שלום לך שואלת יקרה,

קראתי בעיון את השאלה שלך, והזדהיתי.

הזדהיתי עם הבלבול, הלבטים, החששות, הפחדים. עם הקושי שאת חווה בדרך להחלטה הכל כך חשובה.

ההחלטה שבעזרת ה׳ תוביל אותך לחופה, ומשם לקן המשפחתי שתקימי יחד עם בן זוגך.

בגלל כובד המשקל של ההחלטה, הגיוני מאוד שתרגישי את הלחץ והבלבול שאת מתארת.

את הרי רוצה להבטיח לעצמך את האדם הנכון שיהפוך את החלום שלך למציאות. האדם שיחד איתו תוכלי להגשים את השאיפה למשפחה חמה ואוהבת.

כשאנחנו ניגשות לבחון את מידת ההתאמה של הבחור המיועד, אך טבעי שנבדוק אותו ביחס לשאיפות והחלומות שלנו. אבל, וכאן האבל הגדול, צריך לשים לב האם ההשוואה הזו מקדמת או מעכבת. האם אנחנו נותנים מקום למציאות קצת אחרת, או שכל סטיה גורמת לנו לסגת.

בשאלתך, נראה שהקושי מתעורר אצלך במפגש שבין החלום למציאות. בין הבחור שדמיינת ושעליו חלמת, לזה שעומד מולך. במקומות האלו, את מרגישה שמתנהל בתוכך מאבק. מצד אחד הקול שקורא לך להיצמד לחלומות שלך, ומצד שני המציאות שמזמינה אותך לראות דברים מעט אחרת.

מצד אחד ישנו הבחור הסבלן, עם תחומי עניין משותפים, עם השקפת עולם דומה.

מצד שני יש את החזות החיצונית, הביישנות, האופי, שלא מיישרים קו עם החלומות שלך.

אז מה עושים?

חלומות הם דבר מקסים ומקדם, כל עוד לא מתחתנים איתם. אם נתחייב להם ונשים אותם בראש סדר העדיפויות שלנו, אנחנו עלולים לפספס הזדמנויות מקסימות וחבל.

לפני שנמשיך חשוב שנבין כיצד חלומות נרקמים. החלומות שלנו נבנים בעמל רב. אנחנו משקיעים בהם מחשבה. יוצקים לתוכם את השאיפה לשלמות, לתיקון. רואים בהם פיתרון עתידי למציאות העכשווית שאנחנו תופסים אותה כחסרה.

הבעל מהחלומות נתפס כמי שיבטיח לנו מציאות מאושרת ומושלמת. אנחנו בונים לו פרופיל מאוד ספציפי ומדייק. בוחרים לו אופי, סגנון, מראה, וכל מה שמבחינתנו יבטיח לנו את החיים עליהם אנחנו חולמים.

בחזרה אלייך, את חלמת על בחור עם מראה ואופי מסויימים, והנה את פוגשת בחור עם מידות טובות, התאמה טובה, אבל מה – הוא לא מיישר קו עם החלומות שלך.

כשחלמת על בחור דומיננטי, המחשבה הייתה שמישהו ש״ידליק״ אותך, יבטיח לך מציאות מאושרת. ככה תוכלי להיפטר מהביישנות שמאפיינת אותך (ביישנות זו מידה מקסימה). והנה פגשת בחור ביישן, ואת מתקשה לקבל אותו ככזה כיוון שמבחינתך הוא עלול לפגוע בסיכוייך להיות מאושרת, שהרי הוא בטח לא יהיה זה ש״ידליק״ אותך. אבל האם הבחור שלך הוא שאראי לתקן אצלך מקומות שאת לא משלימה איתם?

בהמשך לזה, האם כדי שתרגישי מאושרת עם בעלך, חייב שלא יהיה לו פאות בקדמת הפנים? האם הקושי לקבל את החזות החיצונית שלו נובעת שאת שקשה לך לוותר על הבחור עם הפאות מאחורי האוזניים?

אני בטוחה שהתשובות לשאלות האלו נמצאות אצלך.

את חכמה ונבונה מספיק ובוודאי מבינה היטב שהדרך אל האושר עוברת דרך עבודה פנימית ועמוקה, של השלמה עם מי שאנחנו. של קבלת המציאות.

אם נתלה את האושר בחזות החיצונית של בן הזוג שלנו, או בציפיה שהוא יתקן משהו שמרגיש לנו חסר אצלנו, אז נאבד את השליטה על מידת האושר שלנו. נאבד את הזכות להוביל את עצמנו אל האושר. נאבד את ההזדמנות להתפתח ולתכנן בעצמנו איך יראה העתיד.

לסיום אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שהעלית – האופן שהחברה תתפוס אותך כשאת לצד בעלך שעשוי להיות עם חזות אדוקה יותר.

גם כאן, זכרי שאת אחראית לאושרך. אל תתני לסביבה שלך לעמוד בדרכך. אל תתני ל״מה יגידו״ לקבוע את מידת האושר שלך. לקבוע עם מי תתחתני. אלו בסופו של יום יחזרו לבתים החמימים שלהם ואילו את לאן תחזרי?

אני מציעה לך לעמת שוב את הבחור איתו את יוצאת עם החלומות שלך, ולנסות להסביר לעצמך למה בדיוק כואב לך כשהוא לא נראה כמו בחלומות. קחי את הזמן שאת צריכה כדי להתרגל למציאות החדשה ולבדוק איך את באמת מרגישה איתה.

מאחלת לך הצלחה מרובה בכל בחירה שלך.

דבורה.