שואלת יקרה, שלום לך,

קראתי בתשומת לב רבה את מכתבתך. את למעשה מתארת פגישה ראשונה עם בחור ביישן ונחמד.

אם מתבוננים במה שכתבת מסתבר שאת לא נרתעת מכך שהוא ביישן, גם לא חוששת לנהל את השיחה, את אפילו לא חשה מבוכה מכך שהיו רגעים של שקט ומקבלת באופן טבעי את חצי השעה הראשונה שלקחה כדי לשבור את הקרח.

החשש שאת מבטאת למעשה מתייחס בעיקר לעתיד. שכן במהלך הפגישה כפי שאת מתארת את הדברים היה לכם חיבור ואפילו הצלחת להינות מן הערב והיה לכם כיף לדבר.

את מביעה חשש אחד משעמום -אם סגנון השיחות יהיה זהה במתכונותו לפגישה הראשונה. וחשש נוסף שאת מעלה הוא איך תוכלי לדעת שלא תצטרכי לנהל את החיים.

אני מבינה מדברייך שבפגישה המתוארת לא השתעממת כלל ולמרות שהזהירו אותך “אלף פעמים” שהוא ביישן ושאת תאלצי לנהל את השיח הלכת וגם נהנית.

יוצא שאת באופן אישי יודעת להנות ולהפיק עניין גם מחיבור לבחור ביישן הגם שאת מנהלת את השיח ב70% (כדברייך). ויוצא גם שכיף לך לדבר גם בתנאים כאלה ושהשקט לא מביך אותך כלל.

השאלה היא ממה נובע החשש מפני העתיד אם כעת את נהנית.

שהרי מדובר בשיחה ראשונית ובדרך כלל קשה בה להיפתח אך מן הסתם בפגישות הבאות יהיה לו יותר קל, הוא יתרגל ולמרות ביישנותו יצליח לשוחח הרבה יותר.

אני חושבת שהגדרת מאוד יפה את חששותייך החשש מפני שעמום והחשש מפני ניהול החיים. את מבינה שגם אם כרגע את נהנית מהשיח שבו את הדומיננטית והמובילה יתכן כי בעתיד תחושי מכך שעמום, עכשיו זה חדש לך,

את חווה הנאה אולי גם מהמפגש ואולי גם מהיכולת שלך לנהל אותו אך יתכן שאת תשתעממי בעתיד כי את עצמך את מכירה וגם את רעיונותייך.

גם החשש מפני ניהול החיים -מובן, את אומרת לעצמך אם לנהל שיח ונושאים קשה לו איך הוא ינהל את החיים המורכבים הרבה יותר?!

כך שאני מסכימה איתך שאת משקפת היטב את כל הצדדים של המטבע.

יש שתי דרכים שאת יכולה לוודא עם עצמך את יחסך הכן לגבי חששותייך.

הדרך האחת היא פשוט להמשיך להיפגש ולבחון את תחושתייך, את מידת מעורבותך ושיעמומך ולראות האם קיים יחס ישיר בין מספר הפגישות לתחושת השיעמום.

או אם קיים יחס עולה בין מספר הפגישות למעורבות של הבחור בשיח או בנקיטת יוזמה שלו לגבי הנושאים.

זו יכולה להיות גם אינדיקציה לגבי ניהול החיים, אך את יכולה לבחון את הזווית הזו גם בדברים אחרים, איך הוא מתנהג מול המלצרים, איך הוא משלם, איך הוא מזמין מונית, איך הוא מדבר אל הנהג,

תני לו לקבוע את מקום הפגישה וכיוון שאינך נרתעת משקט, המתיני עד שהוא יתחיל נושא חדש. כל אלו ילמדו אותך אם הוא ביישן ברמה שלא פוגעת בתפקוד שלו. או ביישן שאת תצטרכי לתפקד במקומו.

בשני המקרים עלייך להיות כנה עם עצמך ולבחון מה מפריע לך באמת. שאת הדומיננטית? שהחברה מסביבך לא תעריך את ביישנותו? שאת תצטרכי לנהל וליזום יותר מכפי שהיית רוצה?

אם יתברר לך שלמרות הכל את נהנית ומתקדמת בקשר ושאת לא חשה מאוימת ואת הולכת בידיעה ברורה שלך זה מתאים וטוב, אין סיבה לחשוש. כי כבר הוכחת בפגישה הראשונה שיש ביכולתך להנות ממש מכל הנתונים הללו .

אבל אם תחושי באמת מפגישה לפגישה שיעמום ורתיעה מכך שאת “מנהלת” את החיים עלייך להבין שאולי לא באמת מתאים לך הסגנון הזה.

כללו של דבר המשיכי להיות מודעת לכל הצדדים של המטבע ובחני את תחושותייך לגביהם, ובעז”ה תוכלי לשקול את כלל המעלות מול כלל החסרונות ולדעת איפה את עומדת ביחס לשניהם.

את שקילת המעלות מול החסרונות כל אחת צריכה לעשות מפגישה לפגישה, המודעות והיכולת להתבונן על כל הצדדים בראיה מפוקחת היא זו שמבדילה בין אחת לרעותה.

אני מאחלת לך הרבה סיעתא דשמיא לראות את הכל באספקלריא מאירה, וללא ספק לצעוד בכיוון שנכון וראוי לך. ואל תשכחי להתפלל על זה…בהצלחה רבה.

לאה פ.