דלג לתוכן
שלום אני בן 15 לומד בישיבה קטנה מצוינת.
אני יודע ללמוד, אבל בזמן האחרון אין לי חשק ללימוד ויש לי סמארטפון עם אינטרנט פרוץ ואני מבין עד כמה זה רע אבל קשה לי לזרוק את זה ובכלל אני מרגיש חוסר סיפוק
אני מרגיש שלשבת בישיבה ללמוד זה להתבזבז אני מרגיש שאני רוצה לעשות משהו גדול יותר.
שלום לך!
אמנם הנך נמצא כעת במעמקי הקושי ולא מצליח לראות את האור והיתרונות, אך שני דברים בפנייתך האירו את עיני וגרמו לי ממש לקנא בך.
כתבת "אני יודע ללמוד" וכתבת "אני מרגיש שאני רוצה לעשות משהו גדול יותר". כנראה שכתבת דברים אלו כבדרך אגב ובטח לא ייחסת להם חשיבות מרובה, אך אני מכיר רבים וטובים שהיו מאד רוצים ושמחים להגיע למצב שיוכלו להגיד על עצמם דברים כאלו.
חשק הוא דבר שבא והולך, על אחת כמה וכמה חשק לעשות משהו שהנך עוסק בו כל היום ללא הפסקה. אך היכולת והידע ללמוד, הם דברים הנקנים בעמל רב וביגיעה ואם הצלחת לקנותם הרי שעשיר גדול אתה ויש לך במה להתגאות (גם אם חשק אין כרגע)!
בנוסף, דע לך כי מרבית האנשים מעדיפים להישאר במקום הנוחות, ולגדול ולהתפתח רק למקומות שזה קל ונוח. האמירה שלך כי אתה רוצה לעשות משהו גדול יותר, אינה מובנת מאליה (בטח לא בגילך) ומעידה על כך שאתה אדם רציני, שאפתן, אמיץ ומוכן לעשות הכל כדי לתרום ולהתקדם. נראה שנועדת לגדולות וכי כוחותיך אלו ימשיכו לתמוך בך כשתעלה בעז"ה מעלה מעלה. זה משמח מאד אבל גם מחייב, כפי שאפרט בהמשך.
לגופה של שאלה:
השנים אלו שבהן אתה נמצא כיום, אלו השנים הקריטיות המעטות שיש לך בחיים, לצבור ידע ולהתעלות בתורה וביראת שמיים, שבעז"ה יהיו הבסיס לכל חייך. שנות הלימודים על אף שהן נראות לך כעת מרובות ומייגעות, הן מעטות ביחס לשנים הארוכות של החיים שבאים אחריהן. מדובר בזמן קצר יחסית, בו אתה פטור ממטלות חברתיות (ולעיתים אף מחלק מהמטלות האישיות) ומשחררים אותך לעסוק רק בלימודים. לכאורה מדובר באוצר נפלא, אך כיוון שהוא נעשה ככורח וכפיה, לעיתים אנו מתקשים לראות את היתרונות שבו.
חשוב שתדע: מרבית האנשים האיכותיים, אלו שהצליחו לעשות דברים משמעותיים בהמשך חייהם, הקדישו את מרבית זמנם בנערותם ללימודים ולצבירת ידע. ולכן הקדשת שנים אלו ללימודים, היא דבר חשוב ומשמעותי לעתידך.
מצד שני, בשלב בו אתה נמצא, קיימת אצל האדם סקרנות רבה לגבי העולם הסובב אותו. צעירים רבים חשים כי הם מוכרחים להתנסות בדברים חדשים, לעיתים אף כאלו המביאים אותם לידי סכנה.
לצערך הרב התנסית בסמארטפון עם אינטרנט פרוץ וכעת קשה לך להיגמל ממנו. דבר זה הוא נורמלי ביותר. האינטרנט הוא ה"בלתי נודע" הקורץ אלינו ומגרה את סקרנותנו, ולאחר שנפלנו ברשתו הנוצצת והמהנה שוב קשה לצאת ולהשתחרר. זוהי התנהגות אנושית טבעית לחלוטין, המאפיינת את מרבית בני האדם.
אך מה בכל זאת עושים כאשר אנו מודעים ומבינים שהחיבור לאינטרנט גורם לנו נזק גדול? כיצד ניתן בכל זאת להתנתק מהיצר המגרה הנמצא במכשיר הקטן?
ראשית, עצם ההבנה כי הדבר גרוע בעבורך, מהווה כבר חצי פיתרון. הבנת כי הנוצץ הוא חיצוני בלבד, וכי בפנים ישנם הרבה דברים המרחיקים אותך מהלימודים ומהחברה, זוהי כבר עבודה משמעותית שעשית.
כעת רק נותר לך לראות, כיצד מממשים את ההבנה הזאת ומביאים אותה לידי מעשה. ובמילים אחרות: כיצד אתה משליט את השכל על הרגש ומבצע את מה שהשכל וההיגיון שלך רואים כנכון.
אתה מרגיש כעת שללמוד בישיבה זה בזבוז. יתכן שתחושה זו נכונה ויתכן שלא. אך לא תדע זאת בוודאות עד אשר תצא משבי הסמארטפון ותחשוב על כך ביסודיות ובצורה אובייקטיבית. אין ספק שלעומת הסמארטפון הנוצץ והמפתה, לימודי הישיבה אפורים ומשעממים (אגב, לא בכל הישיבות. יש מקומות בהם נמצאים אנשי חינוך המשכילים להעביר את חומר הלימודים בצורה מעניינת ומושכת. שווה לך לבדוק), אך האם זה אומר שהלימודים אינם חשובים לעתידך?
הסמארטפון גורם לערפל, הסמארטפון גורם לטשטוש חושים, הוא צובע לך את העולם בצבעים עזים ומושכים ואתה משוכנע כי זהו העולם האמיתי המחכה לך מחוץ לישיבה.
אך האם אכן זה המצב במציאות?
האם אכן עזיבת הישיבה תסייע לך להתקדם בחיים ולעשות דברים משמעותיים יותר?
האם חבריך ומכריך שעזבו ישיבות בגיל הזה, הגיעו למקומות איכותיים יותר?
יתכן מאד שכן, אך דרושה בדיקה מדוקדקת כדי שתוכל לענות לעצמך בוודאות על השאלות הללו. דרושה בדיקה שתיעשה ללא סינוור, ללא טשטוש וללא שכרון חושים לו אחראי הסמארטפון.
במידה ותחליט להתעלות על עצמך, להתגבר על הקושי הגדול ולקחת בכל זאת פסק זמן מהסמארטפון, הרי שתגיע למצב שבו תוכל לחשוב בנחת וביסודיות לאן פניך מועדות. במקרה כזה תוכל להיות שלם עם החלטתך, שתתקבל בחשיבה אובייקטיבית ומעמיקה, ותקח בחשבון מה באמת טוב לעתידך ולא רק מה בא לך כרגע. לעומת זאת, במידה ותחליט להמשיך ולהיכנע למאוויי הסמארטפון, הרי שמן הסתם תעזוב את הישיבה הנוכחית בהקדם ותעבור למקום אחר. במקרה כזה יקשה עליך לדעת האם קיבלת את ההחלטה הנכונה ורק ימים יגידו אם בחרת באופציה שבאמת טובה בעבורך ומאפשרת לך עתיד איכותי.
ישנן ישיבות קלות יותר מזו שבה אתה נמצא. ישנן ישיבות שבהן תוכל לעשות גם וגם, גם ללמוד קצת וגם להתמכר להנאות וכיופים, אך אינני בטוח שבמקומות כאלו אתה עצמך תרגיש נוח יותר. בוודאי שאינני בטוח שתוכל להגיע לעתיד משמעותי ו"לעשות דברים גדולים" אם תלמד בישיבות כאלו. אתה אדם איכותי ומגיע לך יותר, אל תמנע זאת מעצמך!
מהדברים שכתבת בשאלתך, אני מזהה כי טמונים בך כוחות גדולים וחזקים. אין לי ספק שאתה מסוגל להתעלות על עצמך ולכוון את פעמיך לעתיד איכותי וטוב. כל שעליך לעשות הוא רק לרצות לעשות זאת. אני מאמין שאתה מסוגל!
מאחל לך הצלחה רבה ומזמין אותך לפנות שוב במידה ותחוש צורך בכך
דניאל
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
