שלום לך שואל יקר

ראשית, רציתי להביע את הערכתי על המודעות והכנות, אלו גם הכלים העיקריים שיעזרו לך להכריע את הספקות המנקרות. אך עוד לפני שאכנס לתורף תשובתי, אכתוב לך את מסקנתי, והיא: התשובה והפתרון יהיו רק בידיך. לי אין את היכולת לספק לך אותם אלא רק לפתוח נקודות חשיבה, שביחד עם המודעות והישרות שלך, ימציאו לך את תשובתך.

בוא נתחיל מהדברים הפשוטים יחסית. בכדי שנישואין יצליחו אנחנו צריכים 4 יסודות עיקריים: כימיה, מידות טובות, תקשורת ותיאום עמדות כלליות, כאשר על ארבעה אלו יושבת נשיאת החן. ולמרות פשטותם של הדברים, ברשותך אני ירחיב טיפה.

ניקח לדוגמא בחור שמצא בחורה אשר יופיה החיצוני מדבר אליו מאד, בנוסף, הם מבינים היטב זה את זה ויש ביניהם כימיה טובה. מאידך, המידות שלה לא יכולים בהכרח להיות מכונים כ"מידות טובות", היא כעסנית, קצרת רוח ומגיבה בחוסר פרופורציות. הבחור שלנו לא יודע ממארג המידות הבעייתי שלה, שכן בשלב החיזורים הכל טוב והכל נעים וכל צד עסוק בלרצות ולשמח את הצד השני. מה קורה לאחר שרעשי הזיקוקין של הזוגיות החדשה והמרגשת שוככים והזוג הטרי נכנס לשגרת היום יום ? את מה שקורה כאשר מתחילים לצוף על פני השטח כל אותם "מידות נעימות", לא צריך לתאר בפרוטרוט, אלו מעשים שבכל יום ובתי הדין מלאים בזוגות "שלא מבינים איך התחתנתי איתו/איתה מלכתחילה".

כך הם הדברים ביחס לכל אחד מאותם יסודות, אם אין בין בני הזוג יכולת תקשורתי טובה, הם לא יצליחו לגשר על פערים שבהכרח קיימים בין כל בני זוג. פערים מנטליים, אישיותיים, מגדריים ועוד. אם אין בין בני הזוג תיאום עמדות כלליות באשר לחייהם, ביתם, ילדים וכדו', אם הם לא ימצאו מכנה משותף בסיסי לדרך חייהם המשותפים, הרי שיקשה עליהם לחיות ביחד גם עם מדות טובות ותקשורת בריאה. בקיצור, בכדי שזוג יחיה חיים מלאים באהבה, עשירים בחיות, בריאים, יציבים ומתפתחים כל הזמן, הם צריכים את ארבעת היסודות הללו אשר ביחד הם יוכלו להתגבר על כל מכשול ולצלוח כל ויכוח ואז הם ימשיכו את השמחה והאושר לתוך חייהם המשותפים.

כשאנחנו מדברים על אהבה, אין הכוונה לרגשות אהבה אלא לתפיסת הבסיס. אהבה איננה רגשות אלא תובנה. אינני אוהב את בני "כי הוא מרגש אותי / ילד יפה, חכם ומוצלח / עושה לי נחת בלימודיו והנהגותיו" אני אוהב אותו "כי הוא הבן שלי", עצם תפיסת הקשר מחייב את האהבה. כך גם בזוגיות, אני אוהב אותה כי היא אישתי/כי הוא בעלי, התפיסה של עצם הקשר שהיא חלקי ואני חלקה, שאנחנו זוג, היא היא האהבה. רגשות דינם להתחלף, פעם למעלה ופעם למטה, אבל תובנת אמת היא יציבה כסלע. לכן, אלו המבססים את הקשר על רגשות של אהבה, אהבתם מועדת לחלוף כפי שינויי הרגשות (חלק לא מבוטל משירי העולם המערבי נסובים על הנקודה הזאת). אבל אלו המבססים את אהבתם על עצם התובנה של עומק הקשר ביניהם, התובנה הזו לא תלויה ברגשות, וגם כשהם יורדים, בנקל אפשר להעירם חזרה.

עכשיו תאמר, שכל זה לא שווה כלום אם הבחור לא יכול להסתכל עליה בגלל שהיא מכוערת ו/או דוחה אותו מסיבה כזו או אחרת. אתה צודק לחלוטין, בתנאי שאלו הם פני הדברים. אתן לך דוגמא (שאני מכיר), בחור התחתן עם בחורה יפיפיה, לאחר כשנה וחצי מחתונתם היא עוברת תאונת דרכים וגופה השתנה ולא לטובה… מה אתה היית עושה במצבו ? מפסיק לאהוב אותה כי המראה שלה "כבר לא עושה לי את זה" ? אני חושב שדי ברור לכל אדם שפוי שכאשר יש אהבה אמיתית, השאלה הזו לא קיימת. והסיבה היא, הדבר הנקרא "חן".

