שלום לך

מדבריך ניכר שאתה שואף לעשות טוב ורוצה באמת ובתמים לעשות רצון ה’,  והרצון הוא העיקר בעולמנו!

אם אני מבין נכון מדבריך, אתה חושש מהבלתי ידוע; הִבַּעת גם חשש שדווקא הגאולה היא המפחידה, כי אז יבואו חשבון עמנו.

ובכן דע, שכל מושג הגאולה לא כל כך ברור. מהרמב”ם (הלכות מלכים, פרק י”א) עולה כי ימות המשיח הם ימים רגילים ככל הימים, אלא שבימים אלו הטרדות החיצוניות (האיומים הפוליטיים וכל המעכבים הקיימים) יפחתו בצורה משמעותית, וכך נוכל להתייחד יותר בעבודת ה’.

כלומר לפי תפיסתו של הרמב”ם גם רישיון נהיגה תוכל לעשות בימות המשיח?.

ככלל, הרמב”ם כותב שהאדם לא יתייחס לאגדות ומדרשים בעניין גאולה ומשיח. הדברים גורמים לבלבול לא קטן ואף לפחדים, כפי העולה ממכתבך:

והנה לשונו הזהב של הרמב”ם:

“ולעולם לא יתעסק אדם בדברי אגדות ולא יאריך במדרשות האמורים עניינים אלה וכיו”ב, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה” (הלכות מלכים פרק י”ב, הל’ ב)

חלק גדול מהאדמורים החסידיים חזרו ואמרו בדרשותיהם שהציפייה לגאולה היא היא הגאולה העצמית. כלומר שהאדם יעלה בעבודת ה’, בלימוד התורה בעבודת המידות, בפרגון לחבר, בכיבוד אב ואם וכד’. כל אלו הם עיקר הגאולה.

במילים אחרות הציפייה לגאולה היא הרצון האדיר (שקיים בך, כפי שפתחתי את דבריי) להיות טוב יותר.

אך רצון לא מספיק. העולם הזה הוא עולם המעשה.

אני מציע לך, להשתמש בספקנות ובאי הידיעה שהצגת במכתב, כמנוף לשלמותך האישית. קבל על עצמך קבלה קטנה אך משמעותית. קבלה הקשורה דווקא לתחומים שבהם קשה לך יותר.

אני בטוח שאם תשתפר בתחומים אלו, קידמת את הגאולה,  הגאולה האישית שלך ועל ידי כך גם את הגאולה הכללית.

תנסה תמיד לנתב את הפחדים שעולים לך בכל תחום לפסים מעשיים. תמיד תקבל קבלה (קטנה וקלה לביצוע), הקשורה לתחום. הפחד (מהסוג שאתה כותב) הוא הרגשה לא ברורה ומופשטת, המעשה הוא הברור והמוחש. זה מה שה’ רוצה מאתנו.

בנימה אישית אומר לך שהעצה שיעצתי לך, היא גם עצה עבור עצמי.

בהערכה כנה ובברכת הצלחה!

משה

moshumiryamk@gmail.com