוהבו של התינוק.
כדאי מאוד גם לדבר איתו, בנעימות ומתוך חיבה, על חשיבות הזהות המשפחתית ועל המשמעות העמוקה שבהושבת נכד על ברכי סבו, כביטוי להמשכיות שרשרת הדורות. גם להאיר את עיניו על חשיבות המצווה שבכיבוד הורים ובהסבת נחת-רוח להם בעשיית רצונם. אך צריך לעשות זאת בחכמה, מתוך הבנה ומתוך אהבה.
ואחרי הכל – השלום חשוב מכל. אם מתקשה חתנך לקבל את דבריך – נהג באצילות הראויה לאיש נכבד, ואל תקפיד עליו. השתתף בשמחת המשפחה בלב שלם, וזכור תמיד כי הכבוד והכיבוד אינם שווים את ערך השלום והוויתור.
עוד איחולים לבביים לאושר, נחת ושמחה מכל משפחתך.
יצחק ברוך
דלג לתוכן