זוהי סוגיא שלמה שלא אכנס אליה כאן, אבל חן איננו יופי אלא מציאת חן בעיניי הצד שכנגד ("כי מצאת חן בעיניי", "ותהי אסתר נושאת חן בעיניי כל רואיה" ועוד רבות). חז"ל כינו את זה "חן אישה על בעלה", עצם האהבה שבין בני הזוג גורמת לנשיאות חן שלו בעיניה ושלה עיניו. גם בחורה יפה מאד, היופי שלה קהה בעיניי בעלה לאחר זמן מה שהם ביחד והוא התרגל לזה (בדיוק כמו אכילת גלידה טעימה או סטייק עסיסי כל יום), מה שמחיה את תפיסת היופי של האישה אצל בעלה הוא, תפיסת האהבה והקשר שביניהם וההתמקדות בזה, נשיאת החן שנוצרת עקב כך ביניהם, וכן, גם התבוננות בחלקי היופי הפיזיים שלה (בין אם בצורה כללית או בצורה פרטנית של איברים ספציפיים).

כעת, אינני אומר שאדם יכול להינשא למישהי שמלכתחילה אין לו שום יכולת להתחבר אליה גם ברמה הפיזית, בפרט אם אין לה דרך להתייפות או לטפל בנקודה ספציפית, יתירה מכך, זה ממש אסור. אבל מה בדבר חצ'קונים שחולפים עם הזמן ,חוסר פרופורציות?ועוד, האם גם אז מדובר על בחורה שאין לי יכולת להתחבר אליה או שזה מצב שמאפשר לי להתמקד בעיקר שזה עצם הקשר ואלו הם רק נושאים נקודתיים שאפשר (וצריך) לטפל בהם (וברגישות) ?

אתה מתאר בחורה שיש ביניכם את כל ארבעת המרכיבים היסודיים לזוגיות טובה. יש לכם כימיה מצויינת וכייף לכם ביחד, אתם מתקשרים בצורה פנטסטית, ואתם בגדול באותו ראש על החיים. יש לה מדות נהדרות ואתה אוהב אותה. השאלה היא מה העיקר ומה הטפל, האם העיקר ומרכז הכובד הוא כמה שהיא יפה ומושלמת בעיניך מבחינת האישיות והקשר ורק צריך להתמקד ביופי ובשלמות האישיותית שלה ובחן שיהיה לך ממנה (ולטפל במה שצריך לטפל), או שהדברים הקטנים שפוגמים בשלמות יופיה הם העיקר שתופס כזה נפח שכל השאר פשוט בלתי אפשרי ?

בהתבוננות אמיתית על נקודת העיקר שלך (תהא אשר תהא) מתוך ישרות וכנות תוכל למצוא את התשובה לעצמך ולחתוך לכאן או לכאן לפי מסקנתך. אבל כאשר תקבל את החלטתך זו, עליך לקבלה בלב שלם, להתבונן שוב ושוב באותו חלק עיקרי ולהשיב אותו על הלב, ואז, סופו שיתיישב בלב שלם.

כשאדם מוצא ברעייתו נקודות כאלו ואחרות שמפריעות לו, בין אם ברמת היופי החיצוני ובין אם בהנהגות או הרגלים וכדו' (מעבר לכך שגם אנחנו הגברים לא בדיוק שיא השלמות… ולמרות זאת הן מקבלות אותנו באהבה ובאמונה), הוא יכול לשים את נקודת הכובד על "נקודת ההפרעה" ואז היא בהחלט תפריע לו מלראות את התמונה הגדולה וכל הטוב הנפלא הגלום באשתו, ולחילופין הוא יכול להתמקד בעיקר היפה בכללי ומתוך נקודת מוצא זו לגשת אל אותה נקודת הפרעה. פעמים שהגישה תהיה התעלמות, פעמים שהגישה תהיה תיקון ופעמים שדווקא מתוך ועל בסיס נקודת ההפרעה הזו מחזקים ומייצבים את בניין האהבה שלהם.

תשובתי זאת כתובה בקווים כלליים, אך אם תרצה להרחיב עוד בעניין, אתה מוזמן ליצור איתי קשר ישיר במייל. אני מאחל לך שתמצא את היופי הגדול שבאותה בחורה שאותה תחליט לישא לך לאישה, יופי של הרמוניה של מידות טובות, יופי של זוגיות המלאה באהבה ובשמחה ושתהיה אשתך מעלה חן לפניך תמיד.

בידידות רבה ובהצלחה.

אברהם

[email protected]