בחורה יקרה מאוד,

בדור שבו כולם מניפים את דגל ה"מגיע לי" מרגש מאוד לקרא את שאלתך.

שאלה כנה, רגישה, אכפתית והכי חשוב בעיני, בוגרת אחראית הגיונית ומציאותית.

אז לפני שנגיע לפירוק השאלה למרכיביה, אני מחזקת אותך על התכונות הנפלאות שיש בך, המורגשות מבין השורות והמילים.

ועוד אומר לך, שרבים מפסוקי אשת חיל, נתן לומר עליך, עוד טרם היותך ל"אשת" את כבר עושה חיל במחשבות כלכליות הגיוניות, ובהירתמך למאמץ הפרנסה המשפחתי והאישי שלך.

וכעת לשאלתך.

בדור שלנו ואולי גם בדור הקודם, התקבעו במסמרות כל מיני "נורמות", שחלקן בלתי הגיוניות.

למשל, הנורמה הליטאית שבה הורי הכלה נושאים בעול רוב ההוצאות כולל דמי הדירה, היא נורמה בלתי הגיונית, ובפרט שנהוג בחוג הליטאי שאבי המשפחה שוקד על תלמודו רוב שנות חייו.

למרבה המזל בכל דור, יש קבוצה שמחליטה לשבור את הנורמה, לעיתים אפילו לבוז לה. ואולי את אחת מאלה שיבנו מהלך אישי לנורמה אחרת, הגיונית יותר שפויה יותר אחראית ומציאותית. אשרייך!

התיאור שאת מתארת הוא מציאותי והגיוני ביותר.

משפחה חרדית ממצעת, שיש בה ברוך השם גם מספר ילדים מרובה, גם אם שני ההורים מצליחים להביא הכנסה חודשית, ההוצאות הכלליות הם רבות מאוד ובדרך כלל ההכנסה מספיקה לצרכים החודשיים בדיוק. חסכונות לטווח ארוך הם בהחלט, לא תמיד שגרה של משפחה מסוג זה.

ברוך השם את גדלה בבית מבורך, יש בו הוצאות, את מתארת הורים שלא מחסירים דבר, וזה נפלא שאת מודעת, לגודל המאמץ לספק למשפחה את כל צרכה. יחד עם זאת את מודעת לקושי הגדול לספק את צרכי החתונה.

בואי ננסה להבין את ה"בעיה" בשלבים, ולפתור אותה לרוחך.

את השלב הראשון לעניות דעתי עברת בהצלחה. השלב הראשון הוא להבין את מקור ההכנסות, ואת סך כל ההוצאות ולהבחין במאזן בניהם.

את מודעת לתהליך הכלכלי שלך (של הורייך) ומבינה אותו כמציאות.

שלב שני לעניות דעתי צריך להיות רשימה של ההכנסות שלך, רשימה של המעשרות שלך, רשימה של הצרכים שלך כולל הסכומים ורשימה של חישוב מסלול מחדש.

רשימה זו תסייע לך מאוד להבין מה מצבך כעת מבחינת מאזן הכנסות הוצאות, וכיצד תוכלי בעתיד להשתתף בחלק מהוצאות החתונה.

כשתכיני רשימה מציאותית אולי תגלי שיש לך אפשרות לחסוך יותר. או לוותר על הוצאה אחת פחות חשובה למען הוצאה אחרת יותר חשובה.

בדרך כלל כשמבצעים רשימות לומדים את נתוני המציאות טוב יותר, ויכולים "לשלוט" בהם, באמצעות קבלת החלטות חדשות, שונות מאלה שהיו עד כה.

שלב שלישי והוא בלתי נמנע הוא שיחה עם ההורים.

אם יש לך קושי לשוחח עם שניהם יחד חשבי עם מי תוכלי לפתוח בשיחה בראשונה, עם האב או האם, ואח"כ תרחיבו את השיחה למשולשת.

בשיחה זו כדאי שתשתפי את ההורים במחשבות שלך על החששות מפני הוצאות החתונה וכו' וגם תתארי את מה שאת עושה מצדך עד כה. כמה עובדת? מהן הכנסותייך? על מה את מוציאה כספים? כמה את חוסכת ולצורך מה וכו'…לשיחה זו יש פוטנציאל גדול מאוד של הקטנת החרדה גם שלך וגם ההורים.

מתח גדול מאוד מצטבר כאשר שני גורמים ששותפים לאותו פרויקט לא מתקשרים. כל גורם נושא בלבו את מחשבותיו, ומטעמים של בושה או חוסר אומץ, כל צד "סובל" את חרדותיו.

שיחה כזו יכולה לתרום גם קרבה בינך לבין הוריך וגם הבנה. קרבה כשהם יגלו את רשימת התכונות הנפלאות שלך, שהם היו פחות מודעים לה עד כה. הם יזהו שאת אכפתית, שאת אחראית שאת נושאת בעול עמם, וזו חוויית נחת ייחודית להורים לחוש חוויה זו.

הבנה, שאת ב"צד" של ההורים, מבינה את מצוקתם, מבינה את דאגתם, חווה אתם את דאגת מילוי צרכי החתונה וכו'…עד כדי כך שאת לא מוכנה שזו תהיה דאגתם, מצוקתם, את רוצה להשתתף בחוויה הרגשית וגם בחוויה של הנשיאה בעול.

נתחיל בספקולציה האופטימית: יש סיכוי גדול שבשיחה כזו, תגלי שההורים שלך פחות דואגים ממך לצד הכספי, ויתכן והם כבר גיבשו עמדה עם עצמם בהקשר של ההוצאות. בתקוה שהם ישתפו אותך בעמדתם, תוכלי להבין את המציאות לבוריה.

