שלום צעירה יקרה,

משאלתך ניכר שפועם בך לב חם ובוגר וגם עירני. את לא סתם מתנהלת על אוטומט, אלא יודעת לעצור ולהבחין שקשר השתנה, שאנשים סביבך השתנו, ושאת צריכה להתאים את עצמך לשינוי הזה.

התיאור שתיארת את החברה שלך כמשתנה בהתאם לסביבה לא נראה לי מטריד במיוחד. זה כל כך אנושי ומתאים לגיל. גם לא הייתי ממהרת לפסוק שהקשר המקסים שהיה לכן עד כה, שאת כותבת שעזר לך ורומם אותך רוחנית היה פשוט “הצגה”.

אבל אני כן שמחה שהאינטואיציות שלך טובות, ואת מזהה שההידרדרות של החברה שלך היא לא סתם משובת ילדות. לא מדובר בנערה מבולבלת שפגשה בתכנים לא מתאימים בעקבות חשיפה למחשב ולאינטרנט. את מבחינה באופן יוצא מן הכלל שמדובר כאן (ואני מצטטת אותך) בנפש חלשה וחוסר שליטה עצמית ברמה חולנית.

יקרה, למצב הזה יש שם: קוראים לו התמכרות. להתמכרות אמיתית יש שני מאפיינים עיקריים: 1. היא פוגעת בתפקוד היומיומי, ומשתלטת על החיים. 2. המנה הבסיסית אף פעם לא מספיקה ויש צורך מתמיד ליותר. אם אני שותה 10 כוסות קפה ביום זה אולי לא בריא, אבל עדיין לא התמכרות. לעומת זאת אדם שלא יכול להפסיק לדבר בטלפון, גם מהמכשיר הכי כשר שיש, ברמה שמונעת ממנו למלא את תפקידיו בבית ובעבודה – גם אם אין בעצם הדיבור בטלפון בעיה עקרונית – הוא לגמרי מכור וצריך טיפול. חברתך המסכנה זקוקה למענה פסיכולוגי מקצועי.

ועכשיו לשאלותיך, וברשותך אתחיל מהסוף:

רגשות אשמה

את כותבת שאת לא רוצה להיות עם נקיפות מצפון, אבל חוששת שאולי גרמת להידרדרות שלה בעקיפין או שאולי יכולת לעזור לה יותר ולעכב את נפילתה.

דעי לך שרגשות אשמה הם תגובה נפוצה ואנושית כשמתרחשים אסונות. הקרובים תמיד מרגישים אשמים. כשאדם נפטר, וכבר אין מה לעשות, אנשים עסוקים בשבעה בלהלקות את עצמם: למה לא לקחנו עוד רופא? למה לא ניסנו עוד משהו? וכמובן שאין בכך טעם. קודם כל, סביר להניח שכל עוד לא מדובר באנשים רעים שפעלו בזדון או ברשלנות, הקרובים עשו כמיטב יכולתם והבנתם באותו הזמן, וחשוב מזה – הקב”ה שמנהל את העולם רצה אחרת וגם אם היו עושים את ההשתדלויות המוגזמות – התוצאה הייתה אותה תוצאה: מה שה’ רוצה ומחליט.

על פניו המצפונים עשויים להצטייר כ”צדיקיים”, כלקיחת אחריות, אבל ההיפך הוא הנכון: אין שום מצווה להתהלך בעולם עם מצפונים, אם אדם חטא – עליו לחזור בתשובה. וזהו. הוא יכול להרגיש נקי. הקב”ה לא ביקש חלילה שנרגיש רע. בנוסף, יש כאן מימד כלשהו של חוסר אמונה. בבסיס רגשות האשמה עומדת ההנחה הסמויה שיש לנו שליטה כלשהי על מה שקורה. במקום להאמין שהתוצאות הן מאת ה’, ומעשים של בני אדם הם תוצאה של הבחירות שלהם. אנו נוטים לקחת על עצמנו נטל שלא שייך לנו.

לדעתי, את רשאית להרגיש נקיה לחלוטין. אם הייתה לך כוונה שלילית – תחזרי בתשובה. אבל זה לא נשמע שהייתה לך כוונת זדון אז אין לך על מה לחזור. כך ה’ גילגל וזה שלו ושל החברה שלך. לא שלך.

האם לעזוב או לא?

מצד אחד, נשמע ממך שכרגע יש לך תפקיד בחייה. לא תעמוד על דם רעך.

ומצד שני, יש לך מחויבות ראשונה כלפי עצמך. ונשמרתם מאד לנפשותיכם.

אני מציעה שאם הקשר פוגע בך רוחנית – תגידי בעדינות שגדול עליך. אבל נסי לא להגיע לשם. אם אכן יש בינכן חברות אמת תוכלו לדבר בכנות על הקשר ולעשות הסכם כבוד ואי שיתוף בתכנים. היא יודעת היטב מה זה חרדית. הבהירי לה שאת לא מעוניינת לשמוע מילים או תכנים לא מתאימים. אפשר לדבר על נפש, על משפחה, על מתכונים, אם היא עדיין רוצה אותך – אז היא זקוקה לזה.

וההמלצה שלי אליך היא לעבור ממצב של חברות שהיא לגמרי הדדית לתודעה של נתינה. תהיי האדם החרדי האחרון שאומר שבת שלום, שנה טובה, שישאר לה חוט מקשר. זה ממש להציל נפש. כמו להיות רופא, שמסתכן בהידבקות, אבל אין לו היתר לנטוש את הפציינט. תהיי במקום מלא שמפיץ אור ונותן. זה אולי יאפשר לך קצת לרפא בלי להיפגע.

איך לעזור לה?

בקשר להתמכרות, אין לך את הסמכות והכלים לטפל בה. אל תחשבי שאת יכולה לעשות לה מבצעים. זה לא כמו לעזור לה בדיאטה ולקחת לה את השוקולד. הרי הבחנת בתלות העמוקה שיש לה במחשב למרות שהיא כל כך סובלת ממנו ומואסת בו.

אם היא פתוחה לשמוע, ואת מסוגלת לדבר איתה ממקום נטול שיפוטיות וביקורתיות. תוכלי להסביר מה זה התמכרות. תמכי בה להבין שהיא זקוקה לעזרה מקצועית. הביני בעצמך ושתפי אותה בהבנה שבדרך כלל התמכרות היא תופעה משנית על רקע בעיה או קושי נפשי שהיה שם קודם. נדיר שאדם שטוב לו סתם מתמכר. בדרך כלל בטיפול צף הגורם הראשוני שהביא לשם.

פעמים רבות יש למכור ולסובבים אותו תחושה שזה חזק ממנו. שאין לו אפשרות להשתלט על זה. תאמיני בעצמך וגם תגידי לה, שלאדם יש כוח לבחור ויום אחד היא אולי תצליח לעשות את זה. אמירה פנימית שיש לה עדיין באיזשהו מקום בחירה, אולי רק אם ללכת לטיפול או לשמור קשר איתך. נקודת בחירה קטנה.

ובקשר למצוקה שמאחורי ההתמכרות – את לא יכולה להושיע אותה ולהוציא אותה משם. מה כן אפשר לעשות כשחברה במצוקה? לתת אהבה, עוגה עם מילים חמות, מייל עם סמיילי, לאהוב אותה באמת ולתת לה הרגשה טובה, זה משהו שיכול לעזור בהתמודדות. ממש להחיות את הנשמה. ואל תתיאשי גם אם לא תראי תוצאות.

מצרפת לך כאן כתובת אחת לטיפול בהתמכרות: מכון הגמילה לחרדים רטורנו (https://retorno.org.il/).

שיהיה בהצלחה, יקירה. ואת מוזמנת להמשיך לשאול.

חני