שלום,
אני שואלת המון שאלות. תודה על ההכלה!..
ההקדמה ארוכה…
יש לי חברה טובה. בעצם חברתי הטובה ביותר. מאז כיתה א’ למדנו באותו מוסד לימודים, בחטיבת הביניים התחלנו להיות ממש חברות ובתיכון כבר נהפכנו לחברות הכי טובות שיש, דיברנו על נושאים שקשורים בהלכה והחכמנו מהם, דיברנו על הנושאים האישיים ביותר בפתיחות עצומה, היה לנו טוב.
כשנגמר התיכון שמרנו על קשר שהתרופף מעט כאשר היא הלכה לסמינר ואני נשארתי בבית. אך עדיין למרות ההבדלים הרוחניים שהחלו להיווצר בין שנינו שמרנו על קשר טוב, היה לה קשה מבחינה חברתית ואני היוויתי לה מפלט ומקום נוח ומחמם באווירה החדשה אליה נכנסה. אחרי שהתחילה להסתדר בסמינר וניתקה איתי יותר ויותר קשר, היא הפסיקה לענות לשיחות וכאשר כן הואילה בטובה לחזור זה היה אחרי שבועיים, בהתחלה ניסיתי להבין, להיות תומכת. אך אחרי מס’ רב של חודשים נוספים בהם לא התקשרה, למרות שידעה על תוכניתי ללמוד, וידעה טוב מאוד על קשיי להחליט איזה מקצוע ללמוד, אם במקום חרדי וכו’, לקח לי שבועיים להשיג אותה, ומאז יחסה עוד יותר נותק ממני. יצא שנלמד באותה עיר. ותכננו להיפגש. היא ענתה בהפרש של שבועיים ורצתה שניפגש, אחרי חצי שנה שלא התראינו. בסוף הבחורה לא ענתה, ולא נפגשנו, התחלתי את לימודי והיא לא טרחה להרים טלפון, לאחל בהצלחה. כל זה היה אחרי שתמכתי בה בקבלתה לסמינר, וליוויתי אותה לכל אורך הדרך! מאז היא לא יצרה קשר.

הבעיה שלי היא שלפני חודשיים קבלתי ממנה מתנה ופתק. בפתק היא תיארה עד כמה היא רוצה שנחזור להיות בקשר, היא מצטערת, הטלפון שלה לא עבד ולכן לא דיברה אתי, אחרי שהטלפון חזר לעבוד היא התביישה להתקשר אלי כי חשבה שזה לא בסדר שלא ענתה לי, והיא רוצה שנחזור להיות בקשר. אני בטיפשותי התקשרתי, היא לא ענתה, ואחרי יום חזרה אלי ולא עניתי. התחלתי תקופת מבחנים, סמסטר א’, מקצוע רפואי, אם אתם מבינים היה לי קשה להתרגל להכול, בתקופה זו לא דיברתי אתה, למעשה היא חברתי היחידה, במכללה התחברתי לבנות ודיברתי אתם, אך לא במישור האישי ממש. חודשיים למדתי בלי כמעט לתקשר עם סביבתי, ועכשיו כשאני ברוך ה’ אחרי התקופה, אינני יודעת מה לעשות, התייעצתי עם אחותי היא טוענת שאני פתטית אם אחזור להיות בקשר אתה. הלב שלי אומר לי שהיא חברה שלי והיא עושה טעויות, אבל השכל אומר ‘כמה טעויות ותסכולים אפשר לקבל מבן אדם’, מתי הקשר כבר לא מתאים? אני מפחדת שאולי אני מוותרת מידי, ואולי בשידוכים אסכים לאדם שח”ו ינצל את זה, אולי זוהי הסיבה שבזמן האחרון אני מאוד רוצה פגישות?…כבר מבולבלת… בכל מקרה, מה לעשות? לא רוצה לפגוע בה, ולא רוצה לפגוע בי, וגם… קצת מתגעגעת לקשר הזה. לפני הנתקים שנהיו היה לי כיף, היה לי קצת הבנה ומקום להביע את האני האישי שלי, אבל איך אני יכולה לשקם את הקשר? אם בכלל לסמוך עליה והיא תחזור לקשר ואחרי מס’ שבועות תתנתק בתירוצים שוב?
תודה רבה
הודיה