The Butterfly Button
יש לי בעיה עם ללדת ילדים לעולם עם סבל

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה. זה כבר זמן ארוך שאני הולכת עם השאלה בבטן. לא מוצאת את מי לשאול, ובעיקר לא משוכנעת שאצליח להסביר את עצמי כמו שצריך. ובכל זאת מנסה כאן. אני בחורה חרדית. חיצונית, נראית כך, ומעשית- מקפידה על קלה כבחמורה, שמורה לכאורה. הכל טוב ויפה. אבל אני מרגישה ניתוק מכל עניין של דת או קדושה. יתירה מזאת, אני שנים רבות מסתובבת עם שאלת משמעות החיים, משמעות הסבל האנושי, ועוד. אני יודעת לדקלם בעל פה תשובות יסודיות ועדיין, זה לא משכנע. ועל כל תשובה יש לי מאה שאלות. אני חושבת שהיסוד לכולם הוא חוסר האמונה שלי בטובו של הקב”ה. התחושה שאין מטרה אמיתית לכל זה, וגם אם יש למה אני אמורה לשתף עם זה פעולה. אני מלאה בשאלות על משמעות החיים ואם יש דבר כזה בכלל. על נטייתם של אנשים להמציא לעצמם אמת, כי להיות ריקני- זה מת.
אני בת 26. רוצה מאד זוגיות, רוצה בכל רובד אפשרי. אלא מה? זוגיות באזורנו היא עסקת חבילה עם ילדים. ואני לא, לא לא מסוגלת לחשוב על זה. אני אוהבת ילדים ואין לי בעיה לטפל בהם ולהתמסר. אבל יש לי בעיה אידיאולוגית.

יש לי בעיה להוסיף לעולם הזה אנשים, שיצטרפו לסחרור האינסופי הזה. שיעברו קושי ואולי סבל, כי אין מי שלא סובל בעולם הזה.

שיצטרפו למירוץ חסר המשמעות הזה של אחרי כלום ומשמעות וריקנות. שייפגעו, ממני, כאמא, למרות שאעניק להם כל מה שאני יכולה, ויותר. כי זה טבע העולם. החסרון גדול מהמילוי וטעות לעולם חוזרת.
כאמור, תשובות שכליות על מהות האדם ותכליתו הן לא העניין פה. אני מאד מבולבלת ומרגישה שאני עומדת בצומת דרכים כמעט בלתי הפיכה. ולא יודעת איך ממשיכים מכאן. אשמח לעזרה.

תשובה:

שלום יקרה,

דוברת אמת וכנות.

אני אוהבת את זה, ומעודדת אותך לא לוותר!

ישנם שתי מישורים בשאלתך:

1. שכלי- מה המטרה, איך אני שותפה ולמה.

2. רגשי- מה תחושת הערך שלי, המשמעות שאני מוצאת בסיפור שלי.

מהשורות הקצרות ניכר שיש לך קשב נהדר לעצמך. את יודעת למה את זקוקה, ויודעת לעצמך שהשכל הוא לא הסיפור.

התחושות שלך הן מתוך החוויה הייחודית שלך, אבל הן אינן נדירות. תחושת חסרון ובלבול היא מנת חלקם של אנשים מרגישים וקשובים, כשיש חוויה בסיסית של חוסר אמון וקשר ראשוני קשה עם העולם.

אינני יודעת מה מהות הקשר שלך עם ההורים, מה היה סגנון החינוך והמסרים שקיבלת לא במילים אלא בתחושת הקשר. ייתכן וההורים היו נהדרים ועשו ככל שיכלו באהבה ומסירות, אבל התפיסה שלך לא היתה של ביטחון וחום.

“כגמול עלי אמו” הוא משל של הביטחון והטוב שאדם אמור להרגיש מול הקב”ה, אך הוא נכון כל עוד המשל (קשר אם-תינוק) תקין ומייצג את הקשר הגבוה והמקביל.

בעוד בורא עולם יצר עולם שכל מטרתו להיטיב הטבה אמיתית ונצחית (כפי שהרמח”ל מפרט בספרו המכונן “דרך השם”), המציאות נתפסת על ידנו אינה אלא הפרשנות שלנו.

בפרשת השבוע (שלח), המרגלים לימדו אותנו שאין עובדות יבשות. הכל פרשנות. בורא עולם יכול, ומוביל, את הכל לטוב מוחלט. למה ככה? כי זה חלק מהסיפור. אם לא הבנת- זו לא סיבה לשבור את הכלים, אלא לגייס כוחות וראיה שמפזרת את הערפל. זאת ניתן לעשות כשנשענים על הזיכרון הקדום של קשר אהבה. החוסן שלנו לא נבנה יש מאין, אלא בחוויה פנימית של ביטחון. ללא ביטחון זה- הכל “אפס”, גם אם הוא הדרך לארץ המובטחת.

אם תרצי, נוכל ליצור ביחד חוויה קטנה של עוגן. אבל אנא ראשית בדקי אם את באמת מוכנה ומעונינת להתחבר למקומות הטובים בחייך.

אם לא, אני מבינה לגמרי ומציעה שתבררי את הצורך להחזיק בעמדה השלילית.

אם כן, נתחיל. סרקי את חייך ומצאי רגע אחד שבו חשת שלמה/טובה/בטוחה/ נינוחה/ רגועה.

העלי את התמונה של הרגע הזה. מה עולה לך? מה את רואה- בכל הפרטים? אילו צלילים את שומעת? איזה ריחות/טעמים/תחושות?

איזה רגש נעים עולה בך?

איזו מילה תזכיר לך את הרגע הזה?

תני לגוף לספוג את הנעימות, ולתת לה להתפשט. יעזור לך אם תוך כדי הזכרות תחבקי את עצמך בזרועות, לעידוד תחושה בטוחה וטובה.

– זה, למשל, רגע שבונה חוסן. אם החיים שלך היו עשויים מרגעים-רגעים שכאלה, האם את יכולה לדמיין שמשהו בחווית החיים היה משתנה לטובה?

אם לא, זה בסדר. זה רק אומר שצריך תרגול.

יקירה, את צודקת בעיני. קשה מאד עד בלתי אפשרי לחיות בעולם שנתפס כסבל, וקשה לך לחשוב על האחריות שלך בהבאת נפש נוספת לתוך מה שנחווה כסבל ללא מטרה.

כמו שציינת בחושייך המדויקים- הפתרון לא נמצא בשכל. את זקוקה לשינוי תפיסה פנימי-רגשי שלא ניתן להשיג באמצעות קריאה ולמידה. זוהי חוויה שניתן לעבור בטיפול נכון. מנסיון, זה אפשרי, ותהיה עבורך יציאה מחיים של מוות- לחיים מפכים. אשמח לעזור לך בהפניה מתאימה אם תרצי ותפני אלי בכתובת המייל הרשומה מטה.

בעוד אין לנו שליטה על המציאות, יש לנו כלי נהדר לבחור איזה חיים לחיות כאן בעולם. הכאב קיים, מסיבות טובות (שאין השכל פנוי לתפוס כרגע, ולכן נשאיר לפעם אחרת). אך סבל הוא עול מיותר. אפשר לכאוב ולחיות חיים מלאי אושר וסיפוק. זוהי קביעה נכונה לחלוטין, אך זכותך לא להאמין לי.

הדבר היחיד שתאמיני לו (בצדק!) הוא החוויה שלך.

נותר לך לעבוד עם הכלי היחיד שיש לך: את.

אני מאחלת לך שתזכרי, בכל תא ותא שלך, שהכאב הוא הזדמנות לאור גדול, ושתזכי לפתוח זרועות ולקבל את מתנות החיים באהבה. וכשתקבלי, באופן טבעי תחושי את התשוקה להעניק הלאה.

שלך בתפילה והערכה עמוקה לדרכך האמיצה,

שפרה

smw.wohl@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. בנוסף לשינוי התפיסה בראש שדרך הפעולה לכך מפורטת בצורה נפלאה בתשובת המומחה- הרשי לי להוסיף שמההתרשמות שלי את סובלת מסוג של דיכאון מסוים דבר הגורם לך לראות את העולם בצורה כה אפלה תוך התעלמות מהדברים הנפלאים והיפים שיש לעולם להציע.
    2 כדורי ציפרלקס ביום(נוגד דיכאון וחרדה) ולפתע ה”שחור’ שהמוח יהפך ל”אפור” ותתחילי להרגיש אחרת. לחשוב אחרת ולהתנהג אחרת. זאת “בנוסף” לתהליך הקוגניטיבי שעלייך כאמור לעבור.
    מחזיקה אצבעות. אחת שהיתה שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
אמי מדברת באוזניי ומרכלת כל הזמן על אבי, אמרתי לה הרבה פעמים שאיני יכולה לשאת את זה, והיא ממשיכה. כיצד אני יכולה לנהוג, אם אתווכח – היא מתעצבנת. אם אשמע – זה פוצע את נפשי. אם אסרב לשמוע – היא תראה בזה חוצפה. מיותר לציין את סבלו של אבי שהוא...
מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
גיליתי שבעלי מתמודד נפש
אני נשואה שנה אחרי הכרות קצרה. לא ידעתי שבעלי מתמודד נפש. כעת אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. יש לו התפרצויות, התמכרות ועוד. יש רגעים שממש רע לי איתו. לא רוצה להתגרש ולהפקיר אותו רק בגלל שיש לו בעיות נפשיות מצד שני מה אני יכולה לעשות? -השאלה קוצרה כדי...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
איזה קושי הוא בידי ומה בידי שמיים?
ממה שהצלחתי להבין כל קושי ואתגר, שהאדם עובר בחיים הוא מאת הקב”ה. עוד דבר שאני מקווה שהבנתי נכון הוא שדרך התורה הוא בכיבוד האחר,בעזרה לאחר ובכללי בעשיית טוב לאחר בין אם זה חברים קרובים משפחה וכו. השאלה אם יש גבול מסוים או שפשוט לקבל שכל דבר מאת הה’ יתברך? האם...
איך מתמודדים עם נרקסיסטים?
יש לי שאלה שמאוד מעניינת ומעסיקה אותי. איך מתמודדים עם נרקסיזם במשפחה- כלומר הורים, גיסות, חמות, שאם אני מדברת איתם לפעמים- הם גורמים לי להרגיש בעצמי חסרת ערך , ואפילו לפעמים לכעסים חזקים- מול בעלי. וגם אני מרגישה שאלו אנשים מהצד הלא טוב של היקום. כלומר מהצד של היצר הרע-...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן