שלום לכותבת היקרה,
שמי טליה,
ואני שולחת תנחומיי מרחוק, ומצטערת לשמוע על ההתמודדויות הכואבות שאת חווה במישורים השונים,
הצורך שלך בתמיכה רגשית מובן לגמריי ואני מחזקת את פנייתך לעזרה.
אני מקווה בע"ה לסייע.
לפני שאתייחס לשאלתך המרכזית בנוגע להחזרת הקשר, אני רוצה לבחון ולדייק איתך את החוויה שלך ומהו המענה לו את זקוקה.
מדברייך אני מבינה שאת מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם חרדות ודכאון סביב שינויים מהותיים בחייך: אובדן אמך. להבדיל, מעבר הבן לחו"ל(- שמן הסתם מביא איתו חששות). סוגיית חברות טובה ותומכת שנקטעה (בזמן שאת זקוקה לתמיכה).
אני שומעת פה בכל ההתמודדויות מכנה משותף של : מעברים בחיים, לצד אובדן שמגיע בעקבותיו.
אקדים ואומר, כי בחיים ישנם שלבים טבעיים , כגון: לידה, נישואין, מעבר דירה, מעבר ארץ, ולהבדיל- פרידה, פטירה וכו'.. מעבר משלב לשלב לעיתים כרוך בכאב, בצער, באובדן של השלב הקודם וברגשות מורכבים. המעברים כמו שהם – גם מביאים לצמיחה חדשה ולהתפתחות במציאות חיים חדשה.
כשמדובר באובדן ממשי, בניתוק של קשר ובפרידה- אובדן כזה מביא איתו רגשות לא קלים כגון- חרדה, כעס, בדידות, בילבול , אבל, וכו'. חשוב לתת להם את המקום והזמן לעצמך להיות ולחוות את הרגשות (אך יחד עם זאת לא לשקוע לתוכם).
למעשה נשמע שאת מתמודדת כרגע עם אובדן ואבל גם מול החברות שנקטעה.
הצפייה שלך מחברותייך הטובות לתמיכה, הינה לגיטימית בהתאם לסוג הקשר. מצד שני, קורה שאנשים מטבעם מוגבלים ולא תמיד יכולים לספק צורך בזמן נתון (מאילוציהם שלהם). את מבינה היטב את שני הצדדים ומנסה במאמצים רבים להתאים עצמך אליהן, אך הן מתרחקות. זו חוויה לא קלה. ייתכן שרגשות דחייה, עלבון או בושה מלוות אותה.
ואני מזמינה אותך להרפות לרגע מהנסיון להחזיר אותן אל חייך.
מזמינה אותך לשהות רגע בחוויה אותה את חווה, ולבחון יחד מה נכון לך יותר כרגע.
אם חברותייך לא מסוגלות לתת מעבר למה שהן יכולות, ויחד עם זאת את זקוקה ליותר- לא בטוח שיהיה לך נכון להחזיר את המצב לקדמותו. כרגע.
לו יצויר שהן כן היו נענות לקשר, היה נוצר מצב שבו את תאלצי להדחיק את הצרכים שלך מהן כדי שהקשר יתקיים. הפער הזה בין הצורך העמוק שלך לבין המצב המצוי, עשויי ליצור מעיין מלחמה פנימית שתדרוש ממך כוחות נפש רבים מדי.
אמחיש זאת ע"י מטאפורה- כמו אדם שהוא "בשרי" ורעב שעובר ליד מאפייה חלבית. אין טעם להמשיך לעמוד שם זה רק יגביר את הרעב שלו והוא לא יכול לקבל את המענה משם. לעומת זאת אם הוא ילך משם- הרעב קצת ישקוט עד שיוכל לקבל מענה אמיתי. עד כאן המשל.
במידה ואת מתחברת לדברים, אני מזמינה אותך להתבונן בעצמך ולשאול את עצמך:
– מה זה ייתן לך אם תחזירי את הקשר?
– האם את חשה שאת לא יכולה להמשיך בלעדיהן?
– האם חידוש הקשר אולי ירכך רגשות כואבים כמו- דחייה? כעס? אובדן? אשמה?
– יתכן שמה שהתאים לתקופה מסויימת לא מתאים כרגע?
(אגב, זה לא אומר כלום לגביי העתיד, ייתכן שבעתיד הקשר יחזור אולי קצת אחר .. ואולי את בכלל לא תרצי לחזיר את הקשר… אבל כרגע-)
– איזה מחיר רגשי את משלמת כהן לא מעוניינות בקשר כרגע?
– האם את חשה אשמה בניתוק המשפחתי?
משאירה את הדברים פתוחים לחשיבה..
בכל מקרה,
כאשר הצד השני לא מעוניין בקשר ואת כן מעוניינת, זו חוויה לא קלה.
אפשר גם לשקף לבעל ולילדים שכרגע זו תקופה פחות מתאימה ולכן המפגשים יורדים..
ובע"ה תחזקו קשרים אחרים שקיימים ויכולים להיות נעימים ונוחים.
וחשוב להתייחס להתרחקות מהן כאל אובדן ולתת את המקום לתחושת האבל שלך באיבוד הקשר שהיה.
בתהליך של אבל קיימים כמה שלבים:
1. הכחשה- "זה לא קורה לי".
2. כעס- "למה זה קורה לי?!!".
3. מיקוח- "אעשה הכל כדי שזה לא יקרה לי".
4. דכאון- חוסר תקווה, רגשות אשמה, בושה, כשלון, החמצה וכו'.
5. קבלה- השלמה עם המצב ואמונה שאהיה בסדר.
וביחס אלייך:
השלב השלישי- ייתכן שהרצון שלך להחזיר את הקשר הוא בעצם חלק מהבנה כואבת שהקשר נגמר?
השלב הרביעי- ייתכן ואת מזדהה איתו בהקשר לאובדן החברות? או לאובדנים האחרים בחייך?
חשוב לי לציין, שהשלב הרביעי- של ה"דכאון" הינו שלב של עיבוד רגשי למה שקורה. האדם בעצם מתחיל להבין ולעכל את האובדן וזה חשוב לא לנסות להאיץ את ההעלמות שלו . אבל כדי שזה לא יתפתח לדכאון ממשי, כן חשוב שתהיי בסביבה שתהיה לך תומכת ככל האפשר. כמובן שחשוב להיעזר גם באנשי מקצוע בטיפול רגשי או פסכולוגי שיוכל לעזור, לתמוך ולהרפא.
אינני יודעת האם את מטופלת בטיפול רגשי או תרופתי שמסייע לריפוי או הקלה של חרדה/דכאון. אך אם אינך מטופלת אני ממליצה כן לפנות לטיפול. בפרט אם את מרגישה שהחרדות/דכאון פוגעים בתפקוד היום יומי שלך- בבית, בחברה, בעבודה וכדומה. (בסיום תשובתי אפרט כתובות).
נקודה נוספת, תלות בתוך קשר.
מטבע הדברים אנשים הם שונים. וכל אחד תופס אחרת את הקשר. ותופס אחרת מהי חברות.
נשמע מדברייך כי החברות שלך מעוניינות בקשר מסוג מסויים, ובתדירות מסויימת- בשונה ממה שאת מעוניינת בו , מצפה וזקוקה לו כרגע.
אני רוצה לעצור לרגע ולהוקיר את הכוחות שמתבטאים בשאלתך: האומץ והכנות שלך לגשת אליהן ישירות ולהביע את הצורך הרגשי שלך בתמיכה (שבתחילה היה לך קשה לבטא ישירות). הגמישות שלך להבין ולהתמודד עם אי היכולת שלהן להיות זמינות. ההבנה האמיתית שלך את הצד שלהן והאילוצים שלהן בתוך הקשר. זה לא מבן מאליו שאדם שמצוי במצוקה והתמודדות כשלך, גם יוכל להיות אמפתי ולהבין את הצד השני שלא מסוגל לסייע לו כרגע.
כל אלו מעידים על כוחות ותעצומות נפש שבך.
לעיתים קשרים שהתחילו כטובים , עשויים לקבל אופי שונה עם הדינמיות והשינויים שבחיים.
ייתכן שנוצרה תלות ולכן קשה לך לשחרר את הקשר כרגע. ככל שתנסי יותר להחזיר את הקשר- כך תגבר ההתנגדות שלהן והכאב יגבר יחד איתו. ואת משלמת מחיר רגשי.
נכון, במצב של תלות קשה להרפות, ובפרט במצבים רגישים כמו שאת מצויה כרגע בעקבות ההתמודדויות. אבל זה אפשרי וניתן לריפוי בע"ה. גם את הנקודה הזו הייתי מציעה כמטרה בתוך טיפול אצל אשת מקצוע. שתוכל להוות תחליף בריא יותר שבע"ה אולי יסייע לך לקבל מענה, ואז ממילא הצורך שלך בהן יפחת.
אם יעניין אותך, כתבתי יותר בהרחבה על קשרים תלותיים בקישורים הבאים:
איך לזהות אם קשר הוא תלותי
אני נקשרת לאנשים בצורה עמוקה מדי
לא מצליחה להשתחרר מבחורים שפגשתי בעבר
שם תוכלי למצוא מה המניעים לקשרים תלותיים, וסוגים שונים של מענה לנפש שמסייע לשחרר קשרים כאלו (אבל זה לא תחליף לטיפול).
אז לסיום,
בנוגע לכל ההתמודדויות גם יחד כפי שציינת בשאלתך, אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול רגשי שיעזור לך להכיל, לעבד ולרפא את הכאב. אכתוב מס' כתובות שניתן לפנות אליהן: קופת החולים- בריאות הנפש, מרכז "למרחב", "בית חם" , וכן ארגונים נוספים שיכולים לסייע בהפניה למטפלים מוסמכים, כמו למשל : "אקשיבה" , "הידברות-מחלקת נפשי בשאלתי".
והדבר האחרון בו אני תמיד מסיימת, והוא הראשון מכולם- חשוב להכניס את בורא עולם לתמונה. לעיתים במצבי מצוקה הדבר קשה. והכל בסדר, בורא עולם מבין את נפשנו יותר מכולם . במילים פשוטות ואפילו מאוד קצרות, לבקש שיסייע ויעזור להירפא בע"ה.
בתקווה שהתקופה הזו תעבור ותצאי ממנה מחוזקת יותר
שולחת חיבוק מרחוק
בהערכה רבה
טליה נ.
[email protected]
דלג לתוכן
