שלום וברכה לך בחורה צעירה ומיוחדת.

מהמילים שלך אני שומעת חכמה ובגרות נפלאה.. נשמע שיש בך הבנה , מודעות , עצם זה שעשית שינוי כל כך משמעותי בגיל כה צעיר מעיד שיש בך כוחות נפש גדולים, בהחלט זה לא מובן מאליו..

את מודעת למשמעות של הצעד שלך כבת הבכורה וההשפעה על הבית. את נשמעת אחראית ובעלת רצון להגיע למקום טוב יותר.

הכותרת של שאלתך היא לגבי נהיגה, אבל ברשותך, אני רוצה להתיחס אל התמונה הכוללת שעומדת מאחורי השאלה.

את מתארת שעשית שינוי בתפיסה הדתית שלך וממילא גם בדרך חיים. אני בטוחה שזה דרש ממך הרבה כוחות ואומץ , ועמדת בזה. אני מלאת הערכה.

בואי נתבונן לעומק מהו שינוי.

אנחנו נמצאים במקום מסוים שמוכר ונח לנו . לא תמיד בהכרח המקום המוכר הוא טוב. אבל הנפש שלנו אוהבת את המוכר ומרגישה שם בטוח.

כאשר מסיבות כלשהם החלטנו לעזוב את המוכר וללכת למקום חדש , אנחנו עוברים תהליך של פרידה מהדבר הישן ולידה מחודשת למקום החדש.

שינוי כרוך עם הרבה כאב , התחככות , ניתוק מדברים שאהבנו והורגלנו אליהם. לפעמים גם געגוע.

מה נותן לנו את הכח לעשות שינוי.?

לפעמים חוויה מטלטלת שעברנו או תובנה עמוקה . הם מולידים בנו את הכח העצום – הדלק – שמניע אותנו לשינוי.

אדם שעושה שינוי הוא נולד מחדש. וכמו בלידה , זה כרוך בהרבה כאב  וטומן בחובו את כל השלבים של ההתפתחות.

כדי להתפתח נכון צריך תנאים שמאפשרים . כל דבר חדש שמתהווה , בשלב הראשון הוא נמצא בחושך ובסביבה מוגנת , לא חשוף לדברים חיצוניים . ניקח לדוגמא זרע באדמה, הוא נסתר ואינו נראה. הכל חשוך מסביבו. השורשים מתעבים ונכנסים עמוק באדמה וכאשר יש לו את היציבות והחוזק הנכונים לו הוא יוצא החוצה.

אפשר גם לראות את הילד לפני צאתו לעולם, נמצא ברחם החשוך. הכל סגור והרמטי , הוא מקבל את כל מה שדרוש לו כדי להתפתח נכון ולהיות ראוי לצאת לאויר העולם.

לכל דבר יש את הרגע המדויק שבו הוא מגיע לבשלות ויכול לפרוץ החוצה, רגע לפני , יחבל בו והוא ינזק מכך.

כל שינוי הוא מוות ולידה חדשה. ובשביל להיות יציבים וחזקים , השלב הראשוני הוא משמעותי ביותר. שזה אומר-סביבה מוגנת. להימנע מחשיפה אל דברים שיכולים לפגוע וחיזוק פנימי של התהליכים שעוברים על האדם.

יש אנשים שנמצאים בשלב הזה, חודש או חודשים. ויש כאלו שנה ויותר. זה משתנה מאדם לאדם ובהתאם לכוחות הנפש והצרכים שלו.

בואי נפנה אליך, עברת שינוי משמעותי מאוד , לא כל הסביבה שלך מקבלת ומעודדת אותך. את מרגישה קטנה לידם והשאלות שהם מעלים בפניך זו הזדמנות לחזק ולבסס את השינוי שעשית בתוכך פנימה.

אני רואה את זה כמו לעלות כיתה. .עכשיו את בשלה ללמוד טוב יותר את עצמך והצעד שעשית , השאלות שלהם יכולות להכניס אותך פנימה אל תוכך ולראות מה הם מעלים בך.

לפני שנחשוב מה התשובות שתתני להם, בואי נחשוב האם לך יש את התשובות. הם זה לא הסיפור האמיתי, הם רק משקפים עבורך מה שיש בתוכך.

