The Butterfly Button
נקרעת כדי ללכת לעבודה שאינני אוהבת

שאלה מקטגוריה:

שלום אני בת 26 ואני מרגישה חוסר יכולת להתמיד בעבודה לא הייתה לי שם עבודה שעבדתי בה מעל חצי שנה בד"כ לאחר 3-4 חודשים אני מרגישה שמיציתי את עצמי בעבודה ונהיה לי קשה בעבודה, היום אני לראשונה מחזיקה מעמד שנה בעבודה אך מרגישה כל יום קריעה חדשה אין לי חשק ללכת לעבודה ואני ממש חולמת שהמעסיק יפטר אותי מהעבודה ומתפללת כל בוקר שיקרה משהו ואני לא אצטרך ללכת לעבודה (לעזוב אני לא יכולה עקב קשיים כלכליים), אני מרגישה שזה משליך לי על הבית ואני חוזרת עצבנית ואין לי חשק וכוח להתייחס לילדים שלי וזה שובר אותי ממש מצד שני אני אומרת לעצמי שאם אני שוב אעבור עבודה זה מה שיקרה אז אולי כדאי להמשיך לסחוב…
הייתי מעוניינת לדעת האם יש פיתרון למצב כזה? ניסיתי כבר הרבה דברים – לחשוב טוב, לצאת קצת עם עצמי, וכד' אבל המצב נשאר אותו דבר איך שארני חושבת על העבודה אני נעגמת ומתעצבנת.

תשובה:

שלום אישה יקרה

ראשית אני רוצה להודות לך שכתבת ושאלת.

יש כל כך הרבה אנשים שסוחבים איתם לאורך שנים ארוכות עבודה במקום שהם לא אוהבים ולא רוצים ללכת אליו בבוקר, ולא עושים עם זה כלום!

עצם זה שהנושא הזה מעסיק אותך, ושאת כל כך רוצה שנות ולהצליח ליצור שינוי בו – הוא כבר חצי מהדרך!

את מעלה פה שני נושאים חשובים: האחד – ההתמדה במקום עבודה, והשני – סיפוק וחשק מהעבודה.

לא סיפרת לי במה את עוסקת, ולכן אני כותבת באופן כללי על הקשר שלנו לעבודה, וכמובן אם תרצי שנדייק יותר לתחום ממנו את באה – את מוזמנת לפנות אלי שוב.

בעולם התעסוקה של היום, יש שני דברים שמשפיעים מאד על ההתמדה שלנו בעבודה.

האחד הוא הקצב של החיים ורמת הדרישות בעבודה. העבודה הרבה פעמים מכתיבה לנו סדר יום, קובעת את דפוסי העבודה שלנו גם בבית (שעות עבודה ארוכות, משמרות, זמינות בטלפונים, ולפעמים אפילו קודים של לבוש וכו) ודורשת מאיתנו חיבור וקשר למקום בו אנחנו עובדים. אנחנו רואים אנשים שמגדירים את עצמם לפי הקשר שלהם למקום העבודה שלהם. זה נהפך לחלק מהזהות שלהם. העבודה הופכת להיות פרמטר בעל משמעות של זהות והגדרה עצמית הרבה מעבר למקום שנותן פרנסה. יש אנשים שמתאים להם לעבוד בצורה כזו, והשיכות לעבודה עושה להם טוב ומגדל אותם, ויש אנשים שהמחויבות הזו עושה להם לא טוב, והם נמנעים ממנה. ויש, שפשוט מחפשים את המקום אליו הם יהיו מוכנים להתמסר.

הנושא השני החשוב כשמדברים על התמדה בעבודה – זה העובד או העובדת עצמה. אני מאמינה שנתקלת במושג שנקרא: דור X ודור Y כשמדברים על סוגי אנשים שעובדים. דור X הוא הדור של ההורים שלך כנראה, שמה שענין אותם זה היציבות בעבודה עד הפנסיה. הם היו מוכנים לבלוע הרבה צפרדעים העיקר לעבוד במקום עם קביעות, עם משכורת יציבה, עם מחויבות הדדית לטווח ארוך. דור Y לעומתו חושב הרבה יותר לטווח הקצר, מסתכל על האתגר והדינמיות, חושב הרבה על הסיפוק ומה יוצא לי מזה. (את יכולה לקרוא על דורות בתעסוקה גם בספר של עוז ותמר אלמוג "דור ה-Y – כאילו אין מחר". ושימי לב שבמגזר שלנו אנחנו מאפיינים את הדורות כ6 שנים מאוחר יותר)

למה אני כותבת לך את כל זה? קודם כל שתביני שזה הגיוני שאת מרגישה ככה. המחקרים מדברים על כך שדור Y מחליף 3 עבודות ב5 שנים! אבל עדין את מדברת על טווחים קצרים יותר – אז אנחנו צריכים להבין מה מחזיק אותך בעבודה כבר שנה, או מה גרם לך לעזוב עבודות אחרות אחרי 3-4 חודשים.

תשאלי את עצמך כמה שאלות על כל מקום עבודה, ואז תוכלי להתחיל לראות האם יש משותף בנוגע למקומות עבודה – או לעצמך ביחס למקומות בהם עבדת:

1. עד כמה יש גמישות בעבודה- בשעות, באופן ביצוע המטלות?

2. כמה השקעה נדרשת מחוץ לשעות העבודה בפועל?

3. עד כמה אני מומחית בעבודה הנדרשת?

4. עד כמה אני מחוברת למטרות של העבודה?

5. כמה מרחב ועצמאות יש לי בעבודה?

כשתעני את התשובות האלו תוכלי להתחיל לראות האם יש תשובות שחוזרות על עצמן. מה היה חסר לך במקומות עבודה הקודמים, ומה בעצם את מחפשת במקום עבודה. את מוזמנת לכתוב לי את זה ואוכל לעזור לך לדייק.

יש ספר נוסף שאני מאד ממליצה לך לקרוא – הוא נקרא מוטיבציה של דן פינק. שם הוא מסביר הרבה מה אנחנו מחפשים במקום העבודה שלנו ואיך אנחנו יכולים למצוא את זה.

שימי לב שאני באמת חושבת שמציאת המניעים הפנימיים שלך ואת מה שחשוב לך בעבודה – הם המפתחות לסיפוק ולהתמדה בעבודה, ואני באמת מאמינה כי כשתמצאי אותם ותראי איפה הם באים לידי ביטוי – בעזרת ה' תמצאי את העבודה המתאימה ביותר לך!

מזמינה אותך להמשיך לכתוב לי עד שנגיע לדיוק מלא

אודליה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
האם יש סיכוי להיות אברך תמיד?
בפועל כאשר אתה בכולל ודאי שיש ברכה, ודאי שאתה רואה השגחה למעלה מדרך הטבע. אבל יצאתי לעבוד. ובפועל אני מדגיש בפועל, אתה רואה פלוס גדול בחשבון. עכשיו יש לך הירהורים אולי לחזור ללימוד בכולל, אבל אתה אומר לעצמך, שוב אני יחזור למינוס? או על כל פנים לצימצום אפילו אחרי שנחסך...
אני לא עומד בזה שחסר לנו כסף!
אני בן 25 נשוי פלוס ילדה. אני בא ממשפחה מסודרת כלכלית. אבא שלי עובד בעבודה מכניסה מאוד וכך גם אמא שלי. שניהם במקצועות שנחשבים "יוקרתיים" אבא שלי בתחומי הנדלן ואמא שלי בתחום החשבונאות החיים במשפחה שלי היו בהרווחה גדולה מאוד, וכילד אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, או שיש...
להוסיף עוד עבודה זה מסתדר עם האמונה שכבר עשיתי השתדלות לפרנסה?
אני נשוי ואב ל6 ילדים ב"ה אני מאמין שפרנסה מהשמים ושצריך לעשות השתדלות , כמו"כ מאמין שפרנסה וכסף הם 2 דברים שונים , כיום אני שכיר ויש לי עסק קטן שפתחתי לאחר התייעצות עם רב שהמליץ לפתוח בגלל ששכיר אין לו את הציפייה לישועת ה' כמו עצמאי שיש לו עסק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן