The Butterfly Button
לא מוצאת עבודה ומרגישה תקועה בחיים

שאלה מקטגוריה:

אני בת 30, אמא ל2 ילדים
כבר במשך שנתיים מחפשת עבודה, מנסה , לא הולך
נופלת מתייאשת, ושוב מחפשת
אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה לעשות,, לא יודעת במה מתאים לי לעבוד, מרגישה שכל מה שאני עושה פשוט לא מצליח לי, משהו תקוע, ואני לא מצליחה להתקדם
אני אמא מתוסכלת, עצבנית וחסרת סבלנות
מרגישה שכולם סביב לא מבינים מה לא בסדר איתי,, ולמה אני לא מוצאת עבודה כבר, מה דפוק אצלי
יש לי כל מני תחושות מעורבות לגבי עבודה
אני בנאדם שצריך את החופשיות שלו, וגם במשך 5 שנים שעבדתי היה לי משפחתון פרטי, ואת כל ההחלטות לגביו אני קיבלתי
אני לא יכולה שמישהו יגביל את החופש שלי, לא מסוגלת שיהיה לי בוס שיאמר לי מה לעשות ויעיר לי הערות
לא יכולה להתחייב לעבוד במקום מסויים כל יום באותן השעות , אני בנאדם דינאמי
אני מרגישה שלהתחייב למקום עבודה, זה מבחינתי סוג של כלא, שקושר אותך ולא נותן לך לצאת,
קשה לי מאאדדד עם יחסי שליטה, בעל פעם שמישהו אומר לי מה לעשות ,למשל במקום עבודה, אני ממש מתכווצת, וזה לא קדור לחוסר בטחון עצמי, אני פשוט מרגישה שזה מקטין את ה"אני" שלי, וזה משפיל אותי
ניסיתי בתקופה האחרונה כמה מקומות עבודה ושום דבר לא התקדם, הכל נשאר תקוע
אני מרגישה שזה משפיע לי גם על העניין הזוגי, שבעלי פחות מעריך אותי, הוא כמובן מקבל את השליטה על ההוצאות בבית, כי הוא המפרנס, כמובן שאני קונה כל מה שאני צריכה, והוא נותן לי הכל, אבל עדיין המילה האחרונה בכל ענייני הכספים היא שלו, וזה גם דיי ברור,
אני דיי מרגישה לא יוצלחית, אשה של כשלון, אשה שלא מתפתחת, אשה שכל היום יושבת בבית ומקפלת כביסות ושוטפת כלים , אין לי נסיון בשום דבר שיכול לעזור לי בשוק העבודה, אין לי מקצוע אטרקטיבי שלמדתי,
באמת שכבר הגעתי לייאוש, אני בוכה הרבה, ומרגישה שהכל נגדי, ששום דבר לא מצליח לי
רואה כל בוקר את כל הנשים החרוצות, רצות לעבודה, מתוקתקות ויפות, ובצהריים אוספות את הילדים בחיוך גדול ועם אנרגיות שמעצבן אותי לראות
אני סה"כ רוצה להיות אמא טובה לילדים שלי, אני כותבת את זה כרגע עם דמעות בעיניים, רוצה להיות אשה טובה לבן זוג שלי
אבל התסכול , מהכל, הורס לי כל כך הרבה, אני עצבנית , ממורמרת , ומתוסכלת, וזה גלגל שאני לא מצליחה לעצור….
הלוואי שאני יצליח כבר לשבור את התקיעות הזאת, כי כבר התייאשתי

תשובה:

שלום לך אישה עובדת,

אמנם עדיין בלי תלוש שכר, אבל יש לי תחושה שאת עובדת קשה בלשבור את התקיעות שאת נמצאת בה, וזו עבודה קשה. מספר עצום של אנשים ונשים בישראל התעוררו הבוקר עם רצון לצאת לעבודה ובלי לדעת מה לעשות עם זה ולאן לקחת את זה. תחושות של תסכול, חוסר מימוש וייאוש הן התוצאה הראשונה, ובטווח הארוך יותר זה כמובן פוגע בדימוי העצמי, בזוגיות ובכלל בשמחת החיים.

אני מחזקת את ידייך בבחירה לנסות, לחפש, להילחם ולא להרים ידיים. אדם לעמל יולד, וכל אישה חייבת לעבוד. יש כאלה שמתאים להן לעבוד כעקרות בית במשרה מלאה, והן שואבות סיפוק ומילוי פנימי ממטלות הבית והמשפחה. זה נפלא למי שזה נפלא, לא לך. לפחות בשלב הנוכחי של חייך, את רוצה לעבוד מחוץ לבית. ברור שזה יתרום לך באופן אישי, וממילא גם לדברים שהכי חשובים לך – זוגיות והורות.

עד כאן ברור ואין שאלה. אז בואי נישאר רגע עם זה ונחזק את ההבנה הזו. את יודעת בוודאות שאת רוצה וצריכה לצאת לעבודה. זו מטרה חשובה עבורך מבחינה אישית. את ממש זקוקה לכך, וזה צורך נפשי שלך.

זוכרת את ברכת השחר "שעשה לי כל צרכי"? אם יציאה לעבודה היא צורך שלך, אין ספק שהמילוי לצורך הזה קיים בעולם ומזומן לך. הקב"ה יצר מקום עבודה ראוי ומכובד, שמותאם בדיוק מושלם לנתונים וליכולות שלך. עכשיו המשימה היא לגלות אותו. עד כאן עדיין הכל ברור, אבל מרגע זה מתחילות לעלות שאלות:

תיארת את עצמך כאדם שאוהב חופש. קשה לך עם תכתיבים. כשנותנים לך הוראות את מתכווצת ומרגישה מוקטנת. עבודה במקום קבוע ובשעות קבועות מגבילה את הדינאמיות שלך.

אלה הם נתוני אישיות וטוב שאת מודעת להם, השאלה היא האם נכון לך ללכת עם זה ולומר: כזאת אני ולא הולכת להשתנות, ואז לחפש עבודה שבה אין בוס על הראש, או שאולי נכון לומר: בגדול אני כזאת אבל כדי להגיע למטרה שלי אני אצטרך להתגמש קצת ואולי אפילו להשתנות.

חשוב לי לומר במפורש: שתי האופציות יכולות להיות נכונות, ורק הלב שלך יודע מה מדויק לך. לכל אחת מהן מעלות וגם מחירים. ארחיב קצת על כל אחת מהן:

אופציה א: את מכירה בזה שאת לא מסוגלת לעבוד תחת בוס ובמקום קבוע. המשמעות היא שרוב המשרות הפנויות, במיוחד אלה שמתאימות לאדם ללא הכשרה מקצועית ספציפית, לא יתאימו לך. אבל אם זה נתון שלא ניתן לשינוי – אז תימצא עבורך עבודה מתאימה. המחיר הוא שייקח לך יותר זמן ומאמץ למצוא עבודה כזו. קחי בחשבון שכמעט ואין עבודה שבה אתה חופשי לחלוטין. במידה מסוימת גם אנשים עצמאיים ויזמים, כמו למשל אומנים ובעלי עסק, שלכאורה אף אחד לא אומר להם מה לעשות, גם להם יש בוס. זה החוק, השוק, מס הכנסה ועוד גורמים. ובכל זאת, יש תחומים יותר משוחררים ואפשר לחפש אותם.

אופציה ב: את מודעת לכך שאת אוהבת חופש, אבל מודעת גם לכך שאת זקוקה לעבודה. ולכן את מחפשת את החופש במרחב האישי והביתי, אבל בעבודה מוכנה להיכנס לאיזושהי תבנית, לקבל הוראות, להתחייב לזמנים. נכון, זה לא מה שהיית רוצה מלכתחילה, אבל את מחליטה כרגע לעשות בדיוק את הדבר שהכי קשה לך ולהסתגל לעבודה שלא ממש מתאימה לך, כי מה שחשוב לך זה לצאת מהבית בבוקר ולחזור עם אנרגיות טובות.

כדאי לך לקחת בחשבון שמעטים מאוד מאוד האנשים שדילגו על שלב העבודה הפשוטה. רוב העצמאים, היזמים, האנשים המאושרים שאין להם בוס ועובדים בעבודת חלומותייך, כל אלה לא צנחו לראש הפירמידה אלא טיפסו אליה מלמטה. הרבה שנים הם קיבלו הוראות עד שהפכו לנותני הוראות. הם עבדו כמו נמלים חרוצות בעבודות קבועות ואפילו משעממות, עד שקיבלו את החופש לבחור את שעות העבודה ותחומי העיסוק. במילים אחרות: כדי להגיע למקסימום, בדרך כלל מתחילים בשכר מינימום. זה לא מקטין אותך, זה מה שמאפשר לך לגדול.

אלה בעיניי שתי האופציות שביניהן תצטרכי לבחור. שתיהן אפשריות, ולכל אחת מהן יש מחיר. על המאזניים מונחים הרבה שיקולים: הרצון בחופש מול הרצון לצאת מהתקיעות. הצורך בעבודה מתאימה וראויה מול הצורך באנרגיות טובות, דימוי עצמי גבוה והרגשה של מיצוי.

במכתבך לא הזכרת אופציה של הכוון תעסוקתי. אולי כדאי לך לבדוק את האופציה, כי כיום קיימים ארגונים שמסייעים לאנשים במציאת עבודה ולפעמים גם בהכשרה מתאימה. יש אפשרויות לקורס מקצועי שיעזור לך להתמחות בתחום שמדבר אלייך.

אני רק מזכירה לך שבעבודה את לא חותמת קבע. זה איזשהו מסלול שבו מתחילים בנקודה מסוימת ומשם מתפתחים, לומדים, צוברים ניסיון וגדלים. אני מזכירה לך שמאחורייך יש רזומה של הצלחות בתחומים החשובים ביותר בחיים: את הקמת משפחה, את הבאת לעולם ילדים ואת מגדלת אותם בנאמנות. השאיפה שלך להיות אישה טובה ואמא שמחה מעידה שיש לך סולם ערכים בוגר. אלה הן יכולות ראויות לציון ולא מובנות מאליהן.

אני מניחה שיש לך עוד כלים וכישורים (אולי זה הזמן לקחת דף ועט ולערוך רשימה ממש מפורטת שלהם?). תחום העבודה, שכרגע תקוע בחייך, לא משקף ולא מייצג את שאר המישורים.

אני מזכירה לך את זה כדי שתיגשי לעבודת מציאת העבודה ממקום של חוזק ואמון ביכולות שלך, ולא מתחושה של תבוסתנות וייאוש. הרבה אנשים שהיו במצב דומה לשלך והרגישו כמוך נמצאים היום בעבודה מספקת ומתגמלת, ובעזרת ה' גם את תצאי למרחב.

מאחלת לך שפרשת הדרכים שאת נמצאת בה כעת תדחוף אותך קדימה להתפתחות ולעשייה.

ברוריה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
האם יש סיכוי להיות אברך תמיד?
בפועל כאשר אתה בכולל ודאי שיש ברכה, ודאי שאתה רואה השגחה למעלה מדרך הטבע. אבל יצאתי לעבוד. ובפועל אני מדגיש בפועל, אתה רואה פלוס גדול בחשבון. עכשיו יש לך הירהורים אולי לחזור ללימוד בכולל, אבל אתה אומר לעצמך, שוב אני יחזור למינוס? או על כל פנים לצימצום אפילו אחרי שנחסך...
אני לא עומד בזה שחסר לנו כסף!
אני בן 25 נשוי פלוס ילדה. אני בא ממשפחה מסודרת כלכלית. אבא שלי עובד בעבודה מכניסה מאוד וכך גם אמא שלי. שניהם במקצועות שנחשבים "יוקרתיים" אבא שלי בתחומי הנדלן ואמא שלי בתחום החשבונאות החיים במשפחה שלי היו בהרווחה גדולה מאוד, וכילד אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו, או שיש...
להוסיף עוד עבודה זה מסתדר עם האמונה שכבר עשיתי השתדלות לפרנסה?
אני נשוי ואב ל6 ילדים ב"ה אני מאמין שפרנסה מהשמים ושצריך לעשות השתדלות , כמו"כ מאמין שפרנסה וכסף הם 2 דברים שונים , כיום אני שכיר ויש לי עסק קטן שפתחתי לאחר התייעצות עם רב שהמליץ לפתוח בגלל ששכיר אין לו את הציפייה לישועת ה' כמו עצמאי שיש לו עסק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן