שלום לך,

אתה מתאר קשר טוב שיש לך עם בחורה, קשר שלעיתים נראה לך כרציני אך אתה משתף את החששות שלך שיתכן שאתם לא מתאימים ומטיל ספק בשיקול הדעת שלך. בנוסף אתה משתף בקושי שלך להישמר מנפילות באופן כללי ובעיקר במסגרת הקשר הנוכחי עם הבחורה הזאת.

אני עומד לחרוג ממנהגי ולדבר אתך בשפה מעט קשה, אולם לפני כן שתי בקשות לי אליך. הראשונה היא להבין שמה שאכתוב מסתמך על התמונה שאני מצייר לעצמי ועל בסיס הפרשנות שלי. יתכן שאני טועה לחלוטין בהבנת המצב ושדברי אינך רלוונטיים עבורך. הבקשה השנייה היא לא להפגע אם אשתמש בלשון מעט בוטה כאשר אשתף את מחשבותי.

דבר ראשון שים בצד את עניין הנפילות, כי לא זה מה שצריך להדאיג אותך. אתייחס בהמשך בקצרה לעניין, אך הבעיה המרכזית שלך היא העובדה שאתה כבר כמעט בן 40 ועדיין רווק, אז בוא נתמקד בזה.

העובדה שהגעת לגיל כזה ואתה עדיין חי בגפך אמורה להדליק אצלך נורה אדומה, כי די ברור שמשהו אצלך לא בסדר. למה כוונתי "משהו לא בסדר"? לא משהו אובייקטיבי שבאמת לא בסדר אצלך. אתה דווקא עושה רושם של בחור אינטליגנטי, אכפתי, חושב, מרגיש ושקול. אני מתכוון שיש כנראה משהו בצורת החשיבה שלך שחוסם אותך מלהתקדם בקשר עם בחורה. אינני יכול ואינני רוצה להעלות השערות וניתוחי אופי ולנסות להגדיר מהו החסם הזה, ראשית מכיוון שאינני מכיר אותך ובעיקר מפני שאינני מוצא תועלת בחפירות מסוג זה. די להכיר בכך שכנראה קיים איזשהו חסם שצריך לפרוץ אותו. סביר גם להניח שכמו כל התנהגות אחרת שהולכת ומתקבעת בנפש האדם ככל שהוא חוזר עליה, כך גם כאן החסם הזה הלך והתחזק עם השנים.

ההבנה הזאת שמשהו אצלך חסום אמורה להדריך את צעדיך כאשר אתה מתחיל להיכנס להיסוסים אינסופיים, לספיקות ולחיפוש שלמות שאיננה קיימת.

אתה מתאר קשר מצוין עם הבחורה המדוברת. "בחורה נחמדה… אנחנו יוצאים כבר חודשים ומדברים הרבה גם בטלפון… התחלתי לדבר רגש וזה נחמד לי… גם מצידה נחמד לה… ". כל כך נפלא לשמוע. אלה אכן חלק מהשאלות שאתה צריך לשאול את עצמך. האם נחמד לך איתה? היא מוצאת חן בעיניך? האם כשאתה רואה את המספר שלה על צג הטלפון עולה חיוך על שפתיך? האם כשקורה לך משהו אתה מחכה לשתף את זה איתה? האם אתם רואים את דרככם בחיים עין בעין? יש לה מידות טובות? היא יודעת לוותר ולהתפשר? האם אתה סבור שאתה יכול לעשות אותה מאושרת? אם התשובות לשאלות הללו חיובית, ואם אין גורם ברור שעשוי להוות מכשול בקשר ביניכם, הרי שיש לך סיבה טובה להתקדם ולחתור להקמת ביתך עם הנערה הזו.

אבל אתה עדיין מתלבט, חושש שאתה מסונוור ומרגיש שקשה לך לחשוב בצורה ריאלית. ואני חייב לשאול: האם אתה מסונוור יותר מכל אחד אחר במצבך? האם אתה מרגיש שיכור שדעתן התבלעה ושיקול הדעת שלו משובש? אתה עומד במקום שהרבה עמדו בו לפניך וכמו שרבים וטובים הגיעו להחלטה וחיים באושר, כך גם אתה יכול. טוב להפעיל שיקול דעת ונכון להתלבט, אבל במידה הנכונה. אם אתה רואה שאתה נכנס ללולאה אינסופית של תהיות וספיקות, תאמר לעצמך משהו כמו: "זה לא אני שחושב את המחשבות הללו, אלא תקליט שתקוע לי בראש, מתנגן ברקע בעל כרחי ומשבש את יכולת ההחלטה שלי".

אתה כבר מבוגר ועצמאי ויכול וחייב להגיע להחלטות. בסופו של דבר צריך גם לזכור שחיי נישואין טובים הם תוצאה של (ואל תתפוס אותי על האחוזים המדוייקים) 20% התאמה בסיסית ושאר ה 80% הם עבודה משותפת בבניין הזוגיות, רצון טוב, למידה וויתור. אז אם אתה אומר שאתה לא בטוח שאתם מתאימים ב 100%, אתה צודק לחלוטין. אין סיכוי שאתם מתאימים ב 100% כי אין דבר כזה גם כאשר נדמה למישהו שכך הדבר. אבל אם יש בסיס משותף טוב, ואם התשובות לשאלות שהעליתי לעיל הן חיוביות אז מסתבר שאכן יש לכם בסיס משותף רחב, אז ההיסוסים והחששות אינם במקום.

אומר רק משהו קצר לגבי הנפילות שאתה מדבר עליהן. אל תתעסק בזה, כי ככל שמתעסקים בזה יותר שוקעים בזה יותר. אתה כותב שהבטחת לעצמך עשרות פעמים לא ליפול ולא עמדת בזה, אז מה הטעם להבטיח שוב? כלל גדול בתחום הזה הוא לא להתבוסס בעניין אלא פשוט לחפש כיצד למלא את יומך בסיפוק וכיצד לתעל את האנרגיות שלך לנתיבים חיוביים, וממילא זה יקרה פחות.

ולסיום אחזור שוב ואומר שכל מה שכתבתי הוא על סמך הדרך בה אני מבין ומפרש את הדברים, אך יתכן שאני שוגה בהבנת הדברים או בפרשנות שלהם. רק אתה יכול להחליט מה מהדברים הנ"ל רלוונטיים עבורך ומה לקחת מהם. אני מאחל לך שהקב"ה יוביל אותך בדרך אמת ושתזכה בקרוב להקים בית נאמן בישראל.

בידידות,

גרשון