The Butterfly Button
לספר בשידוכים על הבחור שהייתי לפני כמה שנים?

שאלה מקטגוריה:

תודה רבה לכם על התשובות הנהדרות ועל האפשרות לשאול.
שאלתי נוגעת לרבים וטובים מאיתנו ,דפדפתי באתר ולא מצאתי מענה ישיר.
אני בחור חרדי שלומד בישיבה , ומתחיל בימים אלה את שלב השידוכים
ואני נמצא מול שאלה קשה, שיש כלכך הרבה סוגי תשובות. תשובות פסיכולגיות ותשובות תורניות.
ברור לי שהתשובה יכולה לזוז בצורה מסויימת מאחד לאחד ,בהתאם לאופיו והיכן שהוא נמצא כיום ואיך שהוא מסתכל עלזה מהעיינים של היום.
אז ככה . בעבר (עד לפני שנתיים) לא הייתי במקום הרוחני שאני נמצא כיום .
ובהתאם לחברה סביבי ולערכים ודעות שלי אז. היו לי גם כן קשרים עם בנות .היו דברים שהיו בגיל 15 שהם פחות מעיקים עלי
לעומת דברים שהיו עד גיל 20. שזה תופס מקום יותר ,וככל שיש קשר בגיל בוגר יותר ממילא הקשר תופס יותר מקום מבחינה רגשית .וכך גם הצד האינטמי והמיני. עדין היו גבולות שלא היתי מוכן לחצות
מהתקווה שיום יבוא והתאפס על עצמי ויתחבר יותר.
וכך היה .בשנתיים האחרונות התחזקתי והתעליתי ונהייתי מהבחורים המובילים בישיבה בה אני נמצא.
מדובר בישיבה של בני עלייה ( זה חשוב לשאלה בהמשך)
אתייחס גם לפרט מהאישיות שלי
אני בחור שמשתדל להיות מאוד ישר. אני אלרגי לשקרים
ואם אני משקר ארגיש מצפון בהתאם לערכים שלי.
וכיום בעולם השידוכים, אני לא יודע איך והאם ?אני אמור לפתוח את ההיסטוריה שלי
שמעתי תשובות רבות מהעולם הרבני שברגע שאתה חוזר בתשובה אתה לא צריך לספר את זה וזה בינך לבורא עולם .וגם טענות שאם אספר לה ,והיא עדין תהיה מעוניינת בהמשך החיים זה יכול לחזור אלי כבומרנג בתקופות מאתגרות יותר בזוגיות. וזה שאני מסתיר את זה בצורה מסויימת גם מגן עליה מלהישרט עלי בהמשך. ובאמת זה נשמע נכון .אבל ואבל גדול
אני לא מתחבר לתשובות האלה.
אני מרגיש שאני מרמה פה את האדם שמולי
ואפילו יכול להיות מקח טעות במקרים מסוימים
ואני לא אוהב לשמור דברים כאלה בבטן
ומהצד הפסיכולוגי . שכשיש סוד שמוסתר בין בני זוג זה מורגש
ומשליך על האינטימיות של בני הזוג.
גם שמעתי דעת של כן לספר כשזה מתקדם יותר
ולנסות לגמד כמה שיותר את העניין.
ואסור לא לספר וזה יעשה רק נזק.
איך אני פותר את הפרדוקס הזה??
ואם כן לומר .אז מה בדיוק לומר?
ואיפה זה בסדר לומר לה שלא באלי לפרט יותר?
כי אם יש דברים שגמדתי ואין לה מושג מהם . אז שוב חזרנו לאותה בעיה
שזה לרמות אותה.
הנטייה הטבעית שלי היא כן לספר . אז כן אשמח לדעת איך עושים זאת בצורה הכי יעילה וטובה.
אבל גם לשמוע את הצד שאומר לא לספר. ואולי תוסיפו פרטים שלא שמעתי וזה ישנה את דעתי
תודה רבה.

תשובה:

תשובה

שלום לך איש יקר ותפוס במחשבות.

כל הכבוד על הצעדים המשמעותיים שעשית, ההתחזקות וההתעלות ב"ה. אשריך מי כמוך.

אתה פותח בכך שאתה מתחיל את שלב השידוכים, ונמצא מול שאלה קשה ביותר. שיש עליה מענה רחב מכל הגוונים, מענה תורני, ומענה פסיכולוגי.

אני רוצה לשאול אותך שאלה חשובה מאוד, ואתה תשתדל לחשוב עליה ברצינות, ולענות עליה לעצמך בכנות גמורה.

אתה מספר בחדווה רבה ובסיפוק, שמזה שנתיים אתה לומד בישיבה לבני עלייה ואתה מטובי הבחורים. על פניו אתה היום נמצא במקום אחר לגמרי ממה שהיית בעבר.

נכון, היית בעבר הלא רחוק, בעולם קצת אחר, קצת שונה, השתעשעת קצת כנער, עשית דברים כאלה ואחרים, טובים יותר וטובים פחות. אך כיום התבגרת ונעשית לאיש. אתה בעשור השלישי לחייך, איש בוגר ויצוק, שבחר בדרך, עמל בה, סלל אותה, וכעת יודע את דרכו הלאה בעז"ה להמשך עליה בתורה ויר"ש.

ואני הקטן עומד ותוהה תהייה רבתי, מדוע הדילמה הראשונה שאתה מתמודד איתה בעוצמה כה רבה היא לגבי עברך, עד כדי כך שהוזקקת לילך לרבנים רבים בעולם, ולתומכים ויועצים מהצד הפסיכולוגי, לשמוע דברם ועצתם, מה לעשות ואיך לנהוג. מדוע הדילמה הזאת כלפי המעשים ההם שעשית בעבר ואינם עוד איתך כיום, אוחזת בך ותופסת בך ולא מניחה לך להתקדם.

נכון, אתה זוכר את עברך, את מעשיך, חוויות חקוקות בך, הלא בן אנוש אתה.

אבל עברת דרך, ובחרת מרצון אישי גמור, לילך בדרך אחרת, דרך הישר, דרך האמת, דרך הטוב.

וכיום אינך כזה כלל, כיום אתה מחפש שידוך הגון וראוי.

מדוע עוד לפני שפגשת בבחורה כלשהיא, אתה כבר דן ודש בדבר, כאילו אתה כבר יודע היטב שזה יפריע לך ולה ולכם ולכל החיים. מה הלחץ שלוחץ אותך, ומה הבהלה שמבהילה אותך, הלא המחשבות והבלבולים הללו, הם עצמם גורמים לכך שתתבלבל ותינזק.

*

אני במקומך, בהתאם לעולם הרוחני בו אתה נמצא כעת, הייתי מתעסק כעת בללמוד מהו בית יהודי, איך בונים בית יהודי, מהי משמעות הזוגיות, איך צריכה להיראות זוגיות, מהו קשר, ומהו קשר יהודי, ועוד ועוד.

הלא אלו הם חייך בזמן האחרון, חיי קדושה וטהרה, אם כך עסוק בקדושה בטהרה, בהתקדמות ובשמחה. ומה לך מתבוסס בדמך.

אל תחשוב ואל תחשוד בי, אינני בא חס ושלום לפגוע בך, לגעור בך, או חס ושלום לזלזל בך. ממש לא. להיפך יש בי הערכה גדולה ועצומה אליך, אתה גיבור בעיני, גיבור עצום. ובמעשיך הברוכים אתה מתקן אתה מתקן את עצמך, את סביבתך, ואת העולם כולו.

איני בא גם לומר שלא תתעסק בבעיה זו, ברור שאתה צריך למצא פתרון נאה, שישקיט את לבבך ואת נפשך, בכל מאודך, אין בכך ספק.

אני רק בא לנסות ולחדור איתך יחד וברשותך לעומקם של נבכי הנפש, ושם לנסות לנקז משם את המורסה, אך במעט ודיי.

*

משהו פנימי לוחש לי, שבלא שום קשר לשלב השידוכים שאתה נכנס בו כעת, תקופה זו, על כל התנסויותיה המיניות, חוויות הנערות העזות, הכיסופין, החשק, התשוקה העזה, והפורקן, כל אלו אוחזים בך ולופתים אותך עד תמצית לשד הנפש, מטלטלים אותך כל העת, ולא מרפים ממך.

ואמנם אתה כגבר נאזר בגבורה, מתנער ומתעלה, מתנער ומתפלל, מתנער ומתקדם הלאה. אך משהו בתוכך לא שלם עם מה שהיה, משהו בתוכך שונא ומתגעגע כאחד, בורח ורודף בבת אחת, צועק וזועק באותו הפה.

*

עליך להתרכז ולחשוב על כך. להעמיק ולנסות להבין, אתה בן אדם, אינך מלאך. אתה בן אדם. ובן אדם שחווה חוויות עמוקות, הן נחקקות לו בנפש עמוק פנימה באופן שלעיתים הוא זוכר אותן כל החיים כולן, עד גיל זקנה ושיבה.

אנחנו איננו יכולים להמית את הנפש שלנו, אם נמית אותה, היא תחיה מחדש ובעוצמה רבה מאוד.

היית במצב מסוים, חופשי יותר, משוחרר, נטול עול, נער לימים, חווית חוויות התנסות שככל הנראה לא ישכחו ממך. התבגרת ובחרת בדרך רצינית יותר, דרך נכונה יותר.

אבל, ואבל גדול, הדרך הזאת היא דרך מגבילה יותר, הדרך הזאת יש בה תחומים, חוקים ומגבלות. ובדרך הזאת צריך ללמוד היטב היטב איך צועדים בה, ושומרים על השמחה, על החדווה, על הנפש הסוערת. את הדרך הזאת צריך ללמוד איך היא עצמה נהיית מקור השמחה החדווה השלווה והעונג. זה לא קל וזה לא בא ברגל בכלל. זה עולם אחר. זה עולם רציני שבא בתהליך איטי, אך תוצאותיו הן תוצאות אמת, תוצאות חיים.

עליך להבין זאת, להבין לנפשך, להבין מה סוער בה, מה מתחולל בה, מדוע היא כל כך פוחדת מהבאות.

היא פוחדת מהדיסוננס הזה, מהסתירה הפנימית הזאת, אני כאן או אני שם. מי אני בכלל. וזה מתבטא בשאלתך החשובה והכנה.

והתשובה על כך היא, ראשית לכך, רגיעה, להירגע, אתה אדם טוב, שהולך בדרך הישר, אתה בסלילת הדרך כעת, ואתה בונה את עצמך, אתה חופר יסודות, שם בטון, ויוצק קומות.

לאחר מכן, תכיר בכך, שיש בך בפנים מחשבות טובות, כל מחשבותיך מחשבות טובות, וגם אלו שנדמות לך כמחשבות רעות, הלא הן שלבים בסולם לעלות מעלה מעלה. אל תיבהל מהן, אל תילחם בהן, תחווה אותן כפי שהן, ותאמר להן, הייתן נהדרות כמו החול ששיחקתי בגן, כיום אני רוצה הלאה, אני רוצה להתקדם, אני רוצה לבנות משהו אמיתי, משהו פנימי, משהו שמרגיש לי יותר נכון. בואו מחשבות שלי, ולכו לכן חזרה, חיזרו אל הרוח, חיזרו אל העולם, ואני אלך לי הלאה במשעול העולה בית א-ל.

*

כפי שכבר ניחשת, אינני מתכוון לענות לך על השאלה, האם לומר או לא לומר. יש לך כבר מספיק תשובות מכל סוג שהוא. ואני לא אוסיף לך שום פרטים נוספים שאינם בידך.

אתה מספיק חכם פיקח ונבון לבחור לך תשובה שנראית לך מתוך המבחר, ולבצע אותה כראוי וכמו שצריך. הרי אני סומך עליך מעכשיו, שכל פעולה שתעשה, כל מילה שתאמר, תעשה זאת על הצד הטוב והמועיל ביותר.

אני כאן אך ורק לומר לך יקירי, שאתה באמת יקר, ואתה באמת חביב לפני הבורא, ואתה צריך לדבר לנפשך כעת את מה שדיברנו למעלה, ולפעול בה נפלאות לאט לאט בבטחה ובבטחון.

*

אין בך שום פחד או אלרגיה לשקרים, ואין בך גם מצפון. וכי אתה הולך לספר לכלתך את כל מה שעבר עליך מיום לידתך ועד עתה? אין לי ספק שלא תספר לה שהמורה מכיתה ד' חבט בך בידך על כך שלא הכנת שיעורים בזמן.

ומדוע לא תספר לה על כך?

אני אומר לך מדוע. משום שסיפור זה אינך רואה בו שום משמעות לחייך כעת, לכן שכחת אותו, והוא אינו מבקר אצלך במוח יותר.

כך גם סיפור זה, אם תשלים עם עברך, תזכור אותו לטובה, תרפא את התחושות, תשלים את המריבה בין גופך לנשמתך, הרי שסיפור זה לא יתפוס נפח גדול יותר, מהסיפור ההוא הישן מכיתה ד'.

אתה לא חייב כלום לאף אחד, אתה בן אדם בוגר, שבוחר לספר את מה שאתה רוצה, את מה שנובע ממך, את מה שהוא חלק מנשמתך כעת. אתה לא מרמה אף אחד, ואין בכך שום מקח טעות, וזה לא חייב להשליך על שום פרט מחייך.

מאידך ובהחלט, אם נטייתך הטבעית היא לספר, אתה יכול לבחור גם לספר לה, ולספר את זה בשלימות גמורה, בלי להקטין ובלי לכחד דבר, היא לא תישרט מכך בהמשך. אתה יכול גם להוסיף ולהגזים אם מתחשק לך, הכול לפי רצונך האישי חוכמתך ופקחותך.

וכמובן, הכול באחריותך.

אך הדבר החשוב מכל, הוא שתפעל בעצמך רוגע ושלווה, ואחרי הפעולות שלך ימשכו הלבבות, ותתקבל אצלך החלטה שתהיה טובה איתך ואיתה בעז"ה.

אני מאחל לך מקרב לך מעריך,

שתמצא את האחת, שתהיה שלך. שתקשיב ותשמע, שתאהב ותשמח.

שיהיו לכם חיים טובים ומאושרים, חוויות טובות ומועילות

דוד ברנהולץ

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. איזה יופי של תשובה
    כבעלת תשובה אפשר במקרה שלי שמצאים לי (בגילי המבוגר יותר) אני פשוט מחפשת בן זוג שגם הוא בעצמו בעל תשובה ולכן ה"סודות" והעבר פחות מאיים מפחיד ומרתיע גם אותו… ואפילו "לא מעניין…"
    בשורות טובות
    ש.ט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...
אין לי כוח לחזור לשידוכים אחרי שהתגרשתי
תחילה אציג את עצמי. בגיל 19 התארסתי וחודש לפני חתונה ביטלתי לאחרונה התגרשתי לאחר שנה וארבע חודשים של נישואין שמתוכם 6 חודשים היינו פרודים והיום כשמציעים לי הצעות ואני יודעת מה מצפה לי ואיזה עבודה קשה זו נישואין אני לא בטוחה שיש לי כח להתחתן כרגע. מרגישה צורך לנוח לפני...
הבחור שתמיד רציתי התארס ואני צריכה אמונה שהכל לטובה...
אשמח להכוונה ייעוץ נקודת אור ותקווה אני בחורה בת 24 והמסלול שהקב"ה הוביל אותי בחיים בהקשר לשידוך שלי הוא קצת קשוח עבורי אבל אני יודעת ללא שום ספק שהכל לטובתי והכל מדויק עבורי ובדיוק כאן אני בבעיה. יש לי קושי גדול לשלב את האמונה שלי בהקב"ה במה שעברתי, לבין התחושות...
הבן שלנו בקשר עם בנות?
מסיבות שונות יש לנו חשד שהבן שלנו בן 17 מנסה קשר עם בנות. רק חשד. ילד טוב, הולך בתלם, לומד טוב (ישיבה תיכונית, אם זה משנה). מה נכון לעשות? איך לגשת לנושא? האם צריך בכלל להמשיך לברר את החשד כל עוד אין משהו ברור? האם כדאי לדבר איתו על זה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן