שלום לך בחורה צדיקה!

היה לי עצוב לקרוא על הכאב שאת עוברת.

מאמינה שזה מרגיש שכל היסודות של החיים התערבלו…

סדר היום והרגלי השינה

מה שידעת על השליטה העצמית שלך

הדימוי הרוחני – (מה את חושבת על המצב הרוחני שלך)

הקשר בין הדימוי הרוחני שלך בעיני עצמך למה שאחרים חושבים עלייך

המושגים שלך

סולם הערכים שלך

השידוך שאת מחפשת ורוצה

מה שאת שואפת מעצמך לרצות

אולי את גם מרגישה נאלצת להסתיר מההורים את העניין וזה מוסיף לך קושי, בלבול, סערת רגשות וגם מרחיק ביניכם.

אני מרגישה צורך קודם כל להרגיע אותך.

היית טובה וצדיקה ונשארת כזו. גם אם בחודשים האחרונים נחשפת לדברים רעים.

מתוך הסחרחורת שאת מרגישה את חווה את המשבר הזה כאסון נוראי, אך אם תסתכלי ממרחק של כמה שנים על התקופה הזאת, אני מקווה שתביני לליבה של הנערה המבולבלת, בתקופה המבולבלת הזו, ותראי את זה כתקופה חולפת,

ויותר מכך, אני מקווה שתשמחי למפרע כי תרגישי שיצאת מהבירור הזה מבינה יותר את עצמך, את עולמך הרוחני, את רצונותייך הרוחניים והגשמיים, וחוזרת להיות אותה בחורה צדיקה אבל הפעם מתוך תפיסה יותר בוגרת, יותר מודעת ועם יותר בחירה.

בטח עכשיו את לא מקבלת את דברי כל כך.

אבל אולי אחרי שנפרט דבר דבר, תאמיני לי יותר.

אז קודם כל בואי נסכים על המטרות שלנו:

יש לנו עכשיו שתי מטרות

1. להימלט מההתמכרות הזמנית שנכנסת אליה

2. לעבד יותר נכון את המחשבות והנתונים שיושבים לך בלב ובראש

לפני שמעבדים את הדברים באופן עמוק, צריך להיות מחוץ ללופ עצמו, לישון טוב, לחזור לשגרת שינה נורמלית… ולהרגלי צפייה שמאפשרים לך חיים מלאים.

מה שאני מתכוונת כרגע זה ליצור חלון של פסק זמן שייתן לך אפשרות לחשוב על הדברים קצת מבחוץ. אם השיטה שאני מציעה לא מתאימה, תנסי לחשוב על שיטה אחרת שבה לא תהיה לך גישה למשך שבועיים – חודש.

מובן שאם רק תדאגי לחסימה באופן טכני, זה לא יספיק. כי מאוד קל להשיג גישה בדרך אחרת.

אבל מצד שני, גם כדי שתוכלי להתחיל לחשוב, וגם כדי לא להעמיד את עצמך בניסיון יותר מדי גדול, הייתי מציעה להתחיל בפרט טכני של חסימת הרשת. אולי אפשר לבקש מהשכנה לשנות סיסמא?

אם לא נעים לך, את יכולה להסביר לה שבטעות רשמת את זה במקום גלוי, ואת לא רוצה שתהיה גישה לאחים הקטנים. (אם יש לך ?)

חשוב להבין, הנסיון של רשת פתוחה הוא נסיון מאוד גדול. מיטב המוחות עובדים על זה שנרצה להשקיע את תשומת ליבנו ברשת עוד ועוד. לא מפליא שאדם אחד, צדיק ככל שיהיה, לא מצליח להתנגד לזה.

לטעמי, אף אדם לא אמור להתמודד מדי יום ביומו עם הפיתוי הזה.

הרשת היא אתגר אדיר בכל כך הרבה רבדים.

אולי במקום שאת עומדת בו כבת צדיקה מסמינר מהטובים בבני ברק, לא היית כל כך מודעת לניסיון הזה. אבל עכשיו נוכחת לדעת, להבין ולהרגיש מול מה מתמודדים היום כמעט כל בני האדם…

ובפרט יהודים כשרים וצדיקים שרוצים לשמור על צניעותם וטהרתם.

וככל שאנחנו מגיעים מרקע שמור, ההתמודדות הזאת מפתיעה אותנו יותר, ואנחנו מרגישים כל כך זרים לה, עד שאנחנו חייבים לנשום נשימה עמוקה ולחשוב איך בכלל מתחילים.

עכשיו כשהאינטרנט סגור אפשר להתחיל לבחון יותר לעומק.

אולי מול דף ועט. אולי למצוא מישהי חכמה לדבר איתה, הנושאים כאן הם עמוקים מני ים ומשמעותיים לתפיסה שלך את עצמך, ולתפיסות שלך לגבי דברים אחרים.

אני כותבת לך כמה התחלות שאולי יעוררו בך מחשבות ואת תמשיכי כחכמתך.

כתבת שסולם הערכים שלך השתנה.

האם התכוונת בהקשר לציפיות מזוגיות?

אולי לפני החשיפה הזו הציפיות שלך מהזוגיות, לא כללו אהבה, רומנטיקה, ותשוקה.

שאפת לחיים תורניים עשירים, לבית של תורה ויראה, לתקשורת טובה ונעימה, אבל לא יצא לך (וזה טבעי ונורמלי) לחשוב ולרצות ולקוות לרובד הזה בזוגיות.

עכשיו, פגשת עולם שלם של רומנטיקה ותשוקה בתוך הקשר של פריצות, חילוניות, תועבה, ואיסור

אז למה זה דיבר אלייך?

כי בתוך הרע הזה יש גם הרבה מאוד דברים טובים.

אהבה היא דבר קדוש ונפלא, וגם התשוקה, ההנאה הגופנית והרומנטיקה הם דברים נפלאים.

מאוד יכול להיות שמה שדיבר אלייך היה הדברים הטובים בעצמם ולא ההקשר הרע שלהם.

בתור בחורה צדיקה מן הסתם אף פעם לא נחשפת לצורה שבה חיי נישואין טהורים אמורים להיות,

ועכשיו פתאום קיבלת הכל כעסקת חבילה. ובאמת מאוד קשה להפריד בין הטוב לרע כשאנחנו לא מכירים את שניהם…

עכשיו יש לך עבודה. לברר איך מממשים את הערכים הנפלאים של אהבה, ותשוקה בתוך זוגיות קדושה של קרבת ד’.

תשוקה ועונג, יופי ורומנטיקה, הם דברים נפלאים שיכולים וראוי שיתקיימו בתוך זוגיות של קדושה.

אני חושבת שכך גם בנוגע לבחור שאת רוצה ורוצה לרצות.

מה שכל אדם רוצה ובפרט אדם טהור כמוך, זה דברים טובים.

מה את רוצה היום שלא רצית פעם?

תכתבי על דף, ותנסי לבדוק אילו דברים יכולים להתקיים גם בצד הקדושה. אבל בראש פתוח, גם אם עד היום חשבת שבחור צדיק לא מתעניין ביופי או בהנאות גשמיות…

יש לך כאן בירור עמוק. צריך לעשות אותו בשיא הרצינות.

כי הדברים הטובים שרצית קודם (תורה, קדושה, קרבת ד’, צניעות) הם דברים אמיתיים, שאת באמת רוצה אותם.

ובלי שום סתירה גם הדברים החדשים שגילית הם דברים שמותר לרצות.

אבל צריך ללמוד (וממשיכים ללמוד את זה כל החיים) איך זה משתלב ביחד.

כנראה שהקב”ה גם רצה שתכירי את אתגר האינטרנט האדיר שעומד לפתחנו בדור הזה.

אולי כדי שתחנכי את הילדים שלך בצורה נכונה, אולי כדי שתדעי איך לחנך את עצמך, אולי כדי שתדעי איך להתייחס לבעלך אם הוא מתמודד עם זה ברמה כלשהי או הפוך – מבקש להתרחק מהניסיון…

ואולי במובן היותר עמוק – לא רק מול החשיפה לאינטרנט אלא באופן כללי מול התרבות החילונית שאנחנו כבר לא יכולים להיות רחוקים ממנה כמו בדור הקודם, גם אם אנחנו מאוד רוצים.

אני חס וחלילה לא מתכוונת שזו סיבה לא להתרחק מדברים רעים, אבל בכל אופן גם כשאנחנו מתרחקים, עולם המושגים, התפיסות, והערכים, החילוני הולך ונעשה קרוב אלינו.

וצריך לחשוב: איך שומרים על מה שחשוב לנו לשמור? איך מחנכים בתוך עולם כזה?

שאלות גדולות… אני יודעת, אבל עכשיו תתחילי לגלגל אותן בראש…

ולעניין של הדימוי העצמי – יכול להיות שאת מרגישה כל כך מאוכזבת מעצמך, מרגישה חוטאת חסרת תקנה, וחסרת אונים… אבל שימי לב! הכאב הזה יכול להיות פתח בשבילך למחשבה יותר עמוקה. להקשבה יותר מדוייקת לעצמך, ולפיתוח חוסן נפשי וחוסן רוחני.

על מה מצביע הכשלון הזה? האם תוכלי לסלוח לעצמך על הנפילה?, האם תצליחי להעריך את עצמך על הרצון למצוא דרך נכונה ומדויקת לעלות?

האם תוכלי להסתכל רגע מבחוץ בחמלה ובהבנה על הנערה שאת – המבולבלת, האנושית, הבריאה בגופה ובנפשה, המתקשה להבחין בין הטוב והרע שבעולם החדש שהיא מגלה, המתקשה לצאת מהתסבוכת דווקא כי היא מרגישה שהיא כשלון נוראי? אחרי שתביני את עצמך, את תתמלאי בעזרת ד’ בכוח ובמוטיבציה לשנות את המצב ולהתעקש להיות מי שאת רוצה להיות.

הערה חשובה: כדאי גם לחשוב על הנושא של חשיפה לאינטרנט להבא. האם את רוצה שתהיה לך גישה עם חסימה? או בכלל לא? מה אפשר לעשות כדי שהנסיון לא יגיע שוב? האם מה שהביא אותו הוא שעמום? חשוב לשים לב, שכשיש רשת פתוחה זו רמה אחרת של נסיון, מאשר הנסיון לארגן גישה מחדש…

לסיום, אולי את לא שמחה בנפילה הזו, אבל הקב”ה טמן לך בתוכה מטמון גדול.

הבירור הזה יכול להוציא אותך הרבה יותר מפותחת. גם מבחינה רוחנית, וגם נפשית.

את כבר לא חושבת בראש אוטומטי שאת “בחורה טובה”, מ”סמינר טוב” שמתאימה לבחור טוב ורוצה להקים בית טוב….

אלא מנסה להבין את פנימיות הדברים. מה באמת טוב בעיניי, ולמה?

ואיך אני מתחברת יותר לדברים טובים? ואיך אני מתרחקת מדברים רעים? ואז את בוחרת בטוב בצורה הרבה יותר אמיתית ובוגרת.

את משקיעה מחשבה במה את רוצה לקחת מתוך העולם שהתחדש לך, ומה לא, ולמה.

יקירתי, נגעת לליבי, ד’ יעזור לך לצאת מהמקום הזה מחוזקת ושמחה!

אם תרצי, תוכלי לפנות גם באישי.

ציפי.