שלום לך יקרה!!
אני מעריכה מאד את הפניה שלך.
הנושא שאת מביאה הוא מביך אולי, אך אנושי ומצוי. והפניה שלך אמיצה-
בחברות טובה וקרובה לפעמים עלולים להגיע למקומות לא נוחים כאלה, בגלל הצורך לרצות את הצד השני ולמנוע פגיעה. את במקרה שתיארת- שומרת על עצמך ולא מוכנה להיגרר לרמות לא נוחות בקשר ומוכנה לקחת אחריות ולעצור את ההתנהגות של חברתך כדי לשמור על עצמך. זוהי יכולת חשובה ונדרשת מאד בחיי היום יום ובסיטואציות רבות בחיים.
בדבריך, היטבת לבטא במעט שורות את איכות הקשר שלך עם חברתך, זוהי חברות חזקה וקרובה שנגררה לאחרונה למקום לא צפוי מבחינתך ולא נעים עבורך.
אנסה להסביר בקצרה את מה שכנראה עובר על חברתך ומתוך כך אנסה להציע דרך בה תוכלי להבהיר לה שמבחינתך- כך זה לא יכול להמשיך. החברות ביניכן חזקה, קרובה ורגשית מאד. החיבוק והנשיקה הנורמליים בין חברות יכולים להיות ביטוי לחיבה וקרבה, אך מגע וקרבה בין חברות יכול להתיישב על חסך בחום ומגע פיזי, או צורך במגע והתנסות אינטימיים. חוויה נעימה שחברתך תחווה עלולה ולהזמין רצון להתנסויות וחוויות נוספות. הגבול בין המותר, לאסור (מבחינת ההלכה) ול'לא מקובל' הוא דק מאד. ואם חברתך כמהה לאיזשהו מגע ממך והיא תחווה התנסות כזו כנעימה היא תרצה עוד ועוד ויהיה לה קשה לשבוע ולהגיע לפורקן. קשר כזה עלול להיות לא בריא עבור שתיכן, כי במקום שהקשר יתבסס על התחשבות, נאמנות ושיתוף המכנה המשותף של הקשר הופך להיות סיפוק של צורך אישי בצורה לא בריאה.
היות וכך, אני מחזקת אותך להבהיר לה בצורה חד משמעית שזה לא יכול להימשך, כדי שלא תמצאי את עצמך במצב לא נעים.
איך? תלוי במידת האומץ שלך ורמת הפתיחות שלך אליה. הייתי ממליצה שאם הקשר שלכן קרוב תדברי איתה בצורה הגלויה ביותר על הגבול הדק שיש בין מגע חברתי סימפטי למגע אינטימי, תנסי להסביר לה שהיוזמה שלה אולי מובנת, אנושית ומתרחשת במציאות, אך זהו צורך שאת לא תוכלי לספק לה, קשר של מגע רק יחבל בחברות האמיתית שהיתה לכן, הוא יבוא לידי סיפוק בקשר אינטימי וקרוב עם בו זוגה בעתיד, ועד אז (18.5, לא כ"כ רחוק כנראה…) היא תצטרך לשמור אצלה את הכוחות והחשק. תשתפי אותה ברגישות בכך שהחוויה לא נעימה עבורך. כדי לא להגיע במבחן המציאות למצבים מביכים ושאלות מיותרות, היה אולי כדאי שתחליטו יחד מה נחשב למקובל. ומה לא תעשו ואתן לא מאפשרות לעצמכן כדי לא "לגלוש".
מנסיוני, במצבים בהם באומץ "שמים את הדברים על השולחן" ומדברים בפתיחות ובגילוי לב, הדברים מתקבלים על הדעת (למרות הקושי הרגשי שעלול להיות לה- להשלים איתם) והשיחה יכולה להניב תוצאות חיוביות.
אם דרך כזו נראית לך לא יעילה, או שאינך מסוגלת ליזום שיחה כזו, תחשבי על אפשרות של כתיבה או מציאת גורם מתווך שיפנה אליה בעדינות ויסביר לה את הדברים (אפשרות זו מביכה יותר ועלולה להכעיס, אך יתכן שהצורך גדול ובהעדר אפשרות אחרת אין מנוס) תפעילי כמובן את שיקול דעתך ורגישותך מעוררת הערכה בכל צעד בו תחליטי לנקוט. והשתדלי להיות מה שיותר.:גלויה, פתוחה, מכילה אך עם זאת לא מוותרת על הגבולות הברורים שלך.
אשמח לעזור, לענות על שאלות נוספות שמתעוררות, או להציע דרכי תגובה נוספות אם הדברים לא מתאימים לך.
מעריכה מאד על גילוי הלב ועל היוזמה לפנות לעזרה!
מאחלת לך הרבה הצלחה!
חנה
[email protected]