שלום לך!

יישר כוחך על העלאת הנושא החשוב והכאוב הזה, שראוי בהחלט לדון בו. מפאת רגישות הנושא, אסתפק בניסוח הדורש השלמה, ובטוחני שכל קורא נבון יבין את העניין לאשורו.

ראשית כל – חשוב לציין שאין שום מחקר שמאמת השפעה של סביבה דתית/חילונית על משיכה כלשהי, וברור שאם יש אחוזים גבוהים במקום כזה או אחר – זה נובע מסיבות חיצוניות, ולא מהבדלים מהותיים במושא עצמו. השאלה היא בעצם – מה ההבדלים, ומדוע רבים סבורים שיש אחוז גבוה יותר של פגיעות בציבור החרדי.

ובכן, אקדים ואומר את שהסברתי באריכות בתשובה אחרת, החרדים זה ציבור של מיליון איש שלא ניתן לשאול עליו כגוש, ולהשיב בשמו כגוש. הוא מורכב מאינספור דעות וסגנונות, ולכן יש למקד את השאלה לקהל יעד ספציפי.

אך ככל שמתייחסים לחרדים כאל יחידה הומוגנית אחת, הרי שיש כמה נקודות שראוי לתת עליהן את הדעת;

חוסר במודעות

חלק גדול מאוד ממקרי הפגיעות בעולם כולו, נובע מחוסר מודעות. הן של הפוגע לחומרת מעשיו, והן של הנפגע לזכויותיו (בייחוד בקרב קטינים, אך לא רק).

בציבור החילוני ישנה מודעות מגיל קטן מאוד הן לחומרת הפגיעה בשל שיעורי מוגנות וכו' ובשל שיח כללי ער בנושא, והן לחומרת החוק והענישה המדווחים באמצעי המדיה חדשים לבקרים.

בציבור החרדי המודעות פחותה באופן משמעותי, משום שדיון פומבי בנושאים כאלו אינו מקובל. התועלת היא שהציבור החרדי ככלל – חי חיים נקיים וטהורים, שאינם סובבים תדיר סביב ענייני לכלוך וטינופת.

אך מלבד התועלת, יש למציאות זו גם מחיר.

אני מכנה אותו בשם הציורי – "אפקט החומה הכפולה".

אפקט החומה הכפולה

"אפקט החומה הכפולה" עשוי להסביר את תופעת הפגיעות במסגרות דתיות, בין אם הן בתדירות רבה ובין אם מעטה.

מפאת רגישות הנושא אכתוב בקיצור, ואסמוך דעתי על הקורא הנבון שיבין לעומקם של דברים.

אדם שאינו שומר תורה ומצוות, במידה והוא החליט להגיע לסיטואציה או מגע כלשהו שאינו רצוי, יש סביבו את חומת ההסכמה ההדדית, שחרף רצונו הוא מבין שלא יוכל לעבור. הוא התחנך לכך עוד בהיותו קטן וצעיר לימים, והבין זאת אם ירצה או לא.

אדם שומר מצוות – יש סביבו שתי חומות, הראשונה היא חומת ההלכה – 'בין אדם למקום', והשנייה היא חומת ההסכמה – 'בין אדם לחברו'.

לעתים קורה שיש אדם שומר מצוות, שמפאת אופיו – הוא אינו רחב אופקים כל כך, ולא מבין את כללי העולם (במקרים רבים זה תלוי אופי, ולא תלוי סביבה!).

אדם כזה, עשוי לשאת ולתת בדעתו רק עם החומה הקרובה אליו – חומת ההלכה, במסגרת 'מלחמת היצר' שלו, וכלל לא לתת את הדעת לכך שבעצם הוא  מוקף בשתי חומות.

והיה, כאשר למרבה הצער החומה הראשונה נפרצת, מכל סיבה שהיא, הרי שהמודעות שלו לחומה השנייה עשויה להיות פחותה כיון שהוא לא הכיר בה עד היום, והתוצאות עלולות להיות בהתאם.

איך פותרים את זה?

הבעיה ככל הנראה קיימת, ודרכי הטיפול בה מסורים לאנשי החינוך ולרבנים בכל קהילה וקהילה. בקהילות רבות אכן נעשים מאמצים, ובייחוד בשנים האחרונות, להגיע למתכונת שתמנה ככל האפשר בעיות שכאלו.

הדרך הרצויה, לעניות דעתי, היא פשוט להגביר את המודעות לכך, הן בקרב הנפגעים והן בקרב הפוגעים, אך מבלי ליצור שיח פומבי פורה בנידון. זוהי דרך זהב שקשה להגיע אליה ביום אחד, אך יש גורמים שעמלים כדי להוביל אליה בצורה שקולה ומאוזנת, ובהכוונת רבנים ואנשי חינוך.

אחד מן הגורמים הללו – הלוא הוא ארגון אקשיבה.

תקוותי שדרך זו תושג בכלל חלקי הציבור החרדי בצורה מופתית ונפלאה.

הכבשה השחורה של מדינת ישראל

וכעת, ברשותך, אחרי שבררנו כמצרף כסף את בעיות הציבור החרדי, אני חושב שנכון גם להפנות את זכוכית המגדלת כלפי האצבע המאשימה, ולבחון בשום שכל האם אכן השאלה כל כך קשה…

יש מקום להציב על השולחן את האמירה הברורה: הציבור החרדי סובל יחס מפלה, שבא לידי ביטוי גם בשיקוף היקפי התופעה בתקשורת!

ומיד אסביר.

הציבור החרדי הוא הכבשה השחורה של מדינת ישראל.

הוא מושמץ בצורה לא הוגנת וחסרת כל תקדים בכל מדיה אפשרית, ובגיבוי של התקשורת, המשפט, המשטרה והממסד כולו. אין שום מגזר במדינה שזוכה לעשירית מההשמצות וההשפלות שחווה הציבור החרדי בתקשורת ובמדיה, על בסיס יומיומי.

החרדים מוכללים באופן תדיר עם פעולות קיצוניות בשולי המגזר. הם מוצגים כפרזיטים, עלוקות, אינם משלמים מיסים אבל צורכים תקציבים יותר מכולם, אינם תורמים למדינה ולכלכלה, ולאחרונה גם מפיצי מחלות. בהמשך הם כנראה ירעילו את הבארות, וישחטו ילדים חילוניים כדי להשתמש בדמם עבור המצות.

אין זה המקום להאריך בשקר הגס שכרוך בכל ההשמצות הללו, ובהפרת כל "ערכי" העולם המערבי ה"נאור", כשזה נוגע לחרדים, כי תכלה היריעה והמה לא יכלו. אך עובדה מוסכמת על הכל היא, שהחרדים סובלים מיחס מפלה ומתמשך מצד הממסד כולו.

רק אציין בנגיעה אקטואלית, שאמש הייתי בבני ברק ולאחר מכן בתל אביב. בבני ברק ראיתי שיותר מ-90% מהתושבים מקפידים על עטית מסיכה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות כדי למנוע את התפשטות נגיף קורונה. בתל אביב – למעלה מ-80% היו ללא מסיכות, ואלו שכן – רובם חרדים. זה כמובן לא מנע מהתקשורת וממילא מהציבור החילוני להפוך את החרדים למפיצי המחלות הרשמיים של המדינה, וכשדווחו במהדורת החדשות על התפרצות גל שני בבית ספר חילוני מובהק – שמו בהבלטה ממושכת תמונה של ילדים חרדיים. נראה שבמקרה זה – דוגמא אחת תספיק לחלוטין.

האם עובדתית באמת יש יותר?

לפיכך, בהתחשב בעובדה שזהו היחס, הרי שאני בהחלט נוטה לחשוב שישנה מגמת עיוות גם בהצגת תמונת המציאות בנושא הנידון. אין בידי הוכחות לכך, אך יתכן מאוד שהמציאות היא שונה, אין בציבור שלנו אחוז פגיעות גדול יותר ואולי גם קטנה משמעותית.

אלא ש…

ראשית כל, התקשורת נהנית מאוד לעשות מטעמים בנושא באופן כללי, קל וחומר כשמדובר בחרדי, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כשזה חרדי עם זקן ("רב", במושגים חילוניים). לפיכך ידיעה בתחום על פוגע חילוני תוצב בעמוד 8 בעיתון, במסגרת קטנה בתחתית. ידיעה על פוגע חרדי בעמוד ראשון, וככל שזקנו ארוך יותר כך תגדל הכתבה בהתאמה, ותתפרס על פני כמה ימים.

לפיכך הרושם שנוצר הוא שיש כמות פגיעות גדולה יותר בציבור החרדי, בפער גדול יותר מאשר במציאות האמיתית.

מי שמרוויח מכך הם אנשי התקשורת, שעל ידי זלזול (מוצדק?) באינטליגנציה של הציבור החילוני, הם מרוויחים אייטמים, קידום אג'נדות, יצירת שעיר לעזאזל שאפשר להאשימו בכל תחלואי המדינה ולבסוף גם גריפת קולות בקלפי עבור נציגים, שאיש לא יכול להצביע על דבר אחד טוב שהם באמת עשו למען האזרח.

אך האמת היא שחלק גדול מהרושם נוצר רק בגלל הדגש שמושם על כך בתקשורת. בייחוד לאור התיוג שנהוג להצמיד לכל פשע שעשה אדם שמזוהה עם הציבור החרדי "חרדי גנב, חרדי פשע", ולעולם לא "ערבי גנב, אתיופי שדד, רוסי היכה, חילוני פגע…"

בנוסף, כפי שאני רואה זאת, כשמדובר במקרה של חרדי ש"נחשד כ" וכו', גם הרשויות פועלות לפתע במשנה מרץ לביצוע מעצרים דרמטיים ופרסום כותרות רעשניות, יותר מאשר מקרים במגזרים אחרים שבמידת מה נבדקים יותר לעומק. זה נכון הן כלפי הרשות השופטת והן כלפי הרשות המבצעת. ממילא נוצר מצב של הרשעות מרובות.

חוסר האמון המוצדק בממסד

עובדה זו, יוצרת תחושה מוצדקת של אי אימון בממסד, ולכך החרדים מתקשים לראות בממסד גורם שקול שאכן ידאג לטובתם.

עובדה זו משליכה באופן ישיר גם על טיפול בבעיות שהוזכרו בשאלה, בייחוד לאור מקרים בהם במקום להתערב בצורה שקולה ומאוזנת, היה נראה כי רשויות החוק מחפשות רק ליצור כותרות ו'לרכב' על המקרה לשם צבירת רייטינג ופופוליזם זול וצהוב. במקרים רבים נראה כי פסקי דין שניתנו במקרים כאלו, היו חריפים הרבה יותר ממקרים מקבילים במגזר החילוני, מה שגרם בהחלט לחשוב שאולי דעות קדומות מצד הרשות השופטת הובילו לפסק דין קשה יותר.

לפיכך, כשמתגלה מקרה מצער שדורש התערבות ממסדתית, או משטרתית, ישנה נטייה מוצדקת אצל רבנים רבים וחרדים רבים, שלא לערב את הממסד כל עוד אין הכרח, אלא לנסות לטפל במידת האפשר באופן עצמאי. מובן שרוב מוחלט של המטפלים המקצועיים בציבור החרדי, מחויבים לחובת דיווח במקרים כאלו, ואכן לא יהססו מלדווח במקרים שהחוק מחייב. אך כאשר הטיפול נעשה במסגרת פנימית יותר, המהירות בה יפנו לרשויות החוק לעתים לא מיידית.

האשמה בכך מוטלת על רשויות האכיפה והממסד, משום שבמציאות הקיימת כיום אין שום ספק שאם החרדים היו רואים בממסד גורם שקול ומאוזן שדואג לטובתם כפי שדואג לטובת כל אזרח, היה נוצר אמון הדדי שמאפשר שיתוף פעולה מהיר גם במקרים כאלו.

טיפול עצמאי פנים קהילתי

מן הטיעונים הנ"ל צומחת טענה נוספת, המשקפת התנהלות הישרדותית במידת מה, שפיתחו חלקים בציבור החרדי.

המבנה החרדי שונה מהמבנה החילוני, בכך שחלקים גדולים בציבור החרדי בנויים בצורה קהילתית. לפיכך מקרים רבים של פגיעה ניתנים לטיפול עצמאי, אפקטיבי לא פחות מדרכים אחרות. מה גם שבדרך כלל גם לפוגע יש משפחה, שטיפול דורסני ואגרסיבי במקרה באמצעות הרשויות יכול להחריב את חייהם גם כן.

לפיכך ישנה נטייה מוצדקת בקרב רבנים רבים, לנסות ולטפל בדברים באופן עצמאי בשלל דרכים. למן הרחקה, טיפולים ועוד. חשוב לציין כי שוב, הממסד והתקשורת החילונית אוהבים להציג את הדברים כ'טיוח' ואף להאשים ולהכליל את כלל החרדים כביכול הם בעלי אינטרס משותף לדמות הראשית במקרה, ששוב זהו עוול שאין לו תקדים.

עובדתית, כשהטיפול נעשה בצורה עצמאית ואין הכרח לטפל בדרכים חוקיות, הוא אפקטיבי לאין כל שיעור מהדרכים שהממסד מכתיב ואכמ"ל.

להתחייב על כך שבכל הקהילות וכל הרבנים יודעים לעשות זאת כראוי? ברור שלא. להצהיר שזאת הדרך הנכונה בהכרח? קטונתי. אך בהחלט ניתן לומר שדרך זו היא צעד מובן לאור הנתונים.

שאלת על השתקה? כן. יש מקרים שמשתיקים, בייחוד כשאין חובת דיווח חוקית. כך מטפלים במקרה באופן אפקטיבי הרבה יותר, שומרים על חייהם של בני המשפחה של הפוגע והנפגע גם יחד, לבל ייחרבו ללא צורך והצדקה. אין ספק שבמקרים רבים התועלת היא גדולה ומשמעותית לכולם.

שאלת על חוסר טיפול? לא ולא!! אין שום קהילה נורמטיבית שתותיר מקרה כזה בלי שום טיפול. כמובן שכולנו מכירים סיפורי קיצון על מקרים מזעזעים בקהילות מסוימות, אבל כחרדי – משום מה אינני מרגיש צורך להצטדק על כל מה שכל אחד שקורא לעצמו "חרדי" עשה או לא עשה בקהילתו. אני מדבר על הדרך, הכיוון הכללי והשיטה.

שאלת על התנהלות של כת? מה כת?… מי כת?… איך קשור כת?… ואני לא מגיב את זה לך – אלא דווקא לגופי התקשורת החילונית שנהנים כל כך לנקוט בכל ביטוי דוחה ומרתיע, ובכותרות הכי אדומות ומרעישות. זהו המשך ישיר להשמצה הכללית של המגזר שדמו הותר במדינת ישראל.

התגובה של החרדים למציאות כואבת זו הייתה מתגוננת ומסבירה במשך שנים, ומי לא חש את התסכול כשקוראים האשמות שאין להן כל שחר, ונראה שלאיש לא אכפת. ולמרבה הצער בשל חוסר האפקטיביות של ההסברה, או חוסר הרצון החילוני להקשיב – בשנים האחרונות גוברת מגמה חמורה של "תקראו לנו איך שאתם רוצים, תשמיצו כמה שבא לכם – הפסיק להיות אכפת לנו…"

בהצלחה רבה, ושיהיו בריאים כולם.

ישראל כ.

[email protected]