הספקולציה הפחות אופטימית: יתכן, ויתברר והוריך אכן במצוקה, והעובדה שאת מעלה את הנושא לדיון, עשויה להרגיע את מצוקתם, ולו מבחינת השיח המשותף בנושא, וההבנה שלהם שאת מודעת למציאות המורכבת.

אולי גם תשתפי את ההורים ברשימות שערכת, ובמסקנות הכלכליות שלך. ואם היו לך מחשבות חדשות אודות הכספים את יכולה לשתף אותם בקבלת ההחלטות שלך, ולשמוע את דעתם.

למשל, את יכולה להציע לחסוך את כל המעשרות לצרכי החתונה בחשבון הבנק בתוכנית מיוחדת. את יכולה גם להציע להשתתף בהוצאות הדירה או האחרות בסכום קבוע מעתה ואילך כל חודש כולל אחרי החתונה.

שיחה כזו תביא לתועלת מרובה לך ולהורים.

נכון לעכשיו את מוטרדת מאוד, המחשבות שלך הם ספקולציות שקרובות למציאות, אבל אינן בהכרח המציאות, בשיחה זו תדעי את המציאות כפי שהיא, ותשתפי את הוריך במחשבותייך. הורייך ישמחו לדעת שבתם אחראית ורצינית, והם יכולים לשתף אותה במאזן הכלכלי הקשור לענייני נישואייך.

כפי שאת מצטיירת ממכתבך, נראה שאת נערה איכותית והגיונית, ובזכות היותך מאוד מציאותית את מבולבלת. הבלבול נובע מההבנה שבמציאות שלך לא יתכן לממן את הנורמות הקבועות בציבור הליטאי.

כדי לא להרגיש מבולבלת כדאי לך מאוד לעשות סדר כלכלי ושיחות עם המשפחה על הנושא. אחרי שתגיעו לסיכומים החליטי עם עצמך, שהנושא הכלכלי טופל, ובחרי שלא לתת לו מקום בקבלת ההחלטות בהקשר של המיועד.

אגב, בהזדמנות זו אני רוצה לחזק אותך, לא לשאת חרדות, חששות ומחשבות לבד. נפלא שפנית לאקשיבה, ונפלא יהיה שתרגילי את עצמך לשתף את ההורים, בלבטים, בחששות וגם במחשבות טובות וקבלת החלטות אמיצות שלך. השיחה עם ההורים על כל נושא, בדרכים ראויות, מרחיבה את יכולת התקשורת שלך, ומלמדת אותך לשוחח עם קרובייך, על כל נושא. זו גם הכנה נפלאה לקראת חיי הנישואין בהם כמובן תצטרכי לשוחח עם בעלך, ולקבל יחד אתו החלטות כלכליות ואחרות.

עד כאן התייחסתי לצד ההגיוני המציאותי -כלכלי.

פתחתי בו כי היה נראה לי שכל מה שלא אענה, לא ישב על לבבך, עד שלא תיוודעי לדרך שבה נתן להתבונן במציאות הכלכלית וגם התקשורתית שאת מתארת.

כעת, נביט במציאות שאת מתארת כבעיה באופן נוסף.

את בחורה בגיל שידוכים, ברוך השם, רוצה להינשא. את מודאגת מהמצב הכלכלי ומעול החתונה ומרגישה שדאגה זו מעיבה על קבלת ההחלטות שלך בהקשר של המיועדים לך.

כאן המקום שלך לחזק את עצמך באמונה בהשם יתברך כזן מפרנס מכלכל ומשדך.

לפני שנים הרב גרינברג זצ"ל היה מסתובב בסמינרים של בנות לשיחוק חיזוק. היו לו שיחוק חיזוק שבהם חזר על עצמו המשפט שהוא בקש מאתנו שיהיה שגור על שפתנו ולבנו בהקשרים שונים של תקופות החיים, שידוך, לידה, שמחת ילדים, וכו'…."ריבונו של עולם, אני רוצה להינשא, מיליונים נישאו לפני מיליונים יינשאו אחרי, אני באמצע בין כולם. כפי שעזרת להם עזור נא גם לי בתווך"

כשאת נטלת על עצמך, את חלקך בהשתדלות מבחינת העול הכלכלי, מותר לך להרפות ולבקש מהקב"ה שיאיר את דרכך, יאיר את עיניך ולבך למצוא בחור ירא שמים, בחור צנוע שכשתציעי לו לשאת בעול הוצאות הנישואים, הוא יבין ואפילו יהיה גאה בך כאחראית וכשוברת נורמות. התפללי לקב"ה שיקל על הוריך את עול הפרנסה, שייתן להם ולך ברכה בעמלכם. שירעיף עליכם ברכה עד בלי די…

בהחלט נראה לי ראוי גם להתפלל על סדר המחשבות (כתוספת לעשיית הסדר), שהשם יסיר את הבלבול מלבך, שיבהיר לך את דרכך.

אני מאחלת לך מכל הלב שתזכי להינשא לבחור משכמו ומעלה שידע להעריך את תבונתך הנשית הנפלאה. שמחד, ירעיף עליך את מתנות הכלה הראויות לך ומאידך, יהיה מאוזן ומחושב בארגון שאר צרכי הנישואין. שיחד אתך יקבל החלטות ותבחינו בין עיקר וחשוב לטפל ופחות חשוב בתקופת טרום הנישואין וגם לאחריהם. שתזכו יחד תמיד להכיר טובה על כל מה שתקבלו.

מתפללת אתך שהתהליך יהיה בונה וחיובי, וייזכר בתודעתך כחוויית הצלחה בע"ה.

באיחולי ברכה והצלחה מעומק לב,

תקוה

את מוזמנת להמשיך ולפנות אלי בהמשך

[email protected]