The Butterfly Button
להישאר בישיבה אם משעמם לי בה?

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה רבה מראש על האתר המקסים!
רציתי לשאול התחלתי השנה ישיבה גדולה היות וישיבה גדולה שונה בסגנון שלה מישיבה קטנה שבישיבה גדולה לומדים רוב הזמן בחברותות ולא שיעורים שיש כמו בישיבה קטנה הישיבה שבה אני לומד אומנם לא מלחיצה מבחינת לימוד ומחייבת ללמוד אבל בסופו של דבר גם בחור ישיבה הוא בן אדם ולא יכול ללמוד רק גמרא בסדרים של שעתיים ושלוש שעות רצופות אז אני ניסיתי ללמוד גם דברים קלילים יותר או סתם ללכת למיטה בפנימייה ולהשתעמם ואם ככה אז למה סתם להיות בישיבה סתם להעביר את הזמן וחלק מהזמן ללמוד וחלק סתם להשתעמם רק כדי להישאר בתיבת נח של הישיבה לא יותר עדיף כבר ללכת ללמוד מקצוע או משהו אחר מאשר לשרוד את השנים הללו עד החתונה או שעדיף להישאר ולהנאות עד כמה שאפשר מהישיבה גם אם אני רק יותר קובע עיתים לתורה יותר מאשר מישהו שתורתו אומנתו רק בשביל תיבת נח של הישיבה ועיצוב האישיות והבניה הרוחנית ואם ככה אז למה צריך ללמוד מסכתות ישיבתיות ולא כל אחד מה שהוא אוהב ומה שליבו חפץ כי למשל בישיבה שבה אני לומד לומדים מסכת שכבר למדתי בישיבה קטנה וגם זה חומר שאני פחות אוהב ומתחבר ועוד שאלה קטנה לגבי המילים "ביטול תורה" האם זה אומר שאני חייב ללמוד בכל רגע פנוי כי אם לא יש לי עבירה על כל רגע ואם זה באמת נכון אז למה השולחן ערוך והרמב"ם פסקו שצריך לקבוע זמן לתורה ביום ובליחה(קביעת עיתים) ואפילו יש מישהו שסובר שמספיק לקרוא קריאת שמע בשחרית וקריאת שמע בערבית וגם הרי התורה אין לה שיעור אז מספיק אפילו רגע אחת או אות אחת של לימוד תוורה ומקיימים מצוות לימוד תורה וגם ראיתי שהבעיה בבטלה תוצאות שלמה שמביאה לידי שעמום ואז לידי חטא ומי שמשתעמם ולא בא לידי חטא מה תהיה בעיה אז ועוד אם הוא לומד דבר שאותו משעמם אז הוא יתבטל אז למה שכל אחד לא ילמד מה שהוא אוהב ולפי הכוחות שלו אני מקווה שתוכלו לעשות לי קצת סדר ולענות לי תשובה טובה על כל השאלה הארוכה הזאת מקווה שזה לא היה יותר מידי ארוך!(:

תשובה:

לבחור היקר והחשוב מאוד!

ראשית כל מכתיבתך וליקוט השאלות שהצגת נראה שאתה בחור איכותי ואכפתי, עם לב גדול ורצון אמיתי לעשות את מה שנכון ולא רק את מה שנוח, וקבל את הערכתי על כך.

ראשית אתייחס נקודתית לכל אחת משאלותיך, ולאחר מכן על כולן באופן כוללני.

האם קשה ללמוד גמרא כל כך הרבה שעות?

השאלה הראשונה שלך עוסקת בקושי לעסוק בלימוד גמרא שעות רבות, שנובע למעשה מכך שאתה מוצא את עצמך מול הגמרא רוב שעות היום, מאז עלית לישיבה גדולה.

הנחת היסוד בישיבה היא שבחור שיודע ללמוד ומתחבר ללימוד, יוכל ללמוד גם שעות רבות.

מי שמחובר ללימוד – יכול ללמוד גם 10 שעות ביום ויותר.

מי שאינו מחובר – קשה לו ללמוד גם שעה ושעתיים.

וכיצד מתחברים? קודם כל לומדים ללמוד. בחורים רבים בעולם הישיבות אינם יודעים ללמוד גמרא, ומשכך – לא פלא שאינם מתחברים.

למה הם לא יודעים? כי הם לא למדו לעשות זאת, וכלל לא משנה "באשמת" מי. וכאן המקום לבחון את עצמך, האם אתה יודע להכין דף גמרא לבדך, בלי עזרה, ולמסור עליו שיעור דף היומי? תשובה לשאלה זו משנה מאוד את שאלתך.

את התשובה חיובית – צריך לבחון סיבות נוספות לחוסר החיבור.

אם התשובה שלילית – מה הפלא שאינך מתחבר ומתקשה להתמיד, איך אדם יכול לעסוק במשהו שהוא לא מבין אותו, כל כך הרבה שעות?

ומה עושים? לומדים ללמוד. יש ספרים שעוסקים בכך, ביניהם הספר הנפלא 'שותף לדף' של הרב משה יודלוב וספרים נוספים, שמסייעים בהבנת העקרונות של הגמרא. אם תתקשה חפש מידע לגביו בנפרד.

האם ללמוד גמרא או מקצוע?

בנוגע לספק שהצגת, האם ללמוד גמרא או שכבר עדיף מקצוע.

ובכן, התשובה לשאלה הקודמת, משליכה על שאלה זו. רק כאשר תרגיש שאתה יודע ללמוד היטב גמרא, תוכל לקבל החלטה האם אתה מוצא טעם וסיפוק בה, או לאו.

וככל שלא תנסה להתאמץ ולרכוש את מיומנות לימוד הגמרא, מדוע שבמקצוע אחר כן תרצה להתאמץ? הרי שום מקצוע רציני אינו נרכש על ידי לימוד קליל ונוח. כל הישג דורש השקעה, כל ידע דורש למידה.

אני לא אגיד לך מה ללמוד, התפקיד להחליט הוא שלך. הבחירה בידיך.

אך אני ממליץ לך להידרש לשאלה זו מתוך בחירה מודעת, מתוך אפשרויות רציניות ואמיתיות המונחות לפניך. וכדי שזה יקרה – עליך לעבור קודם במסלול לימוד הגמרא.

אל תהיה לוזר!

בנוסף, חשוב לדעת כי לימוד הגמרא בישיבה מעניק סל כלים ייחודי ואיכותי ללמוד, שיכול לסייע לו בחיים – גם אם יבחר בדרך של עבודה.

בחור שלומד ברצינות בישיבה, מסגל לעצמו תכונות של רצינות ולמידה שיעזרוהו להשיג הישגים רבים בעתיד. אך בחור שחי באזור הנוחות שלו, ואינו מתאמץ כלל אלא מבלה את ימיו בלימוד מועט ובעיקר בחוסר מעש, מסגל לעצמו תכונות של מפסידן, כזה שלמרבה העצב וככל הנראה לא יצליח כמעט בשום תחום בחייו.

זאת מלבד עצם הבעייתיות הכרוכה בחוסר מעש, שכפי שהזכרת אתה – השעמום מביא לידי חטא.

פתרון לשעמום או דרך חיים?

חשוב להבין עוד, שחובת לימוד תורה אינה בשביל להימנע משעמום. זהו לא פתרון תעסוקתי, אלא תורת חיים. תורה שמלמדת אותנו כיצד לחיות, ומחברת אותנו למטרת הבריאה ותכליתה.

לכן עצתי לך, בחור יקר, אל תתן לימים לחלוף בחוסר מעש. אל תסגל לעצמך תכונות של לוזר ומפסידן. וקום ועשה! קום ופעל!

איסור ביטול תורה

ולגבי הדיון ההלכתי בגדרי איסור ביטול תורה, ומצוות לימוד תורה – קטונתי מלהשיב, כי איני פוסק הלכה. אולי תוכל לראות פירוט נאה כאן

אך מניסיוני, הדיון הזה אינו מוביל בחורים לעיסוק בלימוד תורה ברוב המקרים, מעבר לקביעת עיתים בסיסית ביותר.

המטרה היא לא שתלמד תורה 'כי חייבים'!

המטרה היא שתעשה זאת כי לבך חפץ בכך!

אמר כבר אחד מגדולי הדורות, "אם הייתה לי שרשרת של ברזל שיכולה לחבר את הבחור לגמרא – הייתי משתמש בה, אבל מה נעשה ואין כזו…"

העיסוק בגדרי ההלכה של חיוב תלמוד תורה, לא יכול להחליף את העיסוק בשאלה – כיצד מתחברים באמת ללימוד תורה, וזו השאלה שלדעתי עליך לשאול את עצמך בנקודת זמן זו.

עלה והצלח ידידי, ושוב התנצלותי על העיכוב בתשובה, שנבע מעומס רב.

ישראל כ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן