שלום לך אשת איש,

קראתי את השאלה שלך ואנא אל תכעסי אבל העזתי לחייך לעצמי. כמה מוכרות השאלות האלה, וכמה מתוקות שהן!

כדי להקל עלייך את עבודת ההתחברות שכל כך אופיינית לשנה הראשונה, אכתוב כמה נקודות למחשבה ולעבודה.

אתחיל במובאה מתוך הספר הישן והידוע 'אינטליגנציה רגשית' של ד"ר גולמן: "…נשים בדרך כלל מגיעות לנישואין לאחר שהוכשרו לתפקיד של ניהול רגשות, ואילו גברים מגיעים לכך עם הרבה פחות הערכה לחשיבותו של התפקיד הזה בסיוע להישרדות של מערכת יחסים… בסקר שהקיף 264 זוגות נמצא כי הגורם החשוב ביותר לדידם של נשים (אבל לא לדידם של גברים!) ביצירת שביעות רצון ממערכת היחסים היתה התחושה של תקשורת טובה בין בני הזוג".

שאמשיך? הנה:

"…לגבי נשים, אינטימיות פירושה לשוחח על עניינים, במיוחד על הקשר עצמו. הגברים ברובם אינם מבינים מה הנשים רוצות מהם. הם אומרים 'אני רוצה לעשות כל מיני דברים יחד איתה, וכל מה שהיא רוצה זה לשוחח".

נניח בצד את התיאוריות וההסברים, ונישאר עם שמו של אחד הספרים המפורסמים והמצליחים בתחום הזה: 'גברים ממאדים ונשים מנוגה". אכן הגענו מפלנטות אחרות, יש לנו צרכים שונים וכלים שונים. זה לא תוצר לוואי של הזוגיות אלא חלק בלתי נפרד מהכוונה של הבורא כשהוא ראה שלא טוב היות האדם לבדו, ושהשלימות שלנו תתאפשר רק אם נפגוש את המנטליות השונה מאיתנו.

הייתי שמחה להשמיע עכשיו באוזנייך צפירת הרגעה רמה וארוכה, שתלווה אותך לאורך שנת ההסתגלות הראשונה שלכם, ושתהדהד באוזנייך גם בהמשך, בכל פעם שהשוני שבין גבר ואישה ייראה לך בטעות כבעיה.

ברמה המעשית, אני מציעה שתפעלי בשני מישורים: בינך לבין עצמך, ובינך לבין הגבר שאת חיה איתו.

בינך לבין עצמך – קבלי את האופי והצרכים השונים שלכם כחלק משונות טבעית שבין איש ואישה, בלי להתווכח איתה ובלי לנסות להכחיד אותה. כשהשבת בחיוב על הצעת הנישואין שלו את חתמת על זה שאת רוצה להיות אשת איש, והנה קיבלת בדיוק את מה שביקשת. עדיין לא נמצאה הוכחה לכך שהתפיסה והצרכים שלנו הנשים לגבי תקשורת זוגית היא הנכונה והנעלה יותר. ככל שתעמיקי ללמוד וככל שתכבדי את המנטליות הגברית במערכת היחסים שלכם, כך גם תצליחי לראות את היופי שלה וליהנות מהיתרונות שלה: יתכן שבעלך יכול להחמיא, לפרגן, לאפשר חופשיות ולהתעניין בתחושות שלך דווקא בגלל שהוא לא כל כך רגשן וסוער כמוך? יתכן שמה שכרגע את רואה כאדישות הוא בסך הכל מים שקטים שכל כך בריאים עבורך ומאזנים אותך?

הקבלה הזו כרוכה בדבר נוסף וחשוב. לכולנו יש לעיתים ספקות וחרטות על בחירות שעשינו, ואם יש לנו OCD ברמה זו או אחרת המחשבות האלה תופסות מקום רחב יותר אצלנו. מחשבות כאלה לא מיטיבות עם הקשר הזוגי הבטוח שאת רוצה ליצור, ולכן אני מציעה לך לא לאפשר להן כניסה לתודעה שלך.

כדי להמחיש לך איך לעשות את זה אני רוצה לשאול אותך משהו: מתי בפעם האחרונה הוטרדת מהשאלה אם את מאומצת או לא? מתי בדקת באלבומים אם יש תמונות ילדות שלך או שמא המשפחה אימצה אותך בגיל מבוגר? מתי ניגשת לבדיקות DNA כדי לגלות אם את אכן ביתם הביולוגית של הורייך?

אני מניחה שאת לא שם, ומציעה לך לשים באותה חבילה את השאלה אם בחרת באדם הנכון. שלב השידוכים מאחורייך, ובחרת בגבר גברי ראוי לשמו, עם כל המעלות והחסרונות של הגבריות. ככל שתקבלי את הגבריות שבו כך תוכלי ליהנות מהיתרונות שלה.

התובנות האלה יאפשרו לך לפעול גם במישור שבינך לבינו. אחרי שתקבלי את הגבריות כנתון ואפילו כיתרון, את תוכלי להביא למרחב המשותף את האור והנוגה שלך. בחוכמת נשים ובתשעה קבין את תשפיעי ותקריני, ולאט לאט תיווצר סינרגיה בין היתרונות של שניכם. הוא ילמד להביע את עצמו קצת יותר, ואת תלמדי ליהנות משתיקה משותפת ומחברת. זה תהליך שלוקח שנים אבל אין דבר יותר מגדל ומצמיח ממנו.

עד אז אני מציעה לך למצוא כתובות שיתנו מענה לצורך שלך בתקשורת נשית. באופן טבעי אחרי החתונה כל צד עוזב את אביו ואת אימו ואת חבריו, ונוצר מצב שהצורך בקשר מתנקז לכיוון אחד בלבד, וזה קצת גדול על הבעל הגברי שלך, שלא בדיוק מכיר את השפה שלך עדיין. זה יכול להקל עלייך ועליו אם תנתבי חלק מהאנרגיות הבינאישיות שלך ל'מיקור חוץ' מבלי לפגוע באינטימיות שנרקמת ביניכם. כדאי לך להקדיש מחשבה מראש לשאלה באיזה נושאים את יכולה לשתף חברות ומשפחה גרעינית. זה לא יהיה חכם לשתף גיסות חדשות בדילמות סביב הזוגיות שלכן, אבל כן אפשר לחלוק דברים נייטרליים וליהנות מתקשורת טובה וקלילה. אם עדיין תרגישי שיש יותר מדי נושאים שלא מוצאים להם מקום בשיח ביניכם כרגע, תוכלי להיעזר באוזן קשבת של חברה או מטפלת מחוץ למעגל המשפחה.

מאחלת לך שתהיי אשת האיש שלך בלב שלם ובמלוא מובן המילה. שתראי את היופי שבאישיות הגברית שלו, ותעניקי לו מהחן המופלא של חוכמת הנשים שבך.

ברוריה