נשמע שיש לך הרבה אומץ , כנות ויכולת להתבונן אל תוך עצמך ולגדול.

אני לא יודעת מה הסיבה לשינוי שעשית , אבל זו הזדמנות לשאול את עצמך -מה הניע אותך לשינוי, מאיזה מקום הוא נעשה , .. את עצמך שלמה עם השינוי הזה ? מרגישה שהדרך הזו נכונה בשבילך..

את שלמה עם הלימודים שלך..? שמחה בבחירה שלך?..

תני לכל מה שיש בך לעלות ולדבר. תקשיבי לעצמך איפה את מרגישה בטוחה ומהם המקומות ששם את מרגישה מעורערת וחלשה. תשמרי אותם בתוכך , אפשר אפילו להעלות על הכתב את המקומות בהם היית רוצה חיזוק ועיבוד , קחי אותם איתך ונסי לעבוד ולחזק אותם.

זה יכול להישמע קצת מפחיד, אולי תגלי שם מפלצות מאימות..אולי לא הכל בסדר בפנים.. ולא פוטוגני ומחמיא..

חשוב לי לאמר , שהאמת יפה יותר מהכל. גם אם היא לא נעימה  . כאשר עוברים דרכה , מקשיבים לה ועושים תהליך נכון מולה, יוצאים חזקים ויציבים . מקבלים כח שמקורו מבפנים ואף אחד לא יכול לערער אותנו באמת.

אם תרצי, אחרי שתעשי זאת עם עצמך  ותראי מה עולה בך ותרצי ללבן את זה יחד, בשמחה אני כאן.

אני שומעת מבין המילים את הרצון שלך לברור אמיתי. מה נכון ומה לא. מה אסור ומה מותר. זה שלב מאוד מיוחד ועדין. מאוד משמעותי ויקר.  עצם זה שאת שם, מראה שסומכים עליך שתעברי את הברור הפנימי הזה. חשוב שאת תהיי זו שתחפשי תשובות לשאלות, תבקשי מהשם שיאיר את עיניך למצוא את נקודת האמת והטוב שבכל דבר. סביבה תומכת ומגדלת יכולה מאוד להיטיב איתך . קחי לעצמך את כל הזמן שדרוש לך כדי להתחבר באמת אל הדרך שבחרת בה . כשאת תרגישי בטוחה בעצמך ונינוחה עם המקום שלך, כאשר תרגישי שהגעת לבשלות בתוכך, לא תרגישי קטנה מול סובבים המתנגדים.

כאשר לך תיהיה בהירות כבר לא יהיה רלוונטי האם את מתבטאת טוב או לא..תעני מה שנכון לך,

אני מזמינה אותך להתבונן יחד , מה קורה לאנשים שאדם קרוב אליהם ושאכפת להם ממנו, עובר שינוי.

יש כמה אופציות. זה יכול לערער אותם מבפנים ולהעמיד את כל מה שהאמינו בו ובנו בתוכם במשך שנים בסימן שאלה. הם ישאלו את עצמם : מה לא נכון או לא טוב בדרך חיים שלי שהאדם הקרוב אלי עשה שינוי…

זה עלול להיות מפחיד ומקטין מאוד. הם יכולים לבחור להיות אמיצים ולבדוק עם עצמם האם גם להם יש צורך בשינוי ואז התקשורת עם מחולל השינוי תיהיה מתוך כבוד והקשבה. ואפשר גם אחרת. להשתיק את הבלגן שנוצר מבפנים ע”י קנטור והתרסה.

אדם שמאמין ומחובר באמת לדרך שלו , מסוגל גם כשזה קשה להכיל ולכבד דרכים שונות משלו.

חשבי על קרובייך מה מניע אותם? האם הם באמת מתריסים , אולי שאלות מסוימות נשמעות לך כהתרסה..

חשבי עד כמה הם באמת מעונינים לשמוע ממך או רק רוצים להשמיע.

בגדול, אני חושבת , לו ניקח לדוגמא סטודנט לרפואה ונבקש ממנו הסבר מקיף על פעילות הלב .. בעיות נדירות בכבד ושאלה לגבי גלגל העין. הרי לא יעלה על הדעת שיש לו לתת לנו את התשובות הנכונות והמדויקות. אומנם הוא לומד רפואה. אבל הוא רק לומד. הוא יפנה אותנו לשם כך לפרופסורים המומחים לדבר, שיש מאחוריהם שנים רבות של לימוד ונסיון בשטח.

אני חושבת שזה מקום רגיש אצל בעלי תשובה או מתחזקים. הרצון להסביר או להצדיק את הדרך שבחרו בה. אבל במחשבה שניה. הם כעת ‘סטודנטים’ ללימודי יהדות. והנסיון לתת תשובה לכל דבר לא אפשרי , לא כי אין תשובה אלא כי הם כעת בשלב של למידה. נכון יותר בעיניי, אם באמת מחפשים תשובה ולא מתוך רצון להתריס להפנות את השואלים לכתובת שתתן מענה  ולא חסרים כאלו.

לעת עתה מה שאני חושבת זה, שכאשר את שומעת מהם התרסות וכו.. את יכולה להקשיב ולהגיב בכבוד ולא בהכרח להביא תשובות. חשוב לתת להם תחושה שהם חשובים לך ואת מכבדת את אורח חייהם ויחד עם זאת הסתיגות לגבי עצמך. אל תנסי לתרץ את עצמך או להסביר,   כרגע את יודעת שאת בתהליך של למידה  וברור עם עצמך, ומולם זה יכול להישמע בערך כך: “אני שומעת את הקושי שלך לקבל את זה שבחרתי ללמוד כך וכך..אני יודעת שאת חושבת אחרת, אבל כרגע בשלב הזה של חיי, זה מה שנכון לי..” כמובן המילים יהיו שלך, אני רק מעבירה לך את הרוח. חשוב שתרגישי בטוח בזה שאת לא אמורה לספק תשובות ,המקום שלך לכבד ולהיות מחוברת לבחירה שלך.

אני רוצה להתיחס לתפקיד של הרבנים ביהדות.

תורה -מלשון הוראה. הרב מעביר את המסורה מדור לדור. יש שתי נישות שעוברות דרכו. אחד עניני ההלכה .שזה נלמד מתורה שבכתב ובעל פה וקיבל את זה דור אחר דור עד משה רבינו. ובזה אין שינוי בין רב לרב. כולם כפופים לאותה הלכה.

והנישה השניה זה השטח ‘האפור’ שזה דרך חיים. אין כאן אסור או מותר, כל רב לפי הדרך היחודית לו מנהיג את עדתו. כאן נכנסים כל הדברים שהם דרך בעבודת השם. האמת היא אותה אמת, אבל הדרכים המובילות אליה הם רבות. וכל אחד לפי שורש נשמתו מוצא את הדרך שמתאימה לו למילוי והשלמת תפקידו.

נהיגה -אין בזה הלכה פסוקה מסיני. זה נכנס בגדר של דרך חיים .

איך את רואה את זה? מדוע דוקא בענין הזה עולה בך שאלה של אסור ומותר? מה הצורך שלך ואיזה דרך חיים נכונה ומדויקת עבורך?

כל אלו שאלות שיובילו אותך למצוא את השביל הטוב והנכון עבורך למסע שמח ואמיתי כאן בעולם.

ואני רוצה להוסיף, כמובן שהתקשורת תגנה ותדבר רע על החרדים והרבנים, אחרת ממה יהיה לה ריטינג? היא לא תעלה לכותרות את פעילות הקרוב והחיבור בין חלקי העם, את הגמחים למיניהם. זה לא יעשה אותה פופולרית. אבל השמצות וסיפורים קיצוניים הם טובים בשביל לשרת את הצרכים שלה..

בנוסף אני רוצה להתיחס לנקודה נוספת שהעלית, לדבריך נראה שהבית נהרס בגלל הדת.

מה זה בעיניך דת?

התורה מורה לאדם את הדרך הנכונה להיות שלם , להרגיש ממוצה ומאושר מבפנים. אם יש הרס צריך לבדוק מה אולי התפספס בדרך או איזה דבר צריך לשים במקום המדויק לו כדי שיהיה איזון.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. את בחורה אמיצה וכנה , אני מאמינה בכוחות שלך להשפיע טוב לעצמך ולסובבים אותך.

כל הטוב והשמחה

אילה

ayala767@gmail.com