שלום וברכה לבחור היקר

קראתי את שאלתך לעומקה כולל את הכאב הפנימי שלך ממצב מורכב וחסר בהירות שאתה נמצא בו.

מצבך הנוכחי אליו נקלעת יכול להיות נקודת משבר ויכול לההפך לנקודת זינוק, הכל תלוי בהחלטה שלך, אם תאמין באמונה שלמה שהקב”ה הביא אותך למצב הנוכחי ולא הגעת אליו במקרה כי התרחשו כל מיני אירועים אז הימים האלו עתידים לשנות לך את החיים בס”ד.

אתחיל בסיפור אישי, בהיותי בגיל 14 נסעתי יחד עם אבי לאחד מגדולי ישראל זצ”ל כי אבי רצה להתייעץ איתו במשהו אישי, אני עמדתי בצד והמתנתי שיסיימו את השיחה, כשהם סיימו אותו גדול שהכיר אותי קרא לי בשמי ושאל לשלומי, עניתי לו שברוך ה’ הכל בסדר, ואז הוא הביט בי בעיני הקודש היוקדות שלו, ושאל: “אתה נהנה ללמוד בישיבה שאתה נמצא שם עכשיו?” עניתי בגמגום שכן, על אף שהיה קשה לי מאוד שם מסיבות שונות, והוא חזר על השאלה שוב, ואז עזרתי אומץ מול עיני אבי המשתומם ו עניתי: רע לי מאוד שם! אבי שלא חלם שרע לי בישיבה שאני לומד נהיה חיוור (בעבר היה פחות מודעות לנוחות של בנים במוסדות…), אז אותו גדול אמר לי משפח שחקוק לי בנשמה: “אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ- אם לא טוב לך שם אז ליבך לא חפץ להיות שם ואסור לך להמשיך שם” הסיפור הזה מלווה אותי בחיי רבות בשאלות חינוכיות שונות.

אתה מעיד בעצמך שלא נהנית בלימוד בישיבה, זאת אומרת שהיית אמור לעבור משם מזמן, המשכת שם כי פחדת לקום ולעזוב או סיבות דומות, והנה ההשגחה המופלאה סדרה לך את רצונך כמו שכתוב “רצון יראיו יעשה” ואתה עזבת את הישיבה ועכשיו אתה בפרשת דרכים חשובה בחייך לאן להמשיך

1. להעביר את הזמן ולהתחתן

2. ישיבת קיבוץ

3. צבא עם מסלול חיים שונה ממה שהכרת (מודרני כהגדרתך)

אתה מציין שאתה לא רוצה להתחתן בשלב הזה, וגם בשאלתך אתה מציג את ישיבת קיבוץ כמשהו שפחות מתאים לך ובהתחשב בכך שציינת שבישיבה שהיית גם לא נהנית אז אתה משאיר לכאורה אופציה אחת של צבא עם מסלול שונה מחייך.

צריך להקדים ולומר שאין בדברינו פסיקת רב ותמיד שווה לגשת לקבל ברכה מרב לפני כל צעד שכזה (לבחור את הרב המתאים והמבין, ויש הרבה כאלו, אם תחפש), מה גם שכל בחירה בעת הזו היא בעלת משקל רב בעתידך, ולכן לפני כל הכרעה שווה לעשות עם עצמך שוב חושבים על מנת שתהיה שלם בהחלטתך.

אבל אני חושב שיש פה פתרון נוסף שדלגת עליו, לימוד מקצוע משולב עם לימוד תורה, ואל תתפלא שאני שב ומציע לימוד תורה על אף האמור שזה משהו שאתה פחות התחברת אליו בישיבה, כי עצם ההחלטה ללמוד מקצוע בכוחה לתת לך אנרגיה למלא את המצברים הרוחניים שלך בלימוד תורה היות ואת עוסק בעוד דברים, כל עוד אתה עוסק רק בלימוד תורה אז המציאות שתיארת היא קיימת, אבל כשמתחילים לשלב יש מקום בנשמה לעוד רוחניות. מניסיון.

הפרקטיקה של הרעיון הוא ללמוד במכללה תואר ראשון עם בגרויות, או לימודי מקצוע אחרים ולשלב עם זה לימודי תורה, אפילו ישיבתיים, יש היום מגוון מסלולים שמאפשרים את זה, ואם תגיע לכ30 שעות שבועיות של לימוד תורה אז אתה זכאי גם למעמד של תורתו אומנותו יחד עם הלימודי מקצוע, ה30 שעות הללו אינם רק חוקיות אלא גם ובעיקר מוסריות, אם אינך בן ישיבה עוד, חובתך לשרת בצבא כדברי גדולי ישראל כמרן הרב שך זיע”א, אך אם תשמור על 30 שעות שבועיות לצד תפילות במנין ואורח חיים ראוי, אתה בהחלט יכול לחפש מסגרת משלבת.

אם אתה מרגיש שלא תצליח, שם תצטרך לבחור במסלול צבאי, אבל גם שם אתה לא חייב לרוץ לקרבי, ישנם מסלולים שתוכל ללמוד מגון מקצועות ולשרת בהם וזה תלוי בפרופיל הצבאי שלך ככל שהוא יותר גבוה הדרישה תהיה שתלך לקרבי, אבל אם אתה מתחת לגיל 19 תוכל להשתלב באחת מישיבות ההסדר החרדיות טכלנוגיות (דרך החיים גן יבנה, ברקאי חיספין, חדוותא) ושם תלמד תשלים בגרויות ותלמד מקצוע ותשרת במקצוע שלמדת, ותקבל הדרכה לגיוס שזה חשוב מאוד מאוד.

בתוך כל המסלולים שאנחנו מדברים אתה לא בהכרח צריך לשנות אורח חיים למודרני, זו החלטה רק שלך, אם תגיע מפוקס ומוכן מה אתה רוצה לעשות בכל אחד מההצעות שהצעתי פה, תוכל להישאר מי שאתה עכשיו רק עם קצת יותר סיפוק בחיים ופרספקטיבה רחבה, אבל כאמור זו החלטה שלך ורק שלך.

יחד עם זאת ייתכן שלא התנסת בסוג מסלול נוסף של לימודי הלכה למיניהם: רבנות / דיינות/ לימוד שחיטה/ כשרות/ מילה ועודף, זה עולם מרתק, שניתן להגיע בו למספר תעודות ומבחנים ולמידה משמעותית, אבל זה כבר תלוי אישיות וסגנון.

ידידי היקר אתה עומד בפרשת דרכים שעליה נאמרה המשנה באבות: ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.“ העוון במקרה שלך יכול להיות עוון של עצבות, של בטלה, של להעביר את הזמן, והתיקון שלך זה תלמוד תורה עם דרך ארץ, עם משהו נוסף שיתן לך חשק ופרנסה לחיים- החל משילוב קודש ומקצועי, דרך שרות צבאי או ישיבת הסדר חרדית, וכלה בלימודי הלכה דיינות וכו’- בידך הדבר.

שא תפילה כנה לבורא עולם שידריך אותך לשלום לעצה טובה ונכונה, וזכור כל שינוי שאתה עושה לא בהכרח מחייב אותך להיות מודרני, או משנה אורחות חיים, אתה יכול לשמר על מי שאתה, על אופי חייך ומשפחתך בהווה, הכל תלוי בהחלטה שלך.

אברהם