שלום לך,

קשה לקרוא את הדברים. לפני לא הרבה שנים פגשת את רעייתך, ראיתם את העולם עין בעין, חשתם שאתם משלימים זה את זו והחלטתם לקשור את גורלכם יחד. עמדתם תחת החופה בהתרגשות ולבכם היה מלא על גדותיו בתכניות, בתקוות ובשאיפות. והנה כמה שנים מאוחר יותר אתה חש שאשתך השתנתה. שהיא נמצאת המקום אחר מבחינת תחומי עניין, סולם ערכים, ואולי הקשה הוא אבדן ההערכה כלפיך. אתה עומד בפני מצב של פירוק המשפחה כאשר בתווך עומדים ילדים תמימים שלא חטאו אך עומדים לשלם מחיר כבד מנשוא. הלב יכול להישבר.

אינני מכיר את הפרטים של המקרה האישי שלך אז רק אשתף כמה מחשבות בתקווה שאולי תמצא בהם תועלת.

ראשית, חשוב להבין שזה לא אתה – זו היא. אני מניח שאתה לא בעל מכה או מתעלל או שאינו ממלא את חובותיו כלפי אשתו וכלפי הילדים. למרות זאת, אשתך עברה תהליך שהביא אותה למקום אחר. אם היא תחליט באופן נחרץ שהיא רוצה להיפרד ממך למרות המחיר שהיא תשלם, למרות המחיר שישלמו הילדים, הרי שאין לך דרך למנוע זאת. יש לי דעה לגבי התבונה והמוסריות הכרוכים בצעד כזה, אבל אשתך היא אדם עצמאי והיא תקבל את ההחלטות שלה בעצמה. במקרה כזה לא נותר לך אלא לחשב את האופן בו אתה צריך להתנהל במסגרת החדשה הזו. עשו את זה אנשים לפניך ויעשו את זה, לצערי, אנשים אחריך. יש דרכים להפחית ולרכך את ההשלכות, ויש אנשים שדווקא גדלו מתוך סיטואציות קשות כאלה והתייצבו במקום טוב יותר מאשר היו זוכים לו אילו דבקו בעקשנות בנישואין חסרי אהבה ומלאי ריב ומדון.

אך לצד האפשרות שאשתך החליטה ושאין לך אלא להשלים עם כך, קיימת גם אפשרות שהיא לא קבלה עדיין החלטה סופית. יתכן שהיא נחשפה לרוח חדשה שנתנה מענה לצרכים כמוסים או גלויים שלה, והיא מתבשמת מהמחשבות החדשות, מדמיינת לעצמה חיים אחרים ומתענגת על כך. לפעמים אדם חי חיים של חוסר נחת, של מאוויים עמוקים שאינם באים על סיפוקם, וכאשר הוא נתקל במציאות שמרמזת על אפשרות אחרת הוא נוהה אחריה כפרפר אחר האור. יש למשל אישה שחיה חיים סגורים וזקוקה ליותר פתיחות. זה יכול להיות שכונת המגורים, החברה שמסביב, המשפחה, שהיא חשה כבושה ומעוכה תחתיהם. לפעמים זה הצורך בקשר נפשי קרוב עם הבעל, וכאשר היא לא מקבלת את הקשר הזה בבית היא עשויה לחפש אותו בחוץ. זה יכול להיות רמה דתית מחמירה שאיננה לרוחה, או תחושה שהמשפחה והילדים שואבים ממנה את העצמיות שלה והיא מתפקדת כדחליל ריק. אלה רק דוגמאות וישנן עוד רבות אחרות.

אפשר שאשתך נמצאת בשלב בו היא בוחנת אפשרויות אחרות, אך לא שיקללה עדיין בצורה מפוכחת את היתרונות והחסרונות, את המחירים הכבדים, את התובנה שהדשא של השני לא תמיד יותר ירוק גם אם הוא נראה כך. ישנה אפשרות שאשתך מהלכת על חבל דק בין המחויבות לבין החירות, בין הנכון לבין הכמיהה, מתלבטת, מתחבטת, מתייסרת, מהלכת על החבל הדק הזה ובשלב כלשהו תיפול לאחד הצדדים.

אם כך הוא דבר, הרי שיש לך תפקיד מכריע. הכדור חוזר למגרש שלך. אשתך חשובה לך? תלחם עליה! אינך רוצה שילדיך יגדלו עם הורים פרודים? עשה כל שביכולתך כדי למנוע זאת! ויש הרבה שאתה יכול לעשות. הקדש זמן ומחשבה כדי לנסות להבין אם ישנם מרכיבים בחייכם שיכולים להפריע לאשתך עד כדי כך שהיא לא יכולה להמשיך בהם. תתייעץ עם אנשים שמכירים את שניכם, עם בני משפחה. תתבונן באמירות שנאמרו על ידה בעבר, אמירות שנשמעו לך אולי כמקריות וחסרות חשיבות אך שעשויות לשקף הלך רוח. תסתכל על מה שהיא נהנית ממנו עכשיו ושלא היה לה קודם לכן. כאשר תזהה גורם במרקם החיים שלכם שעשוי להיות השאור שבעיסה, תחשוב בצורה מקורית וחסרת פחד אם וכיצד אפשר לשנות משהו. אפשר שהשינויים יהיו קלים, מעוטי כמות ורבי איכות, ויתכן שמדובר בשינויים ובוויתורים גדולים ומורכבים. זה יכול להיות בתחום הקשר האישי ביניכם, בשינוי סגנון חיים, בהכרה בזכותו של כל אחד מבני הזוג למעגל פרטי ושונה מזה של השני. היא עומדת על החבל הדק הזה ובוחנת את שני הצדדים, ותפקידך הוא להפוך את הצד שלך לאטרקטיבי יותר, לאפשרי עבורה. אתה לא יצרת את הבעייה, אבל אתה עדיין יכול לקחת אחריות על הפתרון.

ואוסיף נקודה מאד אנושית שצריך לתת עליה את הדעת. אנשים טועים. אנשים עושים דברים לא נכונים. גם אני, גם אתה, גם כל אדם עלי אדמות. צריך אומץ כדי לחזור בנו מטעויות, וצריך שהסביבה תבין את הקושי הזה ותעניק הזדמנות רכה, מקבלת ומכילה לאנשים לחזור בהם. לא להזכיר מה שהיה אלא להסתכל על העתיד, לא לשפוט, לא לבקר. פשוט לקבל ולחתור קדימה.

הדרך שאני מציע כאן איננה קלה. קשה לרדת לנבכי נפשו של הזולת. יתכן שגם אם תצליח לשים את האצבע על הנקודות הכואבות, תגלה שאין שום אפשרות לתקן אותן. אבל "לא אתה בן חורין להבטל ממנה". יתכן שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מפירוד, אבל לפחות תדע שעשית כל מה שיכולת כדי למנוע אותו. ואם תצליח בדרכך, תגלה שהמקום אליו הגעת הוא טוב ועמוק ומתגמל יותר ממה שהיה קודם לכן.

בכל תשובה שאני משיב ב"אקשיבה" יש אלמנט של ניחוש. אינני פוגש את השואל ואין לי אפשרות לשאול שאלות שיעזרו לי להבין את המצב לאשורו. הדברים נכונים שבעתיים בנושאים שבין איש לאשתו שהם כהררים התלויים בשערה. בלית ברירה אני משלים פרטים בסיפור ומנסה להשיב תשובה שעשויה לתת מענה למגוון מקרים. אני מקווה שעזרתי לך במשהו, ושהקב"ה ינחה אותך בדרך אמת, שתדע לעשות מה שאפשר כדי למנוע את הפירוד, ושתדע לקבל ולהכיל אותו בצורה הבריאה ביותר אם הוא בלתי נמנע.

בברכה,

גרשון

<[email protected